עתירה: לבטל המצב שעקרון שלמות הנחלה גובר על הוראות צוואה

מי קובע למי תורישו נכס שהחזקתם בו כל חייכם? אם בבעלותכם נחלה במושב, רשות מקרקעי ישראל היא הגוף שבסמכותו להכריע למי תועבר הקרקע, גם בסתירה מוחלטת לצו ירושה.

על פי עתירה שהגישו לבג"ץ עורכי הדין גד שטילמן וצביקה גלזר בעת האחרונה, ההוראות בנוגע להורשת זכויות במשקים חקלאיים אינן ברורות ואף סותרות את דיני הירושה ללא הצדקה. הסוגיה הזאת מעסיקה 30 אלף משפחות בישראל המחזיקות במשקים חקלאיים.

העתירה שהוגשה עוסקת ביורשיו של בעל נחלה במושב רמות נפתלי. לאחר שנפטרה אם המשפחה, עברו מלוא הזכויות לאב, בהתאם למה שמכונה הסכם המשבצת, המנוגד לחוק הירושה המחייב להעביר מחצית מהזכויות לצאצאים. האב נישא מחדש. לאחר פטירתו הוא הותיר צוואה ובה הוריש לילדיו שלושה רבעים מעיזבונו, כולל המשק החקלאי, ולאשתו השנייה השאיר רבע מהזכויות בעיזבונו, כולל רבע מהזכויות במשק החקלאי. אלא שבניגוד לצוואה הועברו מלוא הזכויות בנחלה לבת זוגו של האב, על פי הוראות הסכם המשבצת החל על משקים המצויים בתחום האגודה. במקרה המדובר לא זכאים ילדיו אפילו לפיצוי כספי על נישולם מהמשק החקלאי. על כך הגישו ילדיו עתירה.

משקים חקלאיים כפופים לשני סוגים של הסכמי משבצת: חוזה משולש וחוזה דו־צדדי. בחוזה משולש - המתקיים בין הסוכנות היהודית, מינהל מקרקעי ישראל והמושב - יורש הנחלה מחויב לשלם פיצויים ליורשים שלא קיבלו חלק בנחלה; בהסכם דו־צדדי - המתקיים בין מינהל מקרקעי ישראל למושב - יורש הנחלה אינו מחויב לשלם פיצויים, כלומר ייתכן מצב שבו היורש ייקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל, בניגוד לרצון בעל הנחלה, ללא כל חובה לפצות את יתר היורשים. עקרון שלמות הנחלה, העומד בבסיס הסכמי המשבצת, נקבע בימי הקמת מושבי העובדים הראשונים בשנותיה הראשונות של המדינה, ולפיו נחלה תקיים משפחה אחת בלבד.

הסברה היתה שפיצול הנחלה עלול לגרום נזק כלכלי קיומי למשפחה המחזיקה אותה, וכפועל יוצא מכך ייזנח העיבוד החקלאי במקום. לטענת העותרים שנושלו מהנחלה, עקרון השלמות מבוסס על מדדים כלכליים אנכרוניסטיים שאינם תקפים לזמננו, וכיום לא מתאפשר לפרנס משפחה מחקלאות משטח חקלאי של נחלה אחת, ובייחוד לא מהנחלה הספציפית ברמות נפתלי, ולכן אין כל הצדקה משפטית לסתור את הוראות הצוואה. "הוראות הסכם המשבצת לגבי מושבים באגודה ובכלל במרבית המושבים בארץ בעניין ירושת המשק החקלאי לבת זוג שנייה אינן סבירות, אינן מידתיות, פוגעות בערכי הצדק הטבעי, מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פוגעות בזכות הקניין שהוגדרה כזכות־על, המצדיקה פסיקה בניגוד לדין, לא כל שכן בניגוד לחוזה", נכתב בעתירה.

מלבד הסכמי מסגרת הוחתמו בעלים של נחלות המצויות על קרקעות קק"ל על נוסחים שונים של חוזי חכירה שבהם זכויות ירושה שונות. על רקע זאת אחת מדרישות העתירה היא לאכוף על הגופים המנפקים את חוזי החכירה לקבוע נוסח אחיד של זכויות ירושה.

ערכן של נחלות חקלאיות ברחבי הארץ זינק בעשור האחרון בגלל עלייה בביקוש לקרקעות הללו, ושוויין הממוצע של הנחלות עשוי להגיע ל־4–6 מיליון שקל באזורים מרוחקים מהמרכז כמו חוף הכרמל, ול־10 מיליון שקל במושבים סביב רעננה וכפר סבא. לעתים קרובות הנחלה היא הנכס היחיד שההורים מחזיקים בו, כך שבמקרים רבים ההוראות מנשלות את הצאצאים מהירושה באופן מוחלט.