צילום: איי אף פי
12 סיבות לאהוב את ריאד מחרז
ריאד מחרז מלסטר הוא האנדרדוג המושלם וג'נטלמן שאפשר לדמיין אותו מכדרר עם ילדים על חוף הים בת"א. צריך עוד סיבות לאהוב את כוכב לסטר סיטי? אז קבלו
קשה שלא להתאהב בלסטר סיטי של העונה. המועדון שעלה לפרמיירליג ב־2014, ניצל בעונה שעברה מירידה לאחר מסע היחלצות הירואי, וכעת מוביל את טבלת הליגה האנגלית הראשונה כנגד כל הסיכויים, התחזיות וההימורים. סמל ההצלחה של לסטר העונה הוא ג'יימי ורדי, שתוך שנים ספורות הגיח מהליגה השמינית לראש טבלת מלך השערים של הליגה. אבל אם לסטר אכן תסיים את העונה הזו באליפות ותתקלח בבקבוקי שמפניה, יהיה שחקן אחד שיסמל אותה יותר מכל. זהו הארכיטקט שדרכו עוברות כל התקפות הקבוצה, זה שמוסיף את הטאץ' הקסום לכל מהלך בדרך לשער וגם מבקיע באלגנטיות, בחור נמוך ורזה, האמן שמפיח ומעורר השראה בצופים ושחקנים כאחד - ריאד מחרז.
קראו עוד בכלכליסט
עד 2014 הוא היה שחקן אלמוני לחלוטין והמאמן שלקח אותו למונדיאל עם נבחרת אלג'יריה, ואליד חאלילהודיץ' הבוסני, אמר שהאשימו אותו שלקח כסף כדי להכניסו לסגל. "הוא לא כבש הרבה, אבל אפשר היה לראות את הנגיעה שלו בכדור - שהיא משהו מיוחד", אמר המאמן. "אמרו לי שלקחתי אותו בגלל שמישהו שילם לי שוחד, אבל עכשיו מודים לי שהוא בנבחרת אלג'יריה ולא צרפת". אז הנה לכם עוד כמה סיבות טובות לאהוב ולהעריך את החלוץ בן ה־25, שאם ייקח את השועלים עד הסוף, יהיה חייב, פשוט חייב, לקבל את תואר שחקן העונה.
1. בגלל הסטייל
הדבר הראשון ששמים לב אליו אצל מחרז זה הסטייל האלגנטי והייחודי שלו. הוא כאילו עומד לאבד את הכדור בכל רגע אך שומר על שליטה אבסולוטית בחפץ העגלגל. הוא קליל, יצירתי ומפתיע. הבחור מסוגל לעבור בדריבל 3–2 שחקנים, לחזור אחורה, ובחצי עקב בין הרגליים של המגן, להשאיר חבר לקבוצה מול השוער. והוא עשה את זה כבר כמה פעמים העונה.
2. בגלל הסטטיסטיקה
מחרז מספק העונה מספרים חלומיים. מתוך 52 שערים שלסטר כבשה העונה בליגה, למחרז יש חלק ישיר (שער או בישול) ב-26 ־50%. הציוות שלו ושל ורדי ייצר 49 שערים. לאן היו מגיעים השועלים העונה בלעדיו?
3. כי הוא שף
אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מחרז זה הבישולים. יש לו 11 כאלו העונה בליגה. שני רק למסוט אוזיל מארסנל. היכולת שלו לשים את החלוצים של לסטר, ואת ורדי במיוחד, מול השער היא לא נורמלית. מה שמדהים בבישולים של מחרז זה הטיימינג - 80% מהאסיסטים שלו העונה הם במאני־טיים, בין הדקות 60 ו־90.
4. כי הוא אנדרדוג
עם 1.79 מטרים ו־61 ק"ג, מחרז מגיע כמעט לכל תאקל, כדור גובה או עימות פיזי כלשהו בפרמיירליג, בעמדת נחיתות. הדבר לא מפריע לו לעזור להגנה כשצריך, ולהרחיק כדורים במצבי לחץ. הוא מקבל שמירה כפולה, משולשת, וכמו שראינו מול ארסנל, אף יותר מזה. זה רק מעצים את ההישגים שלו עד כה, וגורם להעריך אותו יותר.
5. כי הוא שמאלי
לכדורגלנים שמאליים יש קסם מיוחד. הם לא בהכרח יותר טובים מכדורגלנים ימניים, אבל הם מביאים משהו שונה למשחק. עם אופציות כדרור, מסירה ובעיטה מגוונות, ולרוב שליטה טובה גם בימין, הם מספקים את הערך המוסף שכל קבוצה צריכה. וכשהם באמת טובים — הם בולטים מעל כל השאר. סאביצ'ביץ', חאג'י, ריבאלדו, מסי ומראדונה, כולם שמאליים שהגיעו רחוק.
6. כי הוא מרענן
רק בגיל 18 נכנס מחרז באמת לשגרת כדורגל מסודרת, ולפני שהגיע ללסטר, הוא שיחק בקמפר מהליגה הרביעית בצרפת, ואז בלה האבר מהליגה השנייה במולדתו, שבה את רוב הזמן העביר בכלל בקבוצת המילואים. בראיון ל"גרדיאן" התוודה שדווקא אחרי מות אביו, שהיה שחקן כדורגל בעצמו ודחף ועודד אותו רבות, הוא התחיל לקחת את המקצוע ברצינות. מאז הוא נוסק, ולא מסתכל אחורה. לסטר שילמה עליו בינואר 2014 כ־500 אלף יורו. כיום, לפי אתר טרנספרמארקט הגרמני, הוא כבר שווה יותר מ־35 מיליון יורו, והשווי בעלייה. מ"כלומניק" למישהו תוך שנה וחצי. מחרז פרץ לנו לתודעה משום מקום, וזה בהחלט מרענן.
