לאחר 8 שנים: בעלי סימודן אחזקות, רועי מאיר, הורשע בתרמית בני"ע

חברת סימודן אחזקות ובעליה, רועי מאיר, הורשעו היום (ב') בעבירות של תרמית בניירות ערך לאחר שרכשו מניות של חברות ציבוריות והעלו את ערכן בעסקאות עצמיות כדי להוציא אותן מרשימת השימור של הבורסה (רשימת מניות שצפויות להימחק מהמסחר).

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את החברה ואת מאיר גם בעבירות על חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. יחד עם השופטת דניאלה שריזלי זיכתה את ענת פלד, שעבדה כשכירה בקבוצת החברות סימודן בכפיפות למאיר.

לפי הכרעת הדין, מאיר רכש באמצעות סימודן שבבעלותו מניות של החברות הציבוריות פרג ונדלנס, לארח שבעלי השליטה באותן חברות קיבלו מהבורסה מכתבי התראה טרם כניסה לרשימת שימור. אל מול הרשימה הראשית בבורסה שבה נסחרות המניות קיימות מסגרות מסחר מצומצמות יותר – אחת מהן היא רשימת השימור והעברה לרשימה זו מבטאת ירידת ערך של החברה בכמה פרמטרים.

בעלי אותן חברות ציבוריות שביקשו למנוע את כניסת מניותיהן לרשימה זו פנו למאיר על מנת שיבצע מסחר בניירות הערך של החברות. בשני המקרים, כך עלה, נתנו בעלי השליטה למאיר הבטחה כי יוכל למכור להם בחזרה את המניות שרכש במחיר השוק.

לאחר רכישת המניות של החברות, החל מאיר לבצע רכישות עצמאיות בין חשבון הנוסטרו של סימודן אחזקות לבין החשבון של סימודן ניהול קרנות נאמנות. באמצעות עסקאות אלו הלה מאיר את שווי המניות של פרד ונדלנס. בהמשך, לאחר שהבורסה הודיעה כי מניות אלו יצאו מרשימת השימור, מכר מאיר את המניות שהיו ברשותו חזרה לבעלי השליטה באותן חברות ציבוריות במחיר השוק, שהיה גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר בו רכש אותם. כך, לפי הכרעת הדין, הפיק רווחים מהעסקאות שביצע.

כתב האישום בפרשה הוגש בשנת 2008 לבית משפט השלום בתל אביב על ידי עו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לאחר חקירה של רשות ניירות ערך.

במענה לכתב האישום טען מאיר, באמצעות עוה"ד נתי שמחוני, אסף קליין ויפעת מנור, כי לא ידע על בעיית השימוש שאליה נקלעו החברות פרג ונדלנס וכי הוא ביצע את העסקאות מתוך אינטרסים כלכליים מובהקים ולגיטימיים, כך שלא עבר כל עבירה.

"פעילותו המתוארת של הנאשם", כך נכתב בהכרעת הדין, "יצרה בשוק ההון סדרה של עסקאות בהן הוא ניצב משני עבריה של כל עסקה, הן כמוכר והן כקונה, כאשר הוא מתווה באורח שרירותי את נקודת האיזון בין הוראות הביקוש להורות ההיצע, וגורם בכך להצטלבות ומפגש בין הפקודות המנוגדות שהזרים מיוזמתו. המערך כולו מצביע, אפוא, על תכנית שגובשה מראש, במטרה להביא לכך שתיווצרנה העסקאות במניות פרג ונדלנס, תוך השפעה על שעריהן. חמור מכל, העסקאות נחזו להיראות עסקאות תמימות, תקינות ואמיתיות, וזאת במועדים בהם לא היה מתקיים כלל מסחר באותן מניות, שהרי רובן היו העסקאות היחידות. התוצאה היא, ובכך לא יכול להיות ספק, כי 20 העסקאות הללו לא התגבשו בין קונים מרצון למוכרים מרצון, כפי שמצופה ממסחר תקין בשוק ההון".

השופטת שירזלי מוסיפה בהכרעת הדין כי במצב זה, דומה ש-20 העסקאות שביצע מאיר, לא עמדו בתנאי ובדרישות טוהר המסחר והגינותו. "סדרת העסקאות אינן אלא עסקאות עצמיות, מלאכותיות, נגועות בתרמית, שיצרו, לכאורה, עיוות במראית העין של המסחר בבורסה במניות האמורות, והן לא באו לעולם אלא כדי לענות על מטרות שהציב לעצמו הנאשם", לשון הכרעת הדין.

בית המשפט דחה את טענתו של מאיר, לפיה לא היה מודע לאיסורים ולמגבלות הקבועים בחוק הסדרת היסוק בייעוץ השקעות וקבע כי הדברים קשורים בטבורם לתכלית האיסורים של ייעוץ השקעות. "איני יכולה להעלות על הדעת", כתבה השופטת שריזלי, "בעל רישיון לייעוץ השקעות וניהול תיקים שאינו מברר ומאמץ את ההוראות האתיות אשר עומדות בבסיס המקצוע, מים עם תחילת עיסוקו.. המעלה מישהו על דעתו כי עורך דין יטען שביצע מעשה המנוגד לכללי האתיקה משום שלא היה בקיא בכללים, שלא ידע על איסורים, ודעתו תישמע?". גזר הדין בפרשה יינתן בהמשך.

סנגוריה של ענת פלד, עורך הדין אלון רון ממשרד ורדי לשם רון, ועורכי הדין רונן מנשה ומורן כרמון, מסרו בתגובה: "זהו מקרה קלאסי להמחשת האימרה: מוטב לעשות צדק מאוחר מאשר עוול מהיר". כתב האישום נגד ענת פלד הוגש עוד בשנת 2008 וכסנגוריה של גב' פלד, אנחנו שמחים מאוד על כך שבתום שנים ארוכות של המתנה מתוחה, קבע בית המשפט היום כי היא זכאית מכל אשמה, בדיוק כפי שטענה לאורך כל אותן שנים".