אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבנים נטושים: משרד הפנים בעד ארנונה נמוכה צילום: אלכס קולומויסקי

מבנים נטושים: משרד הפנים בעד ארנונה נמוכה

ועדת הכספים דנה בהצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן להטיל ארנונה מלאה על נכסים נטושים: "מדובר במבנים וקרקעות שיכולים לשמש לדיור לצעירים. זה מצב שחייב להשתנות"

08.03.2016, 13:21 | עמרי מילמן

יו"ר ועדת הכספים משה גפני דרש היום (ג') ממשרדי האוצר והפנים לקיים דיונים מקצועיים בנושא ארנונה על מבנים נטושים והרוסים, כך שיוכלו לענות על שאלות שונות לגבי החוק שמציע ח"כ רועי פולקמן (כולנו) לפיה תוטל ארנונה על מבנים נטושים. "צריך להגדיר מה זה מבנה נטוש. העובדה שמישהו מוציא 2 בלטות ופתאום הוא מבנה נטוש, אין כוונה לזה", אמר גפני.

קראו עוד בכלכליסט

בדיון אמר פולקמן אמר כי "החוק הזה רלוונטי מתמיד. מתפקידנו לקדם חקיקה שתגרום לבעלי המבנים הנטושים העומדים בלב הערים המרכזיות להבין שלהשאיר קרקע כאבן שאין לה הופכין זה לא כדאי ולא חברתי. לא ייתכן שעם הצורך בביקוש לדיור אנו נמשיך לעצום עיניים ולא לתת את הדעת על מיליוני שקלים שלא נכנסים לקופת המדינה מבנים וקרקעות שיכולים לשמש לדיור לצעירים, לעסקים ועוד. זה מצב שחייב להשתנות".

כיום נכס נטוש זוכה לפטור מארנונה ל-3 שנים, לאחר מכן משלם במשך 5 שנים את התעריף הנמוך ביותר הקבוע בחוק (כחצי שקל למ"ר) ולאחר השנה השמינית זוכה שוב לפטור מלא.

ח"כ רועי פולקמן. יוזם החוק, צילום: מיקי אלון ח"כ רועי פולקמן. יוזם החוק | צילום: מיקי אלון ח"כ רועי פולקמן. יוזם החוק, צילום: מיקי אלון

הצעת החוק החדשה מבקשת להחמיר עם אותם בעלי נכסים נטושים ולדרוש מהם לשלם ארנונה ולקבוע כי לאחר תקופת הפטור הראשונה יחוייבו בעלי הנכסים בארנונה לפי הסיווג האחרון שהיה לנכס (למעט חריגים שיאשר שר הפנים).

בדיון סיפר ח"כ מיקי לוי כי "בתפקידי הקודם (מפקד מחוז ירושלים במשטרה - ע"מ) מצאנו מבנה נטוש בטלביה בירושלים, המקום נהיה מאורת זונות וסמים, מי הבעלים? אפריקה ישראל. יש בניין שעומד ברחוב קרן היסוד מול הסוכנות, כילד אני זוכר אותו עומד נטוש. מיליונר מארה"ב מחזיק בו. לא אכפת לו. הוא משלם חצי שקל למ"ר, תעריף של חקלאות, בעיר שמשלמים בה עשרות שקלים למ"ר".

"אנחנו חוטאים לצדק החלוקתי"

עופר ברקוביץ, סגן ראש עיריית ירושלים, יו"ר תנועת התעוררות, התריע על ההפסדים שהעירייה סופגת מידי שנה "אנחנו כמה שנים סביב הרעיון שבינתיים מחירי הדיור והעסקים, ממשיכים לעלות. 400 אלף מ"ר רק בירושלים, מקומות דיור לחרדים וחילונים בעיר. הנושא הזה הוא הזוי שאנחנו מאפשרים לאנשים להחזיק נכסים עשרות שנים שהמבנים עומדים כפצעים בליבה של העיר. מדובר על 44 מיליון שקל שהעירייה מפסידה בכל שנה. אם רק לפני רגע היינו במשבר כלכלי בירושלים. אנחנו חוטאים לצדק החלוקתי והחברתי בירושלים. זה יקל על צעירים ועל בעלי עסקים בירושלים".

דווקא משרד הפנים, שהביע אמנם תמיכה עקרונית במהלך, הציג ניסיון לרכך את החוק ולשמור על תעריפי הארנונה של בעלי הנכסים הללו לא גבוהים כל כך. סיוון להבי, נציג משרד הפנים, אמר כי "הבקשה להעלות (את הארנונה - ע"מ) בתקופה של 8-3 שנים לפי סוג הנכס, בעוד שהיום זה התעריף המינימלי. אנחנו חושבים שיותר ראוי להשאיר את התעריף המזערי של אותו הסיווג".

להבי נתן דוגמה לפיה נכס, שהיה קניון ועל פי החוק היום משלם במהלך אותן 5 שנים חצי שקל למ"ר לשנה, ישלם על פי התיקון המוצע תעריף של כ-200 שקל (תעריף של מ"ר קניון). לדבריו,  במשרד הפנים מבקשים שהתעריף יהיה המינימלי בסיווג של מסחר - שהוא תת סיווג של קרקע תפוסה למסחר שתעריפו רק 65 למ"ר.

תגיות