7. כי הוא קול (גם אם הוא מחמיץ)
מחרז קול תמידי. לא תראו אותו מתעצבן, מקלל, צועק, נכנס לעימותים מיותרים, או מאבד את זה. הוא לא אדיש, אבל הוא בהחלט קול. גם אם הוא מחמיץ, הוא לא מתרגש, אלא רץ לרדוף אחרי הכדור. גישה דינמית ורגועה היא בדיוק מה שצריך כדי להצליח בפרמיירליג, ובחיים בכלל, ולמחרז בהחלט יש את זה.
8. כי הוא אנושי
יש נטייה לאנשים להכתיר כוכבי כדורגל כ"על־אנושיים". מחרז הוא לא כזה. בדצמבר העונה, כשהיה בכושר שיא, החלו שמועות שקישרו אותו לריאל מדריד. במשחקים הבאים שאחרי מחרז החמיץ שני פנדלים, פספס הזדמנויות בטוחות ונראה קצת "אפור" יחד עם כל הקבוצה שלא ניצחה שבעה משחקים. בראיון קצת נבוך לתחנת רדיו צרפתית אמר שהדיבורים על ריאל החמיאו לו מאוד וריגשו אותו, אבל הוא חייב להתרכז בלסטר, אחרת הוא ימשיך להחמיץ פנדלים, והוסיף: "זה טוב שלא הכל הולך חלק, אנחנו לא עשויים מיהלומים אחרי הכל". להתרגש ולפשל מדי פעם זה קורה, וזה אנושי. להודות בזה - זה סקסי.
9. הוא שם ב"לילה רטוב בסטוק"
"אבל האם הוא יכול לעשות את זה בערב קר ורטוב בסטוק?" זו השאלה/בדיחה, שהפכה למונח פולקלורי בכדורגל הבריטי, בעיקר כתגובה לסטטיסטיקות השערים המטורפות שמציג ליאו מסי. לכבוש צמד נגד בטיס ושלושער מול בילבאו זה מרשים, אבל זה לא משתווה לשערים בלילות קפואים בסטוק, סוונסי או ווסט ברומיץ'. דווקא בלילות קרים וגשומים, מחרז מפעיל את קסמיו.
10. כי הוא ג'נטלמן
מחרז הוא בחור אדיב שיודע לכבד. אף שהוא בועט הפנדלים הקבוע של לסטר, הוא ויתר לוורדי על הבעיטה כדי שהחלוץ ישווה את שיא הכיבושים ברצף של ואן ניסטלרוי. כשהתגברו השמועות על מעבר לענקיות הפרמיירליג, מחרז הזדרז לחתום על חוזה בלסטר עד 2019, והצהיר בגלוי: "החיים שלי טובים כאן, ואין לי שום סיבה לעזוב". בנוסף, הוא לא דוגמן מוחצן, לא מצטלם עם אשתו או הופך את המשפחה שלו לאייטם רכילותי. ברשתות החברתיות הוא דאון טו ארת' - מעלה לאינסטגרם תמונות עם אוהדים, מרטווט חברים טובים בטוויטר גם בנושאים שלא תמיד קשורים לכדורגל או אליו ישירות, ונותן רושם של בחור טוב.
11. כי הוא "משלנו"
לכל אחד מאיתנו יש בין החברים מהכדורגל בשכונה, "מחרז" אחד לפחות. יש מצב שאתם "המחרז" הזה. זה שבא רגוע, נותן שואו, זה שאומרים עליו "שחקן שחקן", ושתמיד מחייך ונחמד לכולם. בנוסף, עם אמא מרוקאית ואבא אלג'יראי, בקלות אפשר לדמיין את מחרז יושב לו בנחת בחוף הים בתל אביב, נהנה מחומוס טוב בעכו, מתמסר בכדור עם ילד קטן מהשכונה בשבת, או לוקח את האחיין על הכתפיים בדרך חזרה מהמסגד בשישי. אף שנולד בצרפת, עם הלוק והווייב המזרח־תיכוניים שלו, מחרז לגמרי משלנו.
12. כי הוא העתיד
כשכסף קובע את החוקים, כשהאוהדים זוכים ליחס של לקוחות, כשמספר מצומצם של מועדוני עילית שולטים בכדורגל האירופי ללא עוררין, וליגת האלופות מתחילה לעניין רק בחצי הגמר, אנחנו זקוקים לעוד "מחרזים" כאלו. כאלו שיגיעו משום מקום, בלי הכנה מוקדמת או בילד אפ בתקשורת, ישמרו על צניעות, יציתו את הדמיון, ינצחו את הביליארדרים, ויסחפו קבוצות קטנות לעונות מרגשות. זה חשוב, זה כיף, זה מעורר תקווה, וזו אחת הסיבות שבגללן אנחנו כל כך אוהבים את המשחק הזה.
הכותב הוא עורך ומנהל BabaGol , בלוג־מגזין על כדורגל מאסיה, אפריקה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית
תגובה אחת לכתיבת תגובה