פייסבוק תוריד תוכן גזעני מהרשת לבקשת ממשלת גרמניה

חופש הביטוי שלכם יוגבל יותר

מארק צוקרברג ביקר בסוף השבוע בגרמניה ונרעש: התחוור לו, לדבריו, שיש אנשים שמנצלים את פייסבוק למטרות הפצת שנאה ושפייסבוק לא עושה מספיק מול התופעה. הוא אמר בפומבי שהוא שמע את המסר של הפוליטיקאים הגרמנים "בקול רם וברור," ושפייסבוק תעשה יותר.

מאז שגרמניה החלה לקלוט מספרים גדולים של פליטים מסוריה, התעוררו בה החלקים שהיא העדיפה לשכוח והיא חווה גל מחודש של שנאת זרים. יש לציין כמה דברים לא נעימים: שבניגוד לאגדה של גרמניה על עצמה, הנאצים לא התפוגגו אחרי מלחמת העולם השנייה, הם פשוט ירדו למחתרת ושינו מעט את המסרים שלהם; שהנאציזם לא היה סטייה בלתי מובנת, אלא תנועה היסטורית עם שורשים היסטוריים עמוקים; ושתנועות כאלה לא נעלמות רק בגלל שהן הובסו בשדה הקרב.

גרמניה חווה גלים של התפרצויות של שנאת זרים כל 20 שנה בערך. היה גל גדול כזה בשנות השישים (והוא נתן דחיפה חזקה לשמאל הגרמני ולדרישה לשוחח בפתיחות על מה שעשו ההורים של אותו הדור), היה גל כזה מיד אחרי האיחוד עם מזרח גרמניה בשנות ה-90 (ואז הגרמנים ניסו לשכנע את עצמם שמדובר במזרח גרמנים שלא קיבלו חינוך דמוקרטי טוב), ועכשיו יש גל נוסף.

וכמובן, על כל גלוח ראש שלוקח אלה ויוצא להרביץ לאנשים, יש 10 שמקטרים בפייסבוק על הזרים שהרסו את המדינה ו-40 שכותבים שם שהם בסך הכל רוצים לשמור על התרבות שלהם ושזה לא בריא לערבב תרבויות. וגרמניה הדמוקרטית מגלה בבעתה שיש אלמנט לא דמוקרטי חזק מאוד אצלה בחצר.

לא פשוט להילחם בחוליות ניאו נאצים עם נשק קר (אם כי המשרד הפדרלי להגנת החוקה, השב"כ הגרמני, עושה עבודה די יעילה), ועוד יותר מסובך להתמודד עם גזענים או גזענים מוסווים בפייסבוק. כי כשאתה סותם לחבר'ה האלה את הפה, הם יטענו – במידה של צדק – שאתה רק מוכיח שחופש הביטוי תקף לדעות שלך בלבד. במידה מסוימת, כל סתימת פיות כזו צפויה להוביל לרדיקליזציה של אלה שסותמים להם את הפה. אם אתה לא יכול לקטר בפייסבוק, אולי תצא לרחוב?

אבל גרמניה בהיסטריה מסוימת, ופייסבוק – שגם כך מסובכת שם מעל לראש בריגול אחרי האזרחים – מעדיפה שלא לפתוח עוד חזית מול הממשלה. אז היא מסכימה לשיתוף פעולה עם המשטרה כנגד עמודי שנאה. שזה יעזור כמו כוסות רוח למת, כי הרשת פועלת מהר יותר מגלגלי הבירוקרטיה.

במקביל, יצטמצם טווח השיחה המותר. פתאום, אם תרצה לדבר – נניח – על החינוך השמרני הלא בריא שמביאים איתם חלק מהפליטים לגרמניה, אתה עשוי למצוא את עצמך על הכוונת של פייסבוק. ואת פייסבוק הרי לא מעניין חופש הביטוי. מעניין אותה רק חופש המימון: היכולת שלה לעשות כסף מפרסומות ומכירה של אנשים מאושרים לפרסומאים עם מינימום התערבות ממשלתית. אם הביורוקרט התורן ינסה לרצות את השר על ידי פעולה רחבה מדי, לפייסבוק לא תהיה בעיה עם זה – עד שיגיע גל הנגד. ואין סיבה להניח שזה ייעצר דווקא בניאו נאצים מזילי ריר. זה אף פעם לא נעצר שם.

למה אף אחד לא מתייעץ איתי?

