מהפכת הספורט הנשי בעיצומה

בחודשים האחרונים יצא לי לאמן ילדים וילדות בני 7-4 בחוג כדורסל מאחד מהמרכזים היהודים בברוקלין, ניו יורק. ביום שישי האחרון, הסתכלתי על המגרש ועל הילדים המתוקים אחרי האימון וקלטתי שהסיטואציה הזאת ממש לא מובנת מאליה. לא העובדה שאני שם, וגם לא כך שחמישים אחוז מהילדים בקבוצה - הן בעצם, ילדות.

הרבה השתנה מאז שהרמתי כדורסל לראשונה, כשהייתי בגיל הזה בדיוק. הרבה השתנה גם מאז שהרמתי מיקרופון לראשונה בשידור לפני יותר מ-15 שנה. וטוב שכך.

"עד ממש לא מזמן לא קלטתי שנשים אמורות להיות המין הנחות", אמרה האישה והאגדה ההוליוודית, קת’רין הפבורן, עשרות שנים לפני שאני גיליתי באיזה מיעוט אני נמצאת בתור אישה שלא רק אוהבת ספורט, אלא, גם מתפרנסת מכך.

הזלזול בנשים בתקשורת הספורט, השוביניזם והסקסיזם ממש לא בלעדיים לישראל.

בארצות הברית של אמריקה, זו שהילרי קלינטון מנסה להיות הנשיאה הראשונה בתולדותיה, נשים מהוות פחות מ-15% (14.6%) בלבד מכלל אנשי מערכות הספורט בחדרי החדשות, ובשנים האחרונות, גם הן החלו לדבר באופן גלוי על התגובות הדוחות במגרשים, והבריונות של הטרולים ברשת כלפי מי שמעזה לבקר את הסופרסטארים הכי גדולים בעולם. אבל זה משתנה והמגמה מתחזקת.

לרגל ’יום האישה הבינלאומי’ שמצויין השבוע (יום שלישי) ברחבי העולם, אספנו ב"כלכליסט" עבורכם את כל הנתונים והסימנים המראים שאנחנו בעיצומו של תהליך עלייתה של האישה בספורט האמריקאי, בזכות רשת שידורי הספורט הגדולה ביותר בעולם - ESPN.

מוצלחות ומושכות (רייטינג)

קיץ 2015 היה מעולה לספורט הנשי בארה"ב: זכייתה של נבחרת ארצות הברית בגביע העולמי בכדורגל הובילה תהלוכות ניצחון ברחבי ארצות הברית, אחריה הגיעה האישה-מכונה, סרינה וויליאמס שזכתה בווימבלדון בתואר ה-22 בקריירה. ואז בקי האמון, שמונתה לעוזרת המאמן של גרג פופוביץ’ בסן אנטוניו לצד אטורה מסינה, עשתה היסטוריה בתור האישה הראשונה על הקווים כמאמנת ראשית בליגת הקיץ השנתית של ה-NBA בווגאס (וגם הפכה למאמנת הראשונה בהיסטוריה לזכות בטורניר השנתי).

מה עוד התברר בסוף הקיץ? שספורטאיות אמריקאיות גם מביאות רייטינג. גמר הנשים בווימבלדון משך יותר תשומת לב ותגובות במהלך השידור החי ברשת מאשר גמר הגברים. וגם גמר גביע העולם בכדורגל נשים שבר שיאי צפיות לכדורגל בארה"ב. כנראה שקומישינר ה-NBA, אדם סילבר, שם לב לטרנד המתפתח ולרגל 20 שנים להקמת ליגת הנשים בכדורסל, ה-WNBA, יצאה הליגה בקמפיין ענק ומושקע תחת הכותרת ’Watch Me Work’ שמשודר בפריים טיים כבר חודש בערוצי הברודקאסט השונים.

האש מתחת לספורט הנשים מתחממת והתחושה היא שמי שלא שם פשוט יפסיד הרבה כסף.

