המדינה מודה: "הלפרין מוגבלת בכמות לא מבוטלת של נושאים בשנה הראשונה לתפקידה"

"הסדר ניגוד העניינים מגביל את יכולתה של עו"ד מיכל הלפרין לפעול ביחס לכמות לא מבוטלת של נושאים בשנה הראשונה, ואולם אף בשנה זו לא תתקיים מניעות ביחס לעיקר עבודתה הצפויה כממונה על ההגבלים העסקיים", כך טוענת המדינה בתגובה שהגישה לבג"צ לעתירתם של עוה"ד שחר בן מאיר ואיציק אבירם, נגד מינויה של הלפרין לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים - תפקיד שאליו היא אמורה להיכנס בתחילת חודש מרץ.

ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, הודיע בחודש שעבר על מינויה לתפקיד של עו"ד הלפרין, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם. לאחר שהמינוי אושר בממשלה, פורסם הסכם ניגוד העניינים שעליו חתמה הלפרין. עולה ממנו כי היא לא תוכל לעסוק במשך שנה עד שנתיים בנושאים הקשורים ללקוחותיה הקודמים, כמו גם בתחומים הקשורים לבן זוגה, אלא אם מדובר בנושא רוחבי בעל משמעות למשק – ואז היא תידרש לקבל אישור מיוחד.

בנוסף, הסכם ניגוד העניינים קובע כי עו"ד הלפרין לא תעסוק בכל הקשור לעסקי התעופה, תנובה וכן בתקשורת של שירותי סליקה בנקאית ואשראי. ברשימת הלקוחות בהן טיפלה הלפרין בעבר, שצורפה כנספח להסכם ניגוד העניינים שלה, מופיעים לקוחות רבים שהיא תהיה מוגבלת מלטפל בהם לתקופה של שנה עד שנתיים. ביניהם ניתן לציין את מדנס סוכנות לביטוח, אדמה פתרונות לחקלאות, סימנס גרמניה, אל-על נתיבי אוויר לישראל, Glaxo Smith Kline, טמבור בע"מ, סיסקו יינות ביתן, ליימן שליס, סטורנקסט, מוצרי שלם אריזות, פי גלילות מסופים וצינורות נפט, מרכז סליקה בנקאי, בנק אגוד, קבוצת לאומי, Stratasys Ltd, פוקס ויזל, תנובה, שבא - שירותי בנק אוטומטיים, ונטו מ.ע. אחזקות כמו גם G4S - פתרונות אבטחה.

בשבוע שעבר הוגשה עתירה לבג"צ נגד המינוי, ובה נטען כי תקופת הצינון לתפקיד קצרה, ויש להרחיבה לפחות לחמש שנים. בנוסף, נטען כי לאור הסכם ניגוד העניינים יש לערוך דיון מחדש במינויה. "עתירה זו", נכתב, "'תוקפת' הן את הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה עו"ד הלפרין, והן את המינוי שלה לאור ניגוד העניינים הנרחב והמשמעותי בו היא נתונה". לשיטת העותרים, מדובר ב"מינוי בלתי סביר" ויותר מכך "בהסדר ניגוד עניינים בלתי סביר שנחתם על רקע מינוי בלתי סביר של הלפרין לצורך מינויה כממונה על ההגבלים העסקיים".

המדינה דוחה את הטענות. בתגובה שהוגשה לבג"צ באמצעות עו"ד ערין ספדי-עטילה, סגנית בכירה בפרקליטות המדינה, היא טוענת שמדובר ב"הסדר סביר ומידתי, ויש בו כדי להגשים את העקרונות המונחים ביסוד הכלל האוסר על הימצאות במצב של חשש לניגוד עניינים".

"לעמדת המדינה", נטען, "ובהתחשב בתחימת נקודות החיכוך שיכולות לעורר ניגוד עניינים לנקודות ספציפיות, בשונה מתחומי פעולה שלמים (למעט אחדים), ובשים לב לתקופות שנקצבו – בין שנה לשנתיים – ההסדר עליו חתמה עו"ד הלפרין על מגבלותיו ונספחיו, אינו פוסל אותה מלמלא את תפקידה. הדברים נכונים מקל וחומר לאחר שתחלוף שנה והיקף המניעות יתחיל להצטמצם בצורה הדרגתית".

מי שעוד הגיבה היום לעתירה היא עו"ד הלפרין עצמה. "בסופו של יום, העותרים מבקשים לחתור תחת יכולתם של מומחים מקצועיים לעבור מן השוק הפרטי למגזר הציבורי", נכתב בתגובה שהוגשה באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו, גיא נוף ומאיה אקרמן ממשרד קסוטו-נוף. "בכל הכבוד, זוהי גישה שאין לקבלה. יכולתו של המנהל הציבורי בישראל לפעול באופן אפקטיבי ולקלוט לשורותיו את האנשים המתאימים ביותר, תלויה בהפריה הדדית בין המגזר הציבורי והפרטי, ובפתיחת השערים ביניהם. כך בכלל, וכך במיוחד בתחומי הרגולציה הכלכלית, שם נודעת חשיבות יתירה לניסיון ולמומחיות הנצברים בשוק הפרטי".

"הסדר ניגוד העניינים בו נתחייבה עו"ד הלפרין", הם מוסיפים, "עומד בהוראות הדין החלות בעניינו, ומחיל מגבלות מחמירות המצויות בקצה העליון של ההסדרים המקובלים בעניין זה. הסדר זה אף הולך בתלם שהותווה בהסדרי ניגוד עניינים שנערכו בקשר עם מינוי נושאי משרה בכירים אחרים, כפי שאושרו על ידי הדרגים המקצועיים הבכירים במשרד המשפטים ועל ידי בית משפט נכבד זה. ההסדר הוא פועל יוצא של מחשבה מעמיקה והליך מנהלי מיודע ומקצועי, והעתירה אינה מגלה כל בסיס להתערבות בית המשפט הנכבד בעניינו".