דיווחנו לפני כשבועיים על כך שוויקיפדיה החליטה להפוך את עצמה גם למנוע חיפוש, ושההחלטה הזו התקבלה בהפתעה מסוימת בקרב פעילי האנציקלופדיה. בינתיים, כמקובל בוויקיפדיה כל שנתיים בערך, ה"ההפתעה המסוימת" הפכה למרד גלוי בהנהגה.

כפי שהסתבר לפעילים, הנהלת ויקימדיה ניהלה דיונים פעילים במשך חודשים בשאלה האם לבנות מנוע חיפוש ואם כן, באיזה סדר גודל. אממה, היא ניהלה את הדיונים הללו בחשאי. הם היו כה חריפים עד שמספר עובדים פרשו או נאלצו לפרוש. במילים אחרות, בוקר אחד קמו פעילי ויקיפדיה – האנשים שבלי עבודתם מסביב לשעון, ויקיפדיה תחדל להתקיים בתוך שבוע, כי הוונדליסטים יהרסו הכל – וגילו שרתמו אותם לפרויקט שאין להם עניין בו, ושעשו את זה תוך הזנחה של כל ערכי השקיפות של הארגון.

ומאחר וכאמור לוויקיפדיה אין יכולת שיור בלי הפעילים הללו, תוך כמה שבועות של זעם הם גם השיגו את מה שהם רצו: המנהלת התפעולית של ויקימדיה, לילה טרטיקוב, הודיעה על התפטרותה. טרטיקוב הודיעה שהיא תשתתף בבחירת המחליפה שלה, אבל לא ברור מה יהיה על הפרויקט שגרם את כל הסערה: מנוע החיפוש.

נעדכן.

חיים של אחרים

לפני כחצי שנה פרצו האקרים לשרתים של אתר הבגידות אשלי מדיסון, ותוך זמן קצר הכל קרס כמו מגדל קלפים. התברר שהחברה זייפה חלק ניכר מחשבונות הנשים באתר, שהחשבונות שלהן היו מיועדים למשוך גברים – הלקוחות המשלמים של האתר. ההתמוטטות היתה כל כך מהירה, שבתוך ימים ספורים, גברים נואשים שניסו ליצור קשר עם החברה, גילו שהחברה הפסיקה לתפקד.

מספר לא ידוע של לקוחות התאבד – לא ידוע, כי אף אחד לא הצליב בין נתוני ההתאבדות ובין השמות שהופיעו במאגר המידע שהודלף. ידוע שאחד הקורבנות הוא כהן דת מקליפורניה, שלא יכול היה לשאת את החרפה. עורכי דין ובלשים פרטיים דיווחו על עליה בפעילות שלהם בחודש שלאחר ההדלפה: לפחות 3 לקוחות תובעים את אשלי מדיסון עצמה. אחד הקורבנות, שהתראיין ל"גרדיאן" תחת השם הבדוי מייקל, אמר שהוא קיבל מספר מכתבי סחיטה. הוא בחר, בתבונה אך בחשש, להתעלם מהם. מטבע הדברים, אין לדעת כמה קורבנות קיבלו מכתבי סחיטה ונכנעו.

מייקל אמר עוד ל"גרדיאן" שהוא לא יכול היה לדעת האם הנשים שאיתן שוחח באשלי מדיסון אכן היו קיימות – כשהשיחות נעו לכיוון פורנו רך, הוא אומר, הוא חשד שמדובר בעובדים של החברה שעובדים על פי טקסט שהוכן מראש. היום אנחנו יודעים שאלו היו רובוטים.

מייקל מדווח שהוא נקט בשלל אמצעי זהירות. הוא השתמש באשלי מדיסון רק ממחשב העבודה שלו, ורק מאחד מכמה דפדפנים שהותקנו אליו, ואת הדפדפן הזה אפשר היה להפעיל רק באמצעות דיסק חיצוני. כל זה לא עזר, כי ההתקפה בסופו של דבר לא היתה עליו אלא על אשלי מדיסון עצמה.

