אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עסקי המזון מרעילים את השפכים צילום: שאול גולן

עסקי המזון מרעילים את השפכים

דו"ח איגודן ל־2014 חושף שענף ההסעדה מתאפיין בשיעור הגבוה ביותר של בתי עסק שחורגים מהתקן המותר לפליטת מזהמים למי הביוב, ומפעלי המזון אחראים ל־97% מהמתכות הכבדות ולמרבית הכלורידים, השמנים והדטרגנטים שנמצאו בשפכים בגוש דן. דווקא התעשיות הכבדות הציגו שיפור

24.02.2016, 08:28 | גיל קליאן

97% מהמתכות הכבדות בשפכים של גוש דן הגיעו ממפעלי מזון, כך עולה מדו"ח של איגודן (התאגיד העירוני שהוקם לטיפול בשפכים של גוש דן) והמועצה לישראל יפה אשר הגיע לידי "כלכליסט". הדו"ח, שכותרתו "משחור לירוק", מציג נתונים על חריגות בזיהום שפכים לשנת 2014.

חשיפת נתוני החריגות והפילוח לענפים עסקיים נועדה להפעיל לחץ על בתי העסק להפחית את כמות המזהמים שהם פולטים למי השפכים, ולהקל על איגודן להפוך את השפכים למים הראויים לשימוש חקלאי. 70% מגידולי החקלאות בנגב למשל מושקים במי שפכים מטוהרים של איגודן, וכך נחסך בזבוז של מים מתוקים בשווי של 210 מיליון שקל בשנה.

הדו"ח בדק נתוני דגימות של 618 עסקים מענפים שונים, שחלים עליהם תקנות מחמירות בדבר החומרים והכמויות שהם רשאים להזרים למערכת הביוב. עם החומרים הנבדקים נמנים בין היתר מתכות כבדות, שמנים ושומנים, נתרן, דטרגנטים וחומציות.

הענף שבו נמצאו החריגות הגדולות ביותר מהתקן הקבוע בחוק היה ענף המזון: מסעדות, אולמי אירועים ומתחמי הסעדה בקניונים. חריגות מהתקן נמצאו בקרב 35% ממפעלי המזון, ו־31% מהמשחטות. גם 30% מבתי החולים ובתי המלון שנדגמו הציגו חריגה.

החריגות בענף המזון משמען שחרור מסיבי של מתכות למי השפכים. מתוך 3 טונות של מתכות כבדות שנאספו בשפכים של גוש דן ב־2014, מקורן של 97% מהן היה מפעלי מזון. 44% מהנתרן ו־51% מהכלורידים הגיעו ממסעדות ומקניונים. עסקי המסעדות והקניונים היו אחראים גם ל־80% מהשמנים ומהשומנים שנמצאו בשפכים ול־50% מהדטרגנטים.

החריגות מגיעות לאחר הקלה בתקן

 

בהשוואה לנתוני הדו"ח שסקר את השנים 2013־2011 ‑ ומצא חריגות מהתקן בקרב 82% מהעסקים הנדגמים, ובקרב 96% מעסקי המזון ‑ ממצאי דו"ח 2014 נראים מעודדים יותר. אלא שהממצאים הללו אינם מעידים על שיפור באיכות השפכים, אלא על שינוי אופן המדידה של איגודן והתקנים המגדירים שפכים אסורים. ביולי 2014 למשל שונו הכללים של תאגידי המים והתירו הזרמות גדולות יותר של שמנים ושומנים.

כמו כן התאגיד שינו את מקומות הדגימה וכעת מקומות אלה משקפים טוב יותר את הרכב השפכים המוזרמים לצנרת הציבורית. בנוסף לכך צריכת המים של העסקים עלתה, וצריכת המים משפיעה על אופן חישוב המזהמים המותרים בשפכים. באיגודן ציינו כי כמות המזהמים האסורים פחתה ב־4% בהשוואה לדו"ח הקודם, אך מדובר בפרמטר אחד מתוך מספר פרמטרים שנמדדו, שלא כולם היו ניתנים להשוואה בין השנים.

הפיקוח שיפר את איכות השפכים

הדו"ח מפרט גם מי הם העסקים בעלי שיעור החריגה הגבוה ביותר, על פי "מדד ראיגודן", שבו 0 הוא הציון הטוב ביותר ו־100 משקף את מידת החריגה הגבוהה ביותר. מחלבות גד, קפה גרג ומסעדת קינג ג'ורג' באוניברסיטת תל אביב המשיכו לככב בדו"ח 2014 עם ציונים לא מחמיאים של 68 (לעומת 60 בדו"ח הקודם) ו־74 בהתאמה.

שפכים (ארכיון), צילום: shutterstock שפכים (ארכיון) | צילום: shutterstock שפכים (ארכיון), צילום: shutterstock

מצטרפים חדשים לרשימת המזהמים היו בין היתר קניון אבנת בפתח תקווה (ציון 91), מלון דיוויד אינטרקונטיננטל (ציון 47) ויס פלאנט בראשון לציון (51). מנגד, נראה שתחנות הדלק שיפרו את נתוניהן: לא היתה תחנת דלק אחת שחרגה מציון מ־20.

"במקומות שבהם היה פיקוח על עסקים ועבודה של תאגיד המים – היה שיפור באיכויות של השפכים", אומר עזר פישלר, יועץ סביבתי שעובד עם איגודן. "בכל הקשור לשפכים של מסעדות ואולמות אירועים, כאן יש קשר ישיר בין הסיכון של העסק לבין התנהלות סביבתית. מסעדות ואולמות הם עסקים בסיכון גבוה. העסקים האלה נפתחים ונסגרים, יש כאלה שלא בטוחים אם הם יגמרו את השנה, וקל להבין מדוע רבים מהם בוחרים לא להשקיע במערכות של טיהור שפכים. יש עסקים קטנים עם יכולת פיננסית נמוכה, ולהיכנס להשקעה של 300-200 אלף שקל במערכת זה פשיטת רגל". לדבריו, הרשויות צריכות לפתח פתרונות יצירתיים, כלומר מערכת סיוע שתאפשר להם לעמוד בכללים.

טרם התבררה מידת הריכוז של המזהמים

פישלר טוען כי למרות התמונה שעולה מהדו"ח, שלפיה עסקי מזון פועלים בסטנדרט נמוך יותר מתעשייה כבדה, אין עדיין נתונים מספיקים כדי לדעת אילו תעשיות מזהמות יותר את הביוב העירוני. "יכול להיות שיש עסקים שמזרימים שפכים בריכוז גבוה, אבל אלה שפכים מעטים, וייתכן שיש מפעלים שמזרימים מיליוני קובים בריכוז נמוך שבסוף היום משפיעים יותר על המערכת. עוד אי אפשר לדעת מי משפיע יותר אבל נוכל לאפיין זאת בדו"חות הבאים".

ממחלבות גד נמסר בתגובה: "מחלבות גד פועלת בהתאם לתקנים המחמירים ביותר של איכות ובטיחות מזון. השפכים החריגים שיוצאים מהמפעל מטופלים ומפורקים רובם ככולם במתקן הטיהור של השפד"ן (הממוקם פחות מ־3 ק"מ מהמפעל), ועל כן אינם מהווים זיהום סביבתי. לצורך המחשה יודגש כי שפכי מחלבות גד בכללותם מהווים בסך הכל 0.05% מהשפכים המטופלים במתקן הטיהור של השפד"ן והדברים מדברים בעד עצמם. בחודשים הקרובים עתידה החברה לבצע השקעות ניכרות לשדרוג מערך הטיפול בשפכים שבתוך המפעל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות