אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עידן עופר מעדיף להיאבק על עתיד כיל בלי ניר גלעד צילום: אלכס קולומויסקי

עידן עופר מעדיף להיאבק על עתיד כיל בלי ניר גלעד

יו"ר כיל, שכיהן גם כמנכ"ל החברה לישראל, עוזב את הקבוצה אחרי שמונה שנים ביוזמתו של עופר. הסיבה: הקו האגרסיבי שנקט מול האוצר סביב המלצות ששינסקי 2 עורר יותר מדי התנגדות, ואת המאבק על חידוש זיכיון ים המלח כדאי שינהל גורם חדש

06.03.2016, 07:51 | גולן חזני

תם עידן בחברה לישראל: יו"ר כיל ניר גלעד עוזב את תפקידו ונפרד בכך מהקבוצה לאחר שמונה שנים שבהן שימש בין היתר מנכ"ל. סיום התפקיד נעשה ביוזמתו של בעל השליטה בחברה עידן עופר. ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים סיכם גלעד את תנאי הפרישה שלו מהחברה - שכוללים ככל הנראה מענק של מיליוני דולרים - והודעה על כך צפויה לצאת בקרוב, עם פרסום הדו"חות השנתיים של כיל.

קראו עוד בכלכליסט

גלעד שימש מנכ"ל החברה לישראל שבשליטת עופר בין 2007 לתחילת 2015. כשעזב, נשאר כיו"ר פעיל בכיל ב־80% משרה ובשכר שנתי של 800 אלף דולר ברוטו, מענק מטרה שנתי של 720 אלף דולר ומענק שנתי ארוך טווח של 950 אלף דולר. בהסכם שאושר במאי 2015 נקבעה תקופת הודעה מוקדמת של שישה חודשים, אם סיום התפקיד יתרחש ביוזמת גלעד, ותקופה של 12 חודשים אם יתרחש ביוזמת החברה, ועל כן גלעד צפוי להישאר עד סוף השנה לפחות.

כיו"ר כיל הוביל גלעד את החברה בהתנהלות מול משרד האוצר והממשלה בעניין חוק ששינסקי למיסוי משאבי טבע, שאושר בכנסת בנובמבר האחרון. בסביבתו של עידן עופר אומרים שהקו האגרסיבי שנקט גלעד מול האוצר היה אחד הגורמים ליחס העוין שקיבלה החברה מבכירים במשרד, בראשם החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ועל רקע זה ביקש עופר לסיים את תפקידו.

השכר המופרז, הביקורת וההערצה של עידן עופר

גלעד הפך בשנותיו בחברה לישראל לסמל לשכר המופרז שלו זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, ועלות העסקתו המנופחת עוררה ביקורת עזה. במהלך שנותיו בראשות החברה לישראל צבר גלעד סכום אדיר של 143 מיליון שקל במונחי עלות שכר. סכומים אלו עמדו ביחס הפוך לביצועי מניית החברה לישראל, שירדה בתקופת כהונתו (2007 עד תחילת 2015) ב־35% מול עלייה של 30% במדד ת"א־25 בתקופה זו. אם משווים את שני הנתונים לאורך כל תקופתו של גלעד בקבוצה, כלומר עד סוף השבוע האחרון, ניתן לראות שמניית החברה לישראל ירדה ב־53% ומדד ת"א־25 עלה ב־50%.

אחד משיאי הביקורת על שכרו של גלעד נרשם בשלהי 2012, אז העניקה לו החברה לישראל אופציות בשווי כ־25 מיליון שקל, רגע לפני כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים. שיא נוסף נרשם ב־2014, כשכיכב בראש טבלת שיאני השכר במשק. באותה שנה ויתר על בונוס של 4 מיליון שקל שהיה אמור לקבל בשל פיצול החברה לישראל, לאור לחץ ציבורי, אבל קיבל במקום בונוס של 8 מיליון דולר מחברה פרטית של עידן עופר.

