הנאמנים מתקשים למכור את מגה, ידרשו הפחתת השכירויות

"היכן היו הדירקטורים ושומרי הסף הנאמנים כשמגה נחלבה כך מנכסיה", שאלו אתמול נאמני מגה בדו"ח חריף שהגישו לבית המשפט המחוזי בלוד ודרשו להקנות להם סמכויות לחקור את שרגא בירן ודודי ויסמן, בעלי השליטה בחברת האם אלון רבוע כחול, שלדבריהם קיבלו החלטות נגד טובת הרשת. על אף שלמגה שלושה נאמנים — רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב — האחרון לא היה שותף לחיבור הדו"ח מכיוון שייצג את מגה עד למועד הקפאת ההליכים.

בדו"ח מפורט כי מגה היא רשת הקמעונאות השנייה בגודלה בישראל והיקף עסקיה עמוד על מיליארדי שקלים. "בהינתן נתונים אלה", שואלים הנאמנים בדו"ח, "נשאלת השאלה מה היו הגורמים העיקריים שהביא את מגה לחדלות פירעון ומה התרומה לעניין זה של בעלי השליטה והפירמידה העסקית שיצרו מעליה?". על פי הנאמנים, בעלי השליטה עשו שימוש מופרז במינוף פיננסי לאורך השנים ונטלו הלוואות עתק מבנקים ומגופים מוסדיים. כשלא היה מקור להחזיר את ההלוואות, טוענים הנאמנים, "הקונצרן החל להיסדק והתערערה השליטה של בעלי השליטה". עוד הם טוענים כי הקמת מטה גדול ומכביד וכן הקמת רשת חנויות You היו רק חלק מהסיבות שדרדרו את החברה להפסד מתמשך של עשרות מיליוני שקלים לשנה. התוצאה של ההפסדים היתה לטענתם "שחיקה רבתי של ההון העצמי של מגה".

הנאמנים דורשים ששמאי יבדוק את מחירי הנדל"ן

בשנת 2009 הוצאו נכסי הנדל"ן שהיו בבעלות מגה מהרשת והם הועברו לחברת אחות בשם רבוע כחול נדל"ן. מאז חויבה הרשת לשלם דמי שכירות גבוהים לחברה האחות, וגם על כך מותחים הנאמנים ביקורת חריפה. הם אף דורשים מינוי שמאי לבדיקת הנושא. ל"כלכליסט" נודע כי בקשה זאת הגיעה בעקבות כוונת הגורמים שקנו את מסמכי המכרז לרכישת מגה שלא להגיש בשבוע הבא הצעות רכישה, זאת בשל דמי השכירות הגבוהים שמשלמת הרשת. בכך, מנסים הנאמנים להוריד את מחירי השכירות ולהפוך את רכישת מגה לאטרקטיבית יותר. בפנייתם לבית המשפט הנאמנים הביעו חשש כי דמי השכירות הגבוהים אפשרו לבעלי השליטה להציג רווח גבוה בחברת הנדל"ן ולגייס עוד הלוואות ואג"ח בקומה העליונה של הפרמידה. הנאמנים טוענים כי במקרים רבים רבוע כחול נדל"ן כפתה על מגה להמשיך ולשכור נכסים מפסידים.

בנוסף, הנאמנים מתייחסים בדו"ח גם לפעילות עדן טבע מרקט שהייתה בעבר בבשליטת קבוצת אלון ולשיטת הנאמנים הסבה הפסדים גדולים לקבוצה. ככל הנראה, על רקע התוצאות העסקיות הכושלות החליטו בעלי השליטה "להעביר למגה את כל התחייבויותיה של רבוע כחול על פי הסכם עדן טבע מרקט. הפסדי עדן טבע מרקט הונחו על "כתפיה החלשות של מגה", כותבים הנאמנים.

עוד מצוין בדו"ח כי אף שמגה ספגה הפסדים, רבוע כחול שהינה חברה ציבורית, לא פרסמה את דוחותיה בציבור. בכך טוענים הנאמנים, כי "טושטשו עקבותיהם על ידי בליעתם במאזן מאוחד". נוסף על כך, על פי הנאמנים, לבעלי השליטה ברבוע כחול ובאלון הייתה יכולת השפעה מכריעה על ההחלטות הפנימיות של מגה — זאת דרך כהונתם כדירקטורים כפולים בשרשרת החברות וכך גם במגה. "יכולת זו הביאה, ככל הנראה, לקבלת החלטות המנוגדות לטובתה של מגה", נכתב בדו"ח.

