אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתירה: לבטל המצב שעקרון שלמות הנחלה גובר על הוראות צוואה צילום: bigstock

עתירה: לבטל המצב שעקרון שלמות הנחלה גובר על הוראות צוואה

יורשים שנושלו ממשק חקלאי לטובת אלמנתו של אביהם הגישו עתירה בדרישה לבטל את עליונותו של עקרון שלמות הנחלה ולתת תוקף לצוואה המקנה להם בעלות על השטח: "עיקרון אנכרוניסטי ובלתי מידתי שפוגע בצאצאים"

25.02.2016, 08:34 | דותן לוי

מי קובע למי תורישו נכס שהחזקתם בו כל חייכם? אם בבעלותכם נחלה במושב, רשות מקרקעי ישראל היא הגוף שבסמכותו להכריע למי תועבר הקרקע, גם בסתירה מוחלטת לצו ירושה.

על פי עתירה שהגישו לבג"ץ עורכי הדין גד שטילמן וצביקה גלזר בעת האחרונה, ההוראות בנוגע להורשת זכויות במשקים חקלאיים אינן ברורות ואף סותרות את דיני הירושה ללא הצדקה. הסוגיה הזאת מעסיקה 30 אלף משפחות בישראל המחזיקות במשקים חקלאיים.

העתירה שהוגשה עוסקת ביורשיו של בעל נחלה במושב רמות נפתלי. לאחר שנפטרה אם המשפחה, עברו מלוא הזכויות לאב, בהתאם למה שמכונה הסכם המשבצת, המנוגד לחוק הירושה המחייב להעביר מחצית מהזכויות לצאצאים. האב נישא מחדש. לאחר פטירתו הוא הותיר צוואה ובה הוריש לילדיו שלושה רבעים מעיזבונו, כולל המשק החקלאי, ולאשתו השנייה השאיר רבע מהזכויות בעיזבונו, כולל רבע מהזכויות במשק החקלאי. אלא שבניגוד לצוואה הועברו מלוא הזכויות בנחלה לבת זוגו של האב, על פי הוראות הסכם המשבצת החל על משקים המצויים בתחום האגודה. במקרה המדובר לא זכאים ילדיו אפילו לפיצוי כספי על נישולם מהמשק החקלאי. על כך הגישו ילדיו עתירה.

מושב רמות פתלי, צילום: דוד וערן גל-אור מושב רמות פתלי | צילום: דוד וערן גל-אור מושב רמות פתלי, צילום: דוד וערן גל-אור

משקים חקלאיים כפופים לשני סוגים של הסכמי משבצת: חוזה משולש וחוזה דו־צדדי. בחוזה משולש - המתקיים בין הסוכנות היהודית, מינהל מקרקעי ישראל והמושב - יורש הנחלה מחויב לשלם פיצויים ליורשים שלא קיבלו חלק בנחלה; בהסכם דו־צדדי - המתקיים בין מינהל מקרקעי ישראל למושב - יורש הנחלה אינו מחויב לשלם פיצויים, כלומר ייתכן מצב שבו היורש ייקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל, בניגוד לרצון בעל הנחלה, ללא כל חובה לפצות את יתר היורשים. עקרון שלמות הנחלה, העומד בבסיס הסכמי המשבצת, נקבע בימי הקמת מושבי העובדים הראשונים בשנותיה הראשונות של המדינה, ולפיו נחלה תקיים משפחה אחת בלבד.

הסברה היתה שפיצול הנחלה עלול לגרום נזק כלכלי קיומי למשפחה המחזיקה אותה, וכפועל יוצא מכך ייזנח העיבוד החקלאי במקום. לטענת העותרים שנושלו מהנחלה, עקרון השלמות מבוסס על מדדים כלכליים אנכרוניסטיים שאינם תקפים לזמננו, וכיום לא מתאפשר לפרנס משפחה מחקלאות משטח חקלאי של נחלה אחת, ובייחוד לא מהנחלה הספציפית ברמות נפתלי, ולכן אין כל הצדקה משפטית לסתור את הוראות הצוואה. "הוראות הסכם המשבצת לגבי מושבים באגודה ובכלל במרבית המושבים בארץ בעניין ירושת המשק החקלאי לבת זוג שנייה אינן סבירות, אינן מידתיות, פוגעות בערכי הצדק הטבעי, מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פוגעות בזכות הקניין שהוגדרה כזכות־על, המצדיקה פסיקה בניגוד לדין, לא כל שכן בניגוד לחוזה", נכתב בעתירה.