עידן עופר, צילום: בלומברג עידן עופר | צילום: בלומברג עידן עופר, צילום: בלומברג

עם פרישתו של גלעד מהחברה לישראל יצא עידן עופר בהצהרת תמיכה חסרת תקדים: "לו הייתי יכול היפותטית לחזור שמונה שנים אחורה, כשאני יודע את מה שאני יודע היום, הייתי בוחר ללא ספק שוב בניר גלעד להיות מנכ"ל החברה לישראל. כישוריו של ניר להוביל קבוצה כל כך מורכבת, מסועפת ומגוונת בתחומי פעילותה, כשהיא פעילה בכל רחבי העולם מאמריקה הדרומית, עבור לארה"ב, אירופה וכלה בסין וכמובן בישראל, תוך התפתחות מתמדת ואי־שקיטה על השמרים, הם מהמרשימים שפגשתי בשנים הלא מעטות שאני מצוי בעולם העסקים הבינלאומי והישראלי.

"מנהלים שכישוריהם כאלה מתוגמלים בעולם הרחב בשיעורים גבוהים מאוד, וכמובן עיקר התגמול הוא תגמול מבוסס הצלחה - כפי שהדבר קיים גם במקרה של ניר. אבל לא רק כישורים ויכולת אישית גבוהה היו משכנעים אותי לבחור בו שוב: יושרתו האישית, נאמנותו לכלל בעלי המניות (קרוב ל־50% מהחברה לישראל מוחזקים בידי הציבור ובנק לאומי שגם הוא מוחזק בידי הציבור - ג"ח), ומנהיגותו האישית נדירות בעוצמתן ובייחודן. אני מבין את תפקידה החשוב של התקשורת, אבל אני חש צער ותסכול כשאני פוגש שוב ושוב חוסר פרגון לעשייה כלכלית ענפה, שעיקרה עוד ועוד אלפי מקומות עבודה".

מי שיחליף את גלעד ינהל את המאבק הבא של כיל

המלצות ששינסקי 2, שעומדות ברקע עזיבתו של גלעד, עוסקות במיסוי רווחי היתר של חברות הכורות וחוצבות משאבי טבע, ולפיהן חברה תמוסה החל מרווח של 14%. רווח של 14%–20% ימוסה ב־25% ורווח של יותר מ־20% ימוסה ב־42%. הוועדה המליצה על כך לאחר שהגיעה למסקנה כי עד היום חלקו של הציבור ברווח שהופק ממשאבי הטבע היה נמוך מדי. בהנחה שמחירי האשלג - אחד המשאבים שכורה כיל - יישארו כפי שהם היום, מדיניות המיסוי שעליה ממליצה הוועדה תניב למדינה כ־400 מיליון שקל בשנה.

בקיץ שעבר ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להוציא את החוק מחוק ההסדרים כדי שיהיה אפשר "לדון" בו בנפרד, וכך לקבור אותו. שר האוצר משה כחלון התנגד, והוחלט על הקמת ועדה בת ארבעה חברים שתבחן ניסוח של פשרה מול כיל, שהתנגדה לחוק, משום שמשמעותו עבורה מסים מוגדלים למדינה במאות מיליוני שקלים בשנה.

ועדת הארבעה, שהורכבה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, הממונה על התקציבים אמיר לוי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, נפגשה כמה פעמים במטרה לקדם את הפשרה. הממשלה החליטה שאחרי שהארבעה יגבשו נוסחה, היא תובא לוועדת הכספים וזו תאשר או תדחה את ההחלטה. עוד בטרם גובשה פשרה החליטה ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני מיהדות התורה לדון בחוק, בעוד כיל מאיימת כי הוא יגרום לפיטורי עובדים. בסופו של דבר החוק אושר, וכיל אכן תשלם יותר למדינה.

לפי הערכות, עופר החליט לצאת לאתגר הבא של כיל - המאבק על חידוש הזיכיון לכרייה של האשלג בים המלח, שמסתיים ב־2030 - עם גורם חדש במקום גלעד, שיעורר פחות התנגדות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות