עובדי לאומי מוחים על שכר המנכ"לית: יחרימו אירועי חברה

ועד עובדי בנק לאומי קורא לעובדים להחרים את טקסי המאזן שהבנק מתכנן לערוך, כך נודע ל"כלכליסט". במכתב ששיגרו יו"ר הוועד בבנק מירי רובינו ויושב ראש ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק אלי זרקה לעובדים בחמישי האחרון נכתב: "בישיבה דחופה שקיימנו עם המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון הבענו מורת רוח על הנושאים שבמחלוקת. כצעד ראשון, אנו קוראים לעובדי הבנק שלא להגיע לכנסי המאזן השנתיים".

ברקע המכתב עומד שכרה של המנכ"לית רוסק־עמינח שפורסם בשבוע שעבר, שעלותו ב־2015 זינק ל־8.1 מיליון שקל. מדובר בשכר כמעט כפול משכרה של רוסק־עמינח ב־2014, והיא ניצבת בראש טבלת השכר במערכת הבנקאית בשנה שחלפה.

לפי הדו"ח השנתי של הבנק, מתוך סכום זה כ־4.4 מיליון שקל הם שכר בסיס, הפרשות סוציאליות והטבות שונות, ואילו 3.7 מיליון שקל הם מענק שנתי. רוסק־עמינח היתה אמורה לקבל בערך מחצית מסכום המענק במזומן, ואת מחציתו השנייה כאופציות שיבשילו באופן הדרגתי למניות בתוך שלוש שנים, בכפוף לעמידה ביעדי ביצוע שונים. אך בשל הסכם קיבוצי שחתמה עליו הנהלת הבנק עם העובדים מוקדם יותר השנה, תקבל המנכ"לית את המענק שהיתה אמורה לקבל במזומן, במניות שיהיו חסומות לשנתיים.

בשבוע הבא: משא ומתן בין העובדים להנהלה

מוקדם יותר השנה הודיע הבנק לעובדים כי במסגרת הצורך לקצץ עלויות יתבצע מהלך התייעלות משמעותי בחטיבה העסקית־מסחרית, שבמסגרתו ינוידו מאות עובדים ממערך הסניפים המסחריים למרכזי תפעול יעודיים וייסגרו סניפים.

במסגרת ההסכם הקיבוצי החדש גם הסכימו העובדים להמרת זכויות פנסיוניות שלהם למניות, במהלך שעוזר לשיפור הלימות ההון של הבנק.

יו"ר הוועד מירי רובינו. "הבענו מורת רוח על הנושאים שבמחלוקת" | צילום: יונתן בלום

בחלק מהפגישות בין ההנהלה לעובדים, שהתקיימו סביב נושא ההתייעלות בחטיבה העסקית־מסחרית, התבקשו העובדים שלא לדבר על המהלך מחוץ לכתלי הבנק. בהנהלה טענו כי הבקשה שלא לדבר על המלך נובעת מחשש שבנקים אחרים יבצעו אותו גם כן, אך חלק מהעובדים טוען כי הבקשה נועדה למנוע הדלפות.

בהנהלת הבנק מודעים לכוונת העובדים להחרים את כנסי המאזן השנתיים, שאותם נוהג הבנק לערוך לאחר פרסום הדו"חות ולהציג בהם לעובדים את התוצאות העסקיות. ל"כלכליסט" נודע כי במשך שבוע זה הצדדים צפויים להמשיך לנהל משא ומתן בניסיון לפתור את הנושאים השנויים במחלוקת, ובהם גם נושא העלאת המענק השנתי לעובדים הזוטרים.

מקורבים לוועד הבנק הביעו תרעומת על כך שבנסיבות הללו ולנוכח צעדי ההתייעלות הנדרשים מהם, המנכ"לית אינה משמשת דוגמה ואינה מוותרת על המענק שקיבלה. מאוחר יותר ביקשה יו"ר הוועד רובינו להסתייג מהקישור בין המכתב לשכר המנכ"לית. בהקשר זה, גורמים בוועד טענו כי המכתב נשלח מתוך רצון לנצל את הכנסים הקרובים כדי לפתור את הסוגיות השונות שבמחלוקת.

המפקחת מתדלקת את כעס העובדים

חוסר שביעות הרצון משכר הבנקאים מגיע גם מכיוון הפיקוח על הבנקים. ביום חמישי שעבר, בכנס שערך הפיקוח בנושא טכנולוגיה בנקאית, קראה המפקחת חדוה בר לשינוי שכר הבנקאים. לדבריה, הפיקוח על הבנקים פועל לטיפול בנושא זה, והוא צופה ירידה של שכר יושבי ראש הבנקים בשנה הקרובה. "ראינו שכר גבוה מאוד של מנהלי הבנקים, וזה פוגע באמון הציבור בבנקים", אמרה בכנס. "אנו מצפים לשינוי בשכר הבנקאים. מובן שהוא צריך להיות קשור לביצועים, אבל צריך לעשות בו שינוי".

מוועד העובדים לא נמסרה תגובה.

האם שכר של 3.5 מיליון שקל בשנה הוא יותר מדי?

החוק להגבלת שכר בכירים תקוע בכנסת

הצעת החוק להטיל מגבלות על תאגידים פיננסיים שמשלמים שכר הגבוה מ־3.5 מיליון שקל בשנה היתה אחת מההצעות הבולטות של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. כשמונה מחליפו, משה כחלון, הוא הכריז על תמיכה בהצעה.

אלא שבצנרת הממשלתית לא כל חוק הוא חוק ההשעיה. אמנם ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה עוד ביולי, אבל רק לפני חודש וחצי היא נחתה על שולחנה של ועדת הכספים.

אף שהיא הגיעה מבושלת ומוסכמת, היא נידונה פעמיים אך לא הועלתה להצבעה. מוועדת הכספים נמסר שההצעה תגיע להצבעה בשבוע־שבועיים הקרובים.

לפי הצעת החוק לא תהיה הכרה בהוצאות שכר לניכוי מס על שכר בכיר ששכרו גבוה מסכום זה, והתאגיד יחויב לקבוע מנגנון פנימי לאישור התקשרות בין בעלי שליטה למנכ"ל שיכלול פיקוח על השכר באמצעות ועדת תגמול או ביקורת, הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות.

הוויכוח בוועדה עוסק בשני עניינים: חלק מחברי האופוזיציה דורשים להוריד את תקרת השכר, ואחרים דורשים להחיל את החוק גם על חברות ציבוריות. במשרד האוצר מתנגדים להפחתת התקרה, ולדברי יו"ר ועדת הכספים משה גפני, ״לא ייתכן שיהיו פערים כל כך קיצוניים בין הבכירים לעובד ממוצע, ובוודאי למשתכרי שכר מינימום".

רוני זינגר