המדע הוא הסיפור

"מחקר לקראת האינדקס הקריפטו־טקסידרמי המלא" - תחת הכותרת האמורפית והמסובכת הזאת עובד האמן תומר ספיר (38) כבר כמה שנים. כשעוברים מהתיאוריה לעבודות, הדברים הופכים לחיים ולממשיים הרבה יותר.

את העבודה הנוכחית ב"מחקר" הזה יציג ספיר בתערוכה "בין־סינפסות/דיאלוג במרחבי מדעי המוח והאמנות" שתיפתח בבית האמנים בירושלים מהשבת הקרובה (עד 30 באפריל, שמואל הנגיד 12, כניסה חופשית). מדובר בשיתוף פעולה עם מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, שבמסגרתו הוצמדו אמנים לחוקרים או למדענים מתחום המוח, ובהשראתם או בהשראת מחקרם יציגו עבודה. ספיר יציג את "תינוק עוברי" שיצר בעקבות שיתוף פעולה עם פרופ' ליאון דעואל שחוקר את הבסיס המוחי למודעות.

לא מתיימר להבין

העבודה החדשה אינה שיתוף הפעולה הראשון של ספיר עם אנשי מדע. העבודה "אם החיטה" שהוא הציג במוזיאון פתח תקווה בשנה שעברה היתה תוצאה של מפגש עם מדענים ממכון ויצמן, ובשבוע הבא ממש תיפתח תערוכת יחיד שלו, שנוצרה ממחקר מתמשך בבית חנקין במושב כפר יהושע. שם פתחו לפניו את ארכיון המקום שכולל פוחלצים, מאובנים ומפות.

מהיכן המשיכה הזאת לטבע, למדע?

"זו פריזמה שדרכה אני מסתכל על העולם. תמיד ליקטתי דברים מהטבע והשתמשתי בהם ככלים לספר סיפור שמוביל למין רגע דחוס. עשיתי בגרות בביולוגיה, יש לי טרמינולוגיה בסיסית, אבל אני לא מחפש להיות מדען חובב ולא מתיימר להבין מה המדענים עושים. עם ליאון התפתחו שיחות מרתקות".

ומה מסתתר בכותרת הבומבסטית שנתת לעבודות שלך?

"קריפטידיים הם בעלי חיים שלא נמצאים באינדקס הזואולוגי המוכר. הטקסידרמי מתייחס למלאכת הפחלוץ שלהם. מדובר ביצורים שיכולים להיות מיתולוגיים או שנבנו מבעלי חיים שונים. הכותרת ארוכה, אבל היא עוסקת במשהו שלעולם לא יהיה מושלם. מראש הדבר מבוסס על דמיון, המטרה היא לעבוד בתוך אזור דמדומים של קיים ולא קיים. זה פרויקט שאני עובד עליו כבר כעשור, ועבודות הפיסול שלי שמתייחסות לדברים מהטבע עוסקות בהצגה של מידע 'אמיתי' ביחס למידע 'בדוי'".

פרופ' דעואל מספר שזו פעם ראשונה שהוא עובד עם אמן על פרויקט כזה. "תומר לקח את זה לכיוון שונה ממה שחשבתי שייקח. לכיוון הפילוסופי יותר של העבודה שלי".

"התחברתי במיוחד לתהליכים שאנחנו עוברים במודע מול אלה שלא במודע", אומר ספיר. "זה התחבר לי להורות. היה לי ברור שאייצר אובייקט בהקשר לפרויקט המתמשך שלי. בשיחות עם ליאון עלה המתח בין ניכור לחמלה. בגללו בחרתי בדימוי של עובר, שמראש מאתגר את תפיסת המודעות והתודעה".

איך יצרת את האובייקט?

"מתברר שממש לא קל למצוא דגם של  שלד של עובר. בסוף הזמנתי מאוסטרליה. רציתי לבנות לו מין שכבת עור ישירות על השלד, ללא בשר. את העור יצרתי משילוב של סיבים. השתלתי לו עיניים מלאכותיות, שגם אותן הזמנתי".

סממנים מסרט אימה

העובר יוצב בתוך ויטרינה מתחת לתאורת פלורסנט קרה, "כדי ליצור דימוי עם סממנים מסרטי אימה, אבל שמציב את האימה והניכור מול החמלה. אחרי הכל מדובר בתינוק".

אז העובר הוא אחד הקריפטידיים?

"כן. השם הוא 'תינוק עוברי', אבל לא בטוח כלל שהשם נכון מדעית. זה שלד של עובר מתקדם. בכוונה, כמובן. אבל את העיניים היה צריך להקטין כדי שיתאימו לארובות העין שלו. ברור לנו שזה שלד ולא יצור חי. ועם זה, שלד עם שכבת עור גם רחוק מלהיות ממצא ארכיאולוגי. המתח בין עבר בדוי להווה נתון מעניין בעיניי".