מימין: שרגא בירן ודודי ויסמן | צילום: יובל חן, עמית שעל

מניות לא הונפקו, החוב לבנקים טרם שולם

במסגרת הסדר הנושים שנחתם בעניינה של מגה ביולי האחרון התחייבו בעלי השליטה ליצור מבנה הון מתאים וארוך טווח לרשת ולהזרים אליה כספים. כך נקבע כי תועבר תרומת בעלים של 320 מיליון שקל, ניתנה התחייבות ליטול את פירעון חוב החברה לבנקים המסתמכים בכ־301 מיליון שקל וכן נתנה התחייבות להקצאת מניות בתמורה לחוב לספקים הגדולים בהיקף של כ־150 מיליון שקל. אך בשורה התחתונה, אומרים הנאמנים בדו"ח, לא כל התחייבויות מולאו.

לדבריהם, רק 202 מיליון שקל הועברו מתרומת הבעלים שנקבע. בנוסף, הם אומרים כי רבוע כחול לא קיימה התחייבותה להנפקת ולהקצאת מניות וכי החוב לבנקים טרם שולם.

הנאמנים מעלים בדו"ח גם את סוגיית ההתחייבות כלפי עובדי מגה. בתחילת החודש נחשף ב"כלכליסט" כי כ־160 מעובדי הרשת פנו לבית המשפט וטענו כי יש לבדוק מה קרה לקופת הפיצויים המרכזית שלהם. לשיטתם של הנאמנים, קופת הפיצויים של עובדים שעברו מאלון רבוע כחול למגה רוקנה. "במגה

עובדים כיום 1,808 עובדים אשר עבדו בעבר ברבוע כחול", נכתב בדו"ח של הנאמנים, "ההיקף הכספי של הזכויות של העובדים המועברים מסתכם כיום לסכום של 26 מיליון שקלים. בנוסף, במהלך השנים שילמה מגה לעובדים מועברים שכבר עזבו את עבודתם מיליוני שקלים נוספים לצורך כיסוי התחייבויות רבוע כחול עד למועד העברתם למגה. מדובר בחובות של רבוע כחול אשר זו התיימרה בעבר להעביר לחברה הבת ושתוצאותיה הייתה שחיקת הון במגה".

באלון רבוע כחול סירבו להגיב לדברים. את תגובתו של דודי ויסמן לא היה ניתן להשיג.

מקורבים לבירן מסרו בתגובה לדברים כי הוא "מברך על החקירה. בירן מעולם לא היה נושא משרה, מנהל או דירקטור במגה או בחברות ששלטו בריבוע הכחול ואלון. לפיכך הוא לא היה שותף לאף אחת מההחלטות הכושלות שמתוארות בדו"ח. מקבלי ההחלטות היו היו"ר איציק באדר והמנכ"ל דודי ויסמן, שגרמו להפסד של כמיליארד שקל, שהביא להתמוטטות מגה".

חקירה? דיינו

מאגרקסקו ועד בטר פלייס: חקירות על הנייר

חודשיים לפני חג הפסח ונאמני מגה מתחילים לשאול שאלות. כדי להשיב עליהן הם מבקשים מבית המשפט להקנות להם סמכויות חקירה ולבדוק כיצד בדיוק קרסה הרשת, שעל פניו הייתה אמורה להיות רווחית.

הכוונה, יש לציין, היא טובה. אך חקירות דומות שנעשו בעבר לא הוכחו כאפקטיביות במיוחד. אפשר לציין את חקירת אגרקסקו, שהחלה באוקטובר 2011 עם בקשת הכנ"ר לבדוק את קריסתה הפיננסית של יצואנית התוצרת החקלאית. החברה נכנסה להקפאת הליכים ארבעה חודשים קודם לכן עם חובות של מאות מיליוני שקלים. החקירה התמקדה בשאלת האחריות של בעלי תפקידים בחברה לקריסה. במאי 2015 מפרקי אגרקסקו תבעו חצי מיליארד שקל מהמדינה ומגורמים נוספים כאחראים למצב החברה, בהתבסס על הדו"ח. התביעה טרם הוכרעה ואגרסקו הספיקה להיכנס שוב להקפאת הליכים.

חקירה נוספת היא של חברת המכוניות החשמליות בטר פלייס. החברה, שהוקמה על ידי היזם שי אגסי והייתה בשליטת החברה לישראל של עידן עופר, קרסה במאי 2013 ונמכרה בחלקים. רק 3.5 שנים אחר כך הודיעו מפרקיה כי יחקרו את בעלי התפקיד, וזו טרם הסתיימה.

אפקטיביות אין, אבל את השאלות חשוב לשאול. אולי כדאי להרחיב את רפורמת חדלות הפירעון שמקדמת השרה איילת שקד כך שתעגן את החקירות הללו. ואם כן, דיינו.