מלבד הסכמי מסגרת הוחתמו בעלים של נחלות המצויות על קרקעות קק"ל על נוסחים שונים של חוזי חכירה שבהם זכויות ירושה שונות. על רקע זאת אחת מדרישות העתירה היא לאכוף על הגופים המנפקים את חוזי החכירה לקבוע נוסח אחיד של זכויות ירושה.

ערכן של נחלות חקלאיות ברחבי הארץ זינק בעשור האחרון בגלל עלייה בביקוש לקרקעות הללו, ושוויין הממוצע של הנחלות עשוי להגיע ל־4–6 מיליון שקל באזורים מרוחקים מהמרכז כמו חוף הכרמל, ול־10 מיליון שקל במושבים סביב רעננה וכפר סבא. לעתים קרובות הנחלה היא הנכס היחיד שההורים מחזיקים בו, כך שבמקרים רבים ההוראות מנשלות את הצאצאים מהירושה באופן מוחלט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מכירת נחלה חקלאית בגלל פטירת המתיישבים
נחלה כהגדרתה מטרתה לשמש לצרכי חקלאות למשך מספר דורות. זוג אשר הופך מתיישב חייב להיערך לפי מטרה והגדרה זאת ולפי תנאי חוזה החכירה. העובדה שרוב המתיישבים לא נערכו מראש לתרחישים אפשריים וזילזלו באות הכתובה - בעוכריהם. במצב בו קיים משק פעיל אין טעם למוכרו והבן הממשיך - החקלאי יקבלו. באם ההורים דאגו מראש - הם חסכו לכל צאצא קופה קטנה. באם ההורים היו נבונים ולא שרלטנים - הם הסתפקו בבית קטן וחסכו לשאר הצאצאים. שינויים דרמטיים בהחלפת בעלויות בנחלות אינה רצויה בשום מדינה. אולם בישראל כאשר הריווחיות מחקלאות מתרסקת מכל מיני סיבות של תכנון רשלני והשפעות חוץ, רק בן ממשיך מבריק, חרוץ עם יכולות מיוחדות יכול להפעיל ולהגדיל את הייצור במשק. לגבי בן מבריק-ממשיך, אין לי אלא לאחל כזה לכל משק והוא שימשיך ויתווה עתיד המשק לעוד 1-2 דורות. לסיכום עמדתי - נחלה לא פעילה הרבה שנים וללא בן ממשיך פעיל - דינה להימכר ויפה שעה אחת קודם לפני פטירת ההורים שיעברו לבית אבות עפ"י בחירתם. משק פעיל - יימסר לבן ממשיך מבריק ושאר הצאצאים הרי יודעים שבאם לא עבדו במשק ולא דאגו לקופה קטנה....אז הוריהם "דפקו" אותם.
עו"ד אגרונום מושבניק אריאל שי , מושב בית חלקיה  |  29.02.16
5.
יש פתרון צודק - רק במדינת ישראח הכל קשה
לבדוק בקרב היורשים ע"פ הצוואה מי רוצה את המשק. נכון להיום המיסים הם 45% מערך המכירה - (רק אם מוכרים לזרים) . אם יש קרוב בדרגה ראשונה שמעוניין במשק משערכים את המשק - מורידים 45% (כאילו שולמו מיסים) והיורש שרוצה את המשק משלם לאחרים את חלקם. בדיוק כמו שמתחלקים בדירה.
טל  |  28.02.16
לכל התגובות