כך הבנקים הפסיקו לפחד והחלו לאמץ את תעשיית הפינטק

שינויים כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים בשנים האחרונות הגבירו משמעותית את המודעות הצרכנית ושינו את הרגלי הצריכה באופן מהותי. המניעים העיקריים לשינויים אלו הינם השימוש הגובר בשירותים וכלים טכנולוגיים לצריכת מידע וביצוע פעולות חלף ערוצי שירות אנושיים. ירידה בחסמי כניסה, חדשנות ויצירתיות. מגמת העל של שיתוף (ויתור על פרטיות), צמצום גורמים מתווכים ובנוסף, התגברות תחרות במרבית התעשיות וצמיחה בהפרש בין הרצוי למצוי בחוויית הצריכה בעיני הלקוח. מרבית השינויים מקבלים משנה תוקף בפרט בערוץ ה-Mobile ובהמשך גם בטכנולוגיה לבישה וחכמה המשולבת עם השיתוף הרב של מידע ברשתות החברתיות. הצרכן מחובר תמיד ומצפה לקבל שירותים ומידע בכל מקום ובכל זמן על פי בחירתו והעדפותיו ועם יכולת לקבלת החלטות מהירה וביצוע.

בשנים האחרונות הפכה המילה "פינטק" (FinTech) לאחד הטרנדים החמים בתעשיית ההייטק. פינטק הינו החיבור שבין העולם הפיננסי לטכנולוגי, כלומר, "חדשנות טכנולוגית בתחומי השירותים הפיננסיים". מדובר בחדשנות טכנולוגית שמהווה שינוי מהותי באופן צריכת המידע, תפעול, קבלת החלטות וביצוע. שינוי זה מגיע בחלקו דרך הטמעת מוצרים ושירותים חדשים שמיוצרים על ידי חברות שהינן טכנולוגיות במהותן (סטארט-אפים וחברות בוגרות) לתוך המערכות הפיננסיות, ומגיע בחלקו דרך אימוץ גישות טכנולוגיות חדשניות במערכת הפיננסית הקלאסית. החדשנות שמציע הפינטק מיושמת בכלל תחומי הפעילות של עולמות הבנקאות והפיננסים. החל בפעילויות שונות שמבצע הלקוח (תשלומים, הלוואות וניהול התקציב), המשך בפעולות ליבה כגון מסחר, וכלה בתשתיות השונות שמאפשרות זאת. הפינטק בחלקו מסייע לתעשיית הפיננסים להשתפר, להתייעל ולהתאים במהירות לצרכי הלקוח, ובחלקו קורא תיגר על מוסכמות, מודלים עסקיים, הרגלי צריכה וטכנולוגיות קיימות ובדרכו שלו "משבש" או מרחיב את תעשיית הבנקאות המסורתית.

במציאות בה אנו נמצאים של עודף מידע וחוסר בזמן, הבנקים מבינים כיום, יותר מבעבר, כי עליהם לעמוד תמידית לצידו של הלקוח ולהוות עבורו יועץ חכם ואמין שניתן לסמוך עליו. היועץ (האוטומטי או האנושי) צריך להיות בעל ידע ותבונה היודע להשיא עצה ולהציף ללקוח בכל מגע ערך משמעותי, רלוונטי ומותאם אישית בזמן הנכון. מטרתו לסייע ללקוח להתנהל נכון פיננסית בחייו מבלי להפריע לו בדרך. הלקוח מצפה שהבנק יכיר אותו ויספק לו שירות בזמן אמת, זמין, בשפה שלו, יעיל, תבוני, בעל גישה מכל מכשיר וערוץ, עם תחושת נוחות וחווית לקוח שתגרום לו לחזור ולהשתמש שוב ושוב בשירות זה. כל דבר מתחת לזה פשוט לא יעבור ויזנח במהירות. תעשיית הפינטק מכוונת בדיוק לשם. הבנקים לומדים להבין כי אחד הגורמים המרכזיים להצלחתם הינו היכולת להשתנות, להתגמש ולהשתפר במהירות וללמוד לשתף פעולה עם הטמעה של טכנולוגיות מבחוץ.

היות ותעשיית הפיננסים חיה בסביבה רוויית לחצים רגולטוריים, סביבת ריבית נמוכה ושיפור מתמיד בתשתית התפעולית שמאיצים את קצב החדשנות בנקים מובילים שואפים להיות Every day bank, כלומר כזה שמטפח קשר קרוב מאד עם לקוחותיו ונוכח בחיי היומיום שלהם. בנקאות היא כבר לא משהו שעושים אלא חוויה שנמצאת בשליטת הלקוח. לא רק הגדלת הכנסות אלא גם מאבק על מודעות הצרכן דרך החוויה שנוצרת ויצירת הערך.

