מגייסות האג"ח הזרות לא יוכלו לגרור נושים לחו"ל

גל ההנפקות של חברות הנדל"ן האמריקאיות בישראל העמיד את רשות ני"ע על רגליה האחוריות. ל"כלכליסט" נודע כי הרשות העבירה לאחרונה תקנה חדשה, שמחייבת את החברות האמריקאיות לאמץ במלואם את הדין והממשל התאגידי בישראל.

יוסי מימן גרר את הנושים לניו יורק

בכך מבקשת, למעשה, הרשות למנוע מצב שבו חברות זרות גוררות את נושיהן לבתי דין זרים, כפי שעשתה אמפל של יוסי מימן שפנתה לבית משפט אמריקאי. אילו אמפל היתה מנפיקה היום את סדרת האג"ח שלה בהיקף של מיליארד שקל, היא היתה מנועה מלנהל את הליך חדלות הפירעון (Chapter 11) בניו יורק, כפי שעשה מימן ב־2012.

כל חברה זרה שהנפיקה עד כה מניות בישראל היתה מחויבת להחיל את הדין הישראלי וחוקי הממשל התאגידי שמעוגן בסעיף 39 לחוק החברות, אולם הסעיף הזה לא חל על חברות אג"ח. התקנה החדשה מחילה מעתה את סעיף 39 גם על חברות אג"ח. החוק מחייב, בין השאר, למנות דח"צים וועדת ביקורת, לפרסם חובות גילוי, לקבוע כללים לחלוקת דיבידנד — וחשוב מכל, החוק מחיל את סעיף 350 לחוק החברות, שקובע כללים להליך חדלות פירעון ובתנאי שייעשה בישראל ועל פי דין ישראלי.

כל חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו חוב עד היום בישראל כללו בתשקיפיהן התחייבות מסוימת בדמות פסקה להחלת הדין הישראלי עליהן. הן עשו זאת כדי להתמודד עם הלחץ הציבורי ובניסיון לשכנע מוסדיים ספקניים שחששו כי החברות הזרות — שמרביתן רשומות באיי הבתולה — יגררו אותם להרפתקה מעבר לים.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר | צילום: נמרוד גליקמן

ההנפקה של KBS היום תיעשה לפי התקנה החדשה

ההנפקה של KBS האמריקאית היום תהיה הראשונה שתתבצע במסגרת התקנה החדשה. את ההנפקה של KBS מבצעים יחד פועלים אי.בי.אי ולאומי פרטנרס, ואת התשקיף כתב משרד עורכי הדין שמעונוב ושות'.

עד היום הנפיקו בישראל 15 חברות נדל"ן אמריקאיות וגייסו יותר מ־8.5 מיליארד שקל. אם ההנפקה של KBS אכן תצא לפועל, הסכום הזה יעבור את רף 9 מיליארד השקלים. חלק מהחברות אף חזרו לישראל לסיבוב נוסף, ובהן אקסטל שבבעלות גארי ברנט ואול ייר שבבעלות יואל גולדמן. מלבד KBS יש עוד כמה חברות שכבר מכינות תשקיף לגיוס על בסיס הדו"חות השנתיים של 2016, ונראה כי התופעה הזו רק הולכת ומתרחבת.