אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחת משתיים: הטרדת נשים ברשת הופכת לנורמה צילום: Shutterstock

דו"ח טכנולוגי

אחת משתיים: הטרדת נשים ברשת הופכת לנורמה

הטרדה מקוונת של נשים הופכת מקובלת בחברה הדיגיטלית, בכירי עמק הסיליקון ורפובליקנים זוממים נגד דונלד טראמפ, סין רוצה לחזות פשעים מראש והקץ לעריצות הצ'ט הקבוצתי

08.03.2016, 14:53 | יוסי גורביץ

76% נפגעות

יום האישה שחל היום לבש צורה של חלוקת תמיכה ושבחים לקבוצת מיעוט מוחלשת חריגה למדי – חריגה בכך שהיא בעצם רוב. נשים הן כ-51% מהאוכלוסייה בישראל ושיעור דומה בעולם. ואף על פי כן, הן עדיין מקבלות יחס של קבוצת מיעוט. זכויות נשים צעירות מזכויות השחורים, למשל. אמילי דיוויסון היתה צריכה להשליך את עצמה לרגלי סוסו של מלך אנגליה לפני 103 שנים בדרישה לזכות בחירה לנשים (לא שוויון זכויות!), והזכות הזו הוענקה בפועל רק ב-1920, אחרי שהתברר במהלך מלחמת העולם הראשונה שיש צורך בעבודת נשים. חוקי שוויון לנשים הועברו בארה"ב רק ב-1964. במונחים היסטוריים, זה בקושי אתמול. ואנחנו אפילו לא מדברים על ישראל, שבה מעמדן של נשים נקבע בבתי דין דתיים שבהן נאסר עליהן לכהן ושאפילו עדותן לא קבילה בהם.

הטרדה כנורמה הטרדה כנורמה הטרדה כנורמה

התפיסה שאישה היא אדם זהה ושווה בזכויותיו. עדיין מהפכנית. כל ההיסטוריה, המחשבה והשפה שלנו מתמרדות נגד הרעיון הזה. אם, למשל, יש בחדר 99 נשים וגבר אחד, הדקדוק הרשמי של השפה העברית קובע שאנחנו צריכים להתייחס לכולם כאל גברים.

ונראה שיש סיבה טובה לחשוש שהכלי המהפכני ביותר שהועמד לרשות המין האנושי מאז מכונת הדפוס, הרשת, עשוי גם הוא לשמש ככלי לדיכוי. מחקר אוסטרלי חדש הגיע למסקנה שהטרדה מקוונת של נשים הופכת במהירות לנורמה מקובלת בחברה הדיגיטלית.

המחקר בחן כ-1,000 נשים ושאל אותן האם הן חוו הטרדה מקוונת. כמחצית מהן ענו בחיוב – אבל השיעור בקרב נשים בנות 30 ומטה היה גבוה משמעותית יותר: 76%. אחת מכל שבע נשים קיבלה איום בפגיעה פיזית; בקרב בנות 30 ומטה, השיעור היה אחת לארבע. כעשירית מהנשים מתחת לגיל 30 דיווחו על כך שהן חוו "פורנו נקמה" או ניסיונות לסחיטה מינית. נשים קיבלו פי שניים איומים באלימות מינית או איומי רצח מגברים. אחד מכל חמישה מקרי הטרדה ברשת תקף את המראה החיצוני של האישה. אחת מכל ארבע נשים לסביות, בי סקסואליות או טרנסקסואליות דיווחה על הטרדה.

70% מהנשים שנשאלו אמרו שההטרדה המקוונת היא בעיה חמורה, ו-60% מהן חשבו שהיא מחמירה. 50% אמרו שיש צורך בפעילות משטרתית נגדה. עם זאת, רק 10% מהן הגישו תלונה במשטרה. אולי הן חששו להיות מוטרדות מינית על ידי ניצב.

רוב גדול של ההטרדות (66%) מתרחש במדיה החברתית, מה שלא מפתיע בהתחשב בכך שהיא כלי התקשורת הנפוץ היום – ושהמטרה של ההטרדות הללו, בין השאר, היא להדיר את הנשים ממנו. בבריטניה מתחילים לקחת את הבעיה ברצינות הנדרשת והמשטרה ושירות התביעה של הכתר רשמו הצלחה ניכרת בציד טרולים. בשאר העולם, לא כל כך.

אלה רק נשים, אחרי הכל.

ובינתיים, בחדר אפוף עשן סיגרים...

אתה לא יכול להמציא את הסיפור הזה.