בשנת 2015 תעשיית הפינטק העולמית הגיעה לרף השקעות שנתי של 20 מיליארד דולר עם 12 אלף חברות כשהתחום הופך לוורטיקל השקעות דומיננטי וצפוי להכפיל את עצמו ב-3 השנים הקרובות.

בישראל פועלות כיום מעל 430 חברות פינטק, כאשר למעלה מ-12% מסך ההשקעה בהייטק ב-2014 הופנתה לתחום זה ובשנת 2015 הסכומים אף הוכפלו. ישראל מדורגת בחמישייה הראשונה בעולם בתחום זה. ראוי לציין ב-2015 את המכירה של חברת הפינטק פאנדטק ל-D+H ב-1.25 מיליארד דולר ואת מכירת חברת Billguard ל-Prosper בעסקה כוללת של 50 מיליון דולר.

ישראל מהווה זירת חדשנות "פינטקית" צומחת במונחים מקומיים וגלובליים וזאת הודות לתרבות יזמית כשרונית עם פיתוח עסקי גלובלי מתחילת הדרך, חינוך מתמטי - טכנולוגי, ניסיון רב באבטחת מידע, תקשורת ב-Mobile ועיבודי Big Data יחד עם תמיכה ממשלתית שמקורה ביוזמה של חיים שני בתקופתו באוצר (כ-200 מיליון שקל על פני כחמש שנים).

בשנים האחרונות נצבר בישראל ידע רב שנובע מפיתוח מקומי למערכות תשתית תעשיית הפיננסים. אם בתחום אבטחת מידע, תשלומים, אנליזה בזמן אמת, זירות מסחר, דירוגי אשראי ואלגוריתמים מתוחכמים. יזמים ומנהלים מוכשרים מנפיקים או מוכרים חברות וחוזרים שוב לפיתוח ותרומה ל-Eco-System צומח, רציני ומקיף. תעשיית הפינטק הישראלית זכתה לאחרונה לפרסום רב בשל כניסתן של 8 חברות פינטק ישראליות לדירוג פירמת KPMG של 100 חברות הפינטק הטובות בעולם. חשוב לציין, כי מחצית מרשימה זו כוללת חברות פינטק שכבר מוכרות שירותים למוסדות הפיננסיים, בניגוד ל-7 בלבד בשנה שעברה. מה שמשקף את הרחבת שיתופי הפעולה בין הפינטק לתעשייה הפיננסית.

אנו צופים לראות בשנה הקרובה את התרחבות תעשיית הפינטק בפיתוחים לשוק ההון וההשקעות, קונסולידציית חברות תשלומים והתרחבות הפעילות העולמית של Samsung Pay יחד עם השת"פ שלה עם Mastercard, צמיחת חברות פינטק בתחומי הליבה כגון טיוב ניהול סיכוני אשראי וסיכונים תפעוליים (בפרט לעסקים), העמקת יכולות עיבוד וניצול כמויות המידע שיש ברשות המוסדות הפיננסיים וגידול בכמות חברות הפינטק בתחומי הביטוח השונים ומודלים חברתיים.

בתעשייה שעוסקת ברכישת ושימור אמון הלקוח, ישנה חשיבות רבה לשיתוף פעולה ההדוק של הפינטק עם תעשיית הבנקאות והפיננסים על מנת להשתפר ולהתייעל במהירות וביצירתיות. אנו רואים כיום מעבר מהותי מתעשייה בהתהוות בה יש עדיין חשדנות מצד הבנקים אל חברות הפינטק, לתעשייה צומחת הפועלת לשילוב יכולות והטמעות של שירותי פינטק מתקדמים אצל המוסדות הפיננסיים. הבנקים המקומיים פועלים ביתר שאת לאימוץ ושת"פ מהיר לשם שיפור חווית הלקוח. ראוי לציין כי לפי דו"ח OECD האחרון רק 40% מהישראלים (מקום שביעי מהסוף) נעזרים בשירותים בנקאיים בדיגיטל, לעומת 60% בממוצע ב-OECD, כך שישנה עוד עבודה רבה בדרך לשיפור חווית הלקוח.

איילין טולדנו היא שותפה וראש תחום פיננסים ב-KPMG סומך חייקין. דוראל בליץ הוא מנהל מחלקת פינטק, KPMG סומך חייקין