קצרצרים

1. רוצים מפתח זהב לדלת אחורית לתוכנות שלכם? כבר יש כזה. הוא נקרא עדכון תוכנה. בכל פעם שאתם מעדכנים את האפליקציות שלכם, אתם מורידים משהו שאין לכם שליטה עליו ושיכול לשנות לגמרי את התוכנה שלכם בלי ידיעתכם. אפשר גם לשכנע אתכם להוריד משהו שמתחזה לעדכון התוכנה שאיננו בעצם עדכון תוכנה רשמי, ואפשר – וזו האופציה הגרועה יותר – לשכנע או לאלץ את יצרנית התוכנה להוריד לכם טרוג'אן. הפעולה האחרונה תתבצע, כמובן, באמצעות צו משפטי שיש עליו איסור פרסום. מהבחינה הזו, הדבר העיקרי שיש לאפל ושאותו רוצה ה-FBI הוא לאו דווקא הידע הטכני של המהנדסים של אפל; את זה אפשר לשכפל. מה שאי אפשר לשכפל הוא את החתימה של אפל, שמשכנעת את המכשיר שלך שהעדכון הוא לגיטימי וכשר. וזו עוד סיבה לכך שהקרב המשפטי הזה חשוב כל כך.

 

2. מאות אנליסטים פיננסיים מוצאים את עצמם מוחלפים על ידי תוכנות. בדרך כלל אני משתדל שלא לעלוץ כשבן אדם מאבד את עבודתו למכונה, אבל הפעם זה קשה במיוחד. האנשים שמשחקים בכסף של כולנו ומשפיעים עלינו גם אם לא נכנסנו למשחק בעצמנו מגלים שמכונות עושות את זה מהר יותר. לא בטוח שהן עושות את זה טוב יותר, אבל זה כנראה לא מסובך מדי: חוקרים כבר גילו שאם תטיל מטבע, הסיכוי שלך להגיע להחלטות מוצלחות בשוק הוא שווה ערך לזה של האנליסטים. השאלה אם כן היא למה להשקיע בתוכנה מסובכת כשאפשר להשתמש במחולל קוביות רנדומלי שזמין חינמית בשלל אתרי משחקי תפקידים.

3. אם מישהו היה רוצה לעשות קריקטורה של הפטריארכיה ששולטת בעולם הטכנולוגיה, הוא היה מתקשה להתעלות על הידיעה הבאה: נער בן 13 זכה בתחרות טכנולוגיה לצעירים. בפני עצמו זה לא היה מעורר תשומת לב, אלמלא העובדה שהתחרות הזו נועדה במקור לעודד צעירות להיכנס לתחום הטכנולוגיה. 3 מתוך 4 הרעיונות שהגיעו לשלב הסיום הוגשו על ידי נערות. אבל הנער הוא זה שזכה. המנצח הגיש הצעה לשלט משחקים ששואב אנרגיה קינטית מתנועת האצבעות של המשתמש; הלא-מנצחות העלו הצעות לווילונות חכמים, מקרר חכם וכלי שעוקב אחרי שינה. המטרה המקורית של התחרות היתה לעודד נערות לחשוב שיש להן עתיד בתחום הטכנולוגיה החכמה. התוצאה – טוב, נו, אולי היא תגרום להן להבין שמדובר ברטוריקה ריקה.

4. מס ההכנסה האמריקאי הודה בסוף השבוע שהפריצה שספג בסוף 2015 חמורה הרבה יותר ממה שפורסם עד כה: בתחילה, העריכו בארגון שמספר החשבונות שנפרצו עומד על כ-100,000. עכשיו מדברים על כ-700,000. בקרוב יתחילו שם לעדכן את הנישומים שהחשבונות שלהם נפרצו. במקביל, האקרים גנבו את פרטיהם של כ-80,000 סטודנטים, בוגרים ואנשי צוות של אוניברסיטת ברקלי.

אבל את המאגר הביומטרי הם לא יפרצו, אין מה לראות פה, לכו הביתה.

5. נמשכים המגעים בין ארה"ב והאיחוד האירופי בשאלת הריגול ההמוני אחרי אזרחים אירופאים. ארה"ב התחייבה לאחרונה שהיא תתמקד במידע שהיא אוספת ב-6 נושאים ספציפיים (ביניהם מאבק בטרור ולוחמת סייבר), ושהיא תגביל את החיפוש במידע שעובר בקווים הבין-אטלנטיים. הבעיה היא שקטגוריות כמו "לוחמה בטרור" נוטות, אם אין עליהן פיקוח, להתרחב מאד; יש מספר עצום, למשל, של אמריקאים שמנועים מלעלות על טיסות, ואף אחד לא אומר להם למה – אבל גם לא מעמיד אותם לדין על פעילות טרור. האמריקאים התחייבו גם למנות פקיד במחלקת המדינה שיהיה אחראי על טיפול בתלונות שיגיעו מהאירופאים. עכשיו נראה אם זה יספק את בית המשפט האירופי.