"ההאפינגטון פוסט" מדווח כי שורה של בכירים בעמק הסיליקון – טים קוק מנכ"ל אפל, לארי פייג' מנכ"ל גוגל, המשקיע השנוא שון פארקר, ואיש הרקטות אלון מאסק – נפגשו בסוף השבוע בכנס סגור לתקשורת, שנערך במקום מבודד על ידי ה-American Enterprise Institute. הנושא שהעסיק אותם? איך עוצרים את דונלד טראמפ.

טים קוק. דיווחים על פגישת פסגה , צילום: איי אף פי טים קוק. דיווחים על פגישת פסגה | צילום: איי אף פי טים קוק. דיווחים על פגישת פסגה , צילום: איי אף פי

ברקע, ההיסטריה הכללית של ההנהגה הרפובליקנית עקב עלייתו של הדמגוג עם הפה הגדול והאצבעות הקצרות; החשש הגובר והולך בציבור הכללי שבעצם, הבדיחה הזו לא כל כך מצחיקה ויש לה סיכויים לא רעים בכלל לקבל גישה לכפתור האדום; והתחושה שהמפלגה לבדה לא יכולה לבלום אותו. טראמפ עומד להתמודד בפריימריז בפלורידה ובאוהיו בשבוע הבא; בפלורידה הוא מסתמן כמנצח. אם הוא מנצח בשני אלה, הוא קרוב מאד למספר הצירים שהוא צריך כדי להיבחר למועמד הרפובליקני. עד כה, כל הניסיונות של הממסד הרפובליקני לבלום אותו חזרו כבומרנג. למה הם צריכים את גוגל ואפל שם?

לא ממש ברור. אבל זה חשוד מאד, ונראה בעליל כמו קשר הון-שלטון קלאסי. כדאי שכל המעורבים יסבירו בדיוק מה קרה שם, איך ולמה. ה-AEI, כמובן, מסרבת למסור פרטים בטענה שמדובר באירוע פרטי. ובכן, אני לא יודע שלנציגים נבחרים יש זכות להיפגש באופן פרטי עם בכירים בתעשייה. אין לך חיים פרטיים כנבחר ציבור. מאליה עולה השאלה: מה מרוויח עמק הסיליקון? האם טים קוק ולארי פייג' היו שם רק כאזרחים מודאגים? או שהסנאטורים הרפובליקנים שנכחו באירוע מסוגלים, במורד הדרך, לקמבן להם כל מיני הנחות והקלות ברגולציה בתמורה לסיוע נגד טראמפ?

אנחנו יודעים מה תעשה בקיץ הקרוב

הבנתי שחברת ביטוח כלשהי סירבה לפצות את משפחתה של שירה בנקי, שנרצחה על ידי קנאי דתי יהודי, משום שרצח – בניגוד לסתם מוות בתאונה – הוא "אירוע שניתן לחיזוי". מעבר לשאלה המתבקשת – אם אתם מסוגלים לחזות את הרצח הזה, האם אתם לא שותפים לפשע בכך שלא דיווחתם עליו מראש למשטרה? ואם לא הייתם מסוגלים לחזות אותו, אולי הוא לא ניתן לחיזוי? - טוב לדעת שחברות ביטוח פועלות על פי ההיגיון של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

האם מישהו מהילדים האלה הוא פושע עתידי?, צילום: רויטרס האם מישהו מהילדים האלה הוא פושע עתידי? | צילום: רויטרס האם מישהו מהילדים האלה הוא פושע עתידי?, צילום: רויטרס

המפלגה מתכוונת להתחיל לעשות שימוש בתוכנה שתזהה פושעים עתידיים. התוכנה תבלע את כל המידע שיש למשטר על הנשלטים על ידיו: העבודות, התחביבים, מנהגי הצריכה שלהם, הדו"חות עליך שאספו מיליוני השטינקרים של המשטר, וכל מידע אחר שאפשר לאסוף. מניתוח המידע הזה, תבנה חברת הגנה סינית פרופיל של הפושע ההסתברותי. ואם אתה עונה על הפרופיל, שוטרים סינים יקפצו לביקור אצלך.

גם אם לא עשית כלום ולא תכננת לעשות כלום. התוכנה אומרת שאתה חשוד. מה יש לך לומר להגנתך? מה זאת אומרת, אתה חף מפשע? יש לנו תוכנה מבריקה שנכתבה על ידי תאגיד בעלות של מאות מיליונים. אתה אומר שהיא טועה? על סמך מה?

סין העממית היא גם כך מדינת מעקב מהמובילות בעולם. מאז ימי מאו יש לה תיק על כל תושב. התיקים האלה כוללים הערכת אישיות שנכתבה על ידי המורים שלך, המעסיקים שלך ועוד כל מיני דברים שמדינה שפויה לא היתה נוגעת בהם במקל. אם התוכנה תמצא אותך חשוד, המשטרה תוכל להקפיא מיד את חשבון הבנק שלך.

כלומר, אם לא היית פושע או טרוריסט קודם, עכשיו יש לך את כל התמריצים להפוך לכזה. ספרו לי עוד נבואות שמגשימות את עצמן.

הקץ לעריצות הצ'אט הקבוצתי

בשנים האחרונות, חווים ארגונים סוג של מגפה חדשה. פעם, הבעיה היתה יותר מדי מיילים או שליחה של מיילים לאנשים בלתי קשורים. על זה הצליחו להשתלט, בערך. אבל עכשיו הארגונים צריכים להתמודד עם הקלות הבלתי נסבלת של צ'ט קבוצתי.

מחוברים לחיים, צילום: בלומברג מחוברים לחיים | צילום: בלומברג מחוברים לחיים, צילום: בלומברג

זה לא שאין שימושים לצ'ט קבוצתי. אם אתה רוצה לעדכן קבוצה של אנשים במהירות על מצב חירום, זה כלי יעיל יותר ממייל או טלפונים. הוא גם יוצר תחושת שייכות, אם ב"תחושת שייכות" אתה מתכוון לומר "שייכות לקבוצה של אנשים שלא מסוגלים לסתום את הפה."

מצד שני, התועבה הזו מעודדת תרבות של עשייה מיידית. אין דירוג של דחיפות – הכל דחוף. טפל בזה עכשיו, לא משנה כמה זה באמת דחוף. והיא יוצרת תשישות מנטלית בקרב המשתמשים. מה לעזאזל נאמר כאן? יכול להיות שפספסתי משהו חשוב בין כל בדיחות הקרש? למה הגרוטאה שלי רוטטת כל הזמן? נוצרת גם תחושה של קונסנזוס, אבל זה קונסנזוס שנוצר על ידי האנשים שמיהרו להגיב, לא על ידי האנשים שלקחו זמן לחשוב על זה. כשהם באים להביע את דעתם, במיוחד אם הם מופנמים, הם צריכים להתמודד עם מה שנראה כמו קונסנזוס שכבר נקבע מראש. לא בריא.

קצרצרים

1. האתר הסיני ווייבו הוא אתר מיקרובלוגינג מהנפוצים בעולם, עם 100 מיליוני משתמשים. הוא כל כך נפוץ, שלפני מספר שנים ראש ממשלת אוסטרליה השתמש בו כדי להפיץ מסרים לאוכלוסיה הסינית בארצו. הוא גם נתון לצנזורה נוקשה של הדיקטטורה הרצחנית בהיסטוריה, סין הקומוניסטית. כעת מספר לראשונה צנזור לשעבר איך הצנזורה הזו עובדת. כשמשתמש ווייבו כותב ציוץ, הוא מסווג אוטומטית לאחת משלוש קטגוריות: נטול מילים רגישות, מכיל מילים רגישות ברמה נמוכה, ומכיל מילים רגישות ברמה גבוהה.

הצנזורה הסינית, קווים לדמותה, צילום: איי אף פי הצנזורה הסינית, קווים לדמותה | צילום: איי אף פי הצנזורה הסינית, קווים לדמותה, צילום: איי אף פי

ציוצים משתי הקטגוריות הראשונות מתפרסמים כברירת מחדל, אבל במקרה השני צנזור בוחן את הציוץ ומחליט מה לעשות איתו. ציוצים מהסוג השלישי נבלמים כברירת מחדל ומועברים ישירות לעיונו של צנזור. זה יכול להחליט למחוק אותו, להסתיר אותו (המשתמש שכתב אותו רואה אותו, כל השאר לא), לבלום אותו (למנוע שיתוף שלו) או לאשר אותו. הצנזור – שהתראיין בעילום שם, כמובן – מציין שהצנזורה התהדקה אחרי תנועת "מהפכת היסמין" ב-2011, ששאבה השראה מהאביב הערבי. במהלך תקופת שירותו שם, מספר המילים הרגישות עלה בחדות מ-2,000 ל-10,000; הן כוללות בין השאר את המילה "מק'דונלדס", שכמסתבר היתה ב-2011-2012 מילת קוד לארגון הפגנות.

2. טויוטה מנסה בימים אלה לבנות מכשיר שיאפשר לעיוורים לתקשר בצורה טובה יותר עם סביבתם: המכשיר הוא מחשב לביש, מעין כרית סביב צווארו של העיוור, שמשתמש במצלמות כדי לזהות דלתות, מדרגות נעות, שירותים ועוד. מדובר בכלי עזר שאמור לשמש כסיוע לכלב הנחיה של העיוור. המשתמש יוכל לתקשר עם המכשיר, שמכונה בינתיים BLAID, באמצעות פקודות קוליות; הוא אמור לאפשר לו גם למצוא אנשים ספציפיים במקום נתון. בטויוטה