גיבורות אחת-אחת

מונה דיוויס רק התחילה את התיכון וכבר הוכתרה "תגלית השנה" של הספורט האמריקאי בטקס פרסי ה-ESPYS של 2015 שהתקיים בקיץ, שלראשונה הוענקו בו יותר פרסים לנשים מאשר לגברים. 4 פרסים היו פרסי הוקרה לנשים יוצאות דופן ומעוררות השראה על ניצחון הרוח על הפיזיות, כשרגע השיא היה הענקת הפרס לקייטלין ג’נר, לשעבר ברוס ג’נר, אלוף אולימפי בקרב 10. חוץ מהטרנס-ג’נדרית המפורסמת בעולם, הופיעה בטקס גם הילדה האמיצה בעולם, ליאה סטיל (בתו של שחקן הפוטבול, דבון סטיל), בת החמש שהודתה לכולם על כך שעוזרים לה "לנצח במכות את הסרטן" לאחר שאביה סיפר במשך דקות ארוכות את מסעו המרגש עם בתו הקטנה. לא היה אדם בקהל שהצליח להישאר עם עיניים יבשות. אפילו לברון ג’יימס, שהעניק לסטיל את הפרס על במת הסטייפלס סנטר, לא הצליח לעצור את הדמעות. כמו כן, פרס הוקרה מיוחד הוגש להוריה של לורן היל, שנפטרה השנה מסרטן - לא לפני שהגשימה את חלומה לשחק במשחק כדורסל רשמי בליגת המכללות.

האישה שעשתה את הצעדים המשמעותיים ביותר לעבר השוויון והקדמה היא רונדה ראוזי, לוחמת UFC, שהראתה לעולם כולו שנשים הן ממש לא חלשות. ראוזי זכתה בפרס ’Best Fighter’ ודפקה נוק-אאוט מהסרטים ליריביה הגברים באותה הקטגוריה. כמו כן שלחה מסר בועט ואישי למתאגרף פלויד מייוות’ר, שנעצר יותר מפעם אחת בגין עבירות אלימות כלפי נשים: "אני תוהה איך פלויד מרגיש כשפעם אחת הוא מקבל מכה מאישה", אמרה לאחר שזכתה בפרס. ראוזי הודתה בעיקר לאימה, התומכת מספר אחת שלה (שגם מופיעה איתה בקמפיין הטלוויזיוני של חברת המובייל, Metro PCS, שבו היא מככבת).

הגברים מדווחים

העניין הוא שעל כל הגיבורות הללו מדווחים בעיקר גברים. ולמזלה של תקשורת הספורט בארה"ב, יש את ESPN.

רק 9.6% מעורכי הספורט באמריקה הן נשים, שש מתוך אחת עשרה העורכות, עובדות ב-ESPN. כותבות טור הדעה מהוות רק 11.7% מכל בעלי הטורים, כאשר עשרים ושלוש מתוך עשרים וחמש כותבות טורי הדעה בפרינט ובדיגיטל - עושות זאת עבור ESPN. אחת מהן, שגם מככבת על מסכי הרשת בתוכניות השונות, וגם על גלי הרדיו והפודקאסטים, ואולי גם הכי מיוחדת מכולן בגלל היכולת הנדירה שלה לשלב בין ידע עצום בספורט באופן כללי וכדורסל באופן ספציפי, לבין אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד, היא רמונה שלבורן.

שלבורן, ששיחקה סופטבול באוניברסיטת סטנפורד בין השנים 2001-1997, הגיעה ל-ESPN בשנת 2009, וחתמה על חוזה חדש עם הרשת הגלובלית בתחילת 2016. היא חלק מקאדר מכובד של נשים דוגמת קארי צ’מפיון, מולי קרים, וג’מיל היל, שממלאות את המסכים בעשור האחרון לצד שדרניות ומנחות ותיקות כמו האנה סטורם, לינדה כהן שחגגה 500 מהדורות של Sports Center לפני שבוע, ג’קי מקמאלן, ועוד.

שלבורן מספרת ל"כלכליסט" שמה שעושה את כל ההבדל ב-ESPN זה הגודל של הרשת והתקציבים העצומים העומדים לרשות המנהלים שלה. "יש יתרונות בלהיות גוליית", אומרת שלברון. "יש לרשת את המשאבים כדי להרשות לעצמה לקבל החלטות על פי עקרונות, ולא רק לפי מה יעשה טוב לשורה האחרונה מבחינה כלכלית. הם יכולים לספוג מצבים שבהם הם לא ייראו החזר להשקעה גם תוך 10-5 שנים, מתוך ראייה לטווח רחוק יותר".

כך, למשל, שלבורן נזכרה שבימים שבהם שיחקה בקולג', שודרו משחקים בודדים מסדרת גמר הבייסבול לנשים, "אבל, הם האמינו בזה מספיק כדי להשקיע בזה, וממש לפני כמה ימים קיבלתי אימייל שמתוכננים 600 שידורים השנה. זו צמיחה אדירה, ואין ספק שזה משפיע גם על צמיחת הקהל הנשי לספורט, כמו הראייה לטווח הארוך בכל מה שקשור להגדלת מספר הנשים על המסך כמנחות, פרשניות ושדרניות".

אחוות הנשים החדשה

את תוצאות השינוי אמנם ניתן לראות בעיקר על המסך, אבל שלבורן שמה לב לשינוי אחר משמעותי בשנים האחרונות, בקרב הנשים עצמן: "אני חושבת שיש הבנה שנשים צריכות לעזור לנשים יותר. זה אומר שרוב הנשים הבינו שהן לא עזרו מספיק לנשים אחרות בעבר. אני לא יודעת את הסיבת לכך, אבל היו לנו שיחות על כך והבנו כמה שזה חשוב".

שלבורן בעיקר מסקרת כדורסל ולאחרונה החלה להנחות תוכנית רדיו קבועה בימי ראשון בבוקר, אבל בשנה האחרונה סיקרה מקרוב ובאופן כמעט בלעדי את רונדה ראוזי. היא מייחסת לה חשיבות רבה בשינוי התפישה הכללית את נשים ביחס לגברים: "רונדה ראוזי בעלת חשיבת אדירה בדיון 'קרב המינים' המתחדש בארה"ב. הגענו להסכמה שנשים הרגישו את הצורך להסתגל מבחינה התנהגותית כדי להתאים את עצמן למה שהגברים חושבים - ראוזי לא כזו. כשפגשתי אותה לראשונה, נדהמתי מאיך שהיא מתחברת לגברים ולנשים בדרכים שונות. ידעתי שהיא הולכת להיות משהו גדול מהרגע הראשון ורציתי להבין אותה ולכתוב עליה. אני לא חושבת שגבר היה יכול להתחבר לסיפור שלה באותה צורה, בגלל שהוא לא היה מסוגל לראות את הפרספקטיבה הנשית בסיפור שלה".

הדרך עוד ארוכה

אבל אסור לשכוח ש-ESPN עשתה דרך ארוכה מאוד כדי להיות מקדמת עיתונאיות נשים וספורט נשים.

לפני שבוע, שדרנית הפוטבול ומנחת "רוקדים עם כוכבים" האמריקאית, ארין אנדרוז, ישבה על דוכן העדים בתביעה נגד בית המלון "מריוט נאשוויל" וסיפרה איך ב-2009 הבוסים שלה לשעבר ב-ESPN הכריחו אותה לספר בשידור שהיא לא ביימה צילומי עירום שלה במקלחת והדליפה לרשת בשביל יחסי ציבור. האשמה היתה שהיא אחראית להדלפת הסרט ופרקליט התביעה אף ציין ש"היא נהנתה מהחשיפה". אנדרוז היתה צריכה להדגיש שהיא הרגישה מושפלת ובכתה על דוכן העדים.

בנוסף, שנייה וחצי אחרי הסופרבול השנה, כל תוכניות הספורט ומערכות העיתונים החלו לעסוק בפרשה אפלה נוספת מעולם הספורט, בעקבות תביעה פדרלית שהוגשה נגד אוניברסיטת טנסי, שלא טיפלה כראוי בחמישה מקרי אונס של סטודנטיות בידי סטודנטים ספורטאים בין השנים 2015-2013. בתוך כתב התביעה, מוזכר גם שמו של פייטון מאנינג, הכוכב הכי גדול בפוטבול האמריקאי וזוכה הסופרבול הטרי, שלמד אף הוא בטנסי והואשם בהטרדה מינית של עובדת צוות שטפלה ברגלו החדר ההלבשה. השאלה המרכזית שצצה בשבועות האחרונים סביב הפרשה היא מדוע הקולגות הגברים בחדרי החדשות והאולפנים השונים די התעלמו מהסיפור כשהוא צץ לראשונה ב-2003?

למרות ההתקדמות האדירה, עדיין יש רוב גברי בתקשורת הספורט האמריקאית וחסרה הפרספקטיבה הנשית.

בתחילת הדרך

חזרה לכדורסל בנים-בנות בברוקלין. לורל ריצ'י, נשיאת ליגת ה-WNBA, סיפרה שהרעיון מאחורי קמפיין 'WatchMeWork' הוא לקרב את הספורטאיות של הליגה לקהל. "כדי שלילדות יהיו מודל לחיקוי". זו רק זווית אחת מהמאבק לשוויון בספורט. זווית נוספת היא התקשורת - עליה דיברנו, והזווית הנוספת, ואולי החשובה ביותר, היא אותן ילדות על מגרש הכדורסל מתחילת הכתבה. הן אלו שצריכות להרגיש שהן בטוחות על המגרש ולהן צריכה להיות הזכות לקבל אימון טוב. כי אותן ילדות, שכל כך שמחו ללמוד לכדרר ולזרוק לסל, אולי יהיו שחקניות בעתיד. ואם הן לא יהיו שחקניות, הן יכולות להיות שדרניות או פרשניות. היום אף אחד כבר לא יכול להגיד להן שהן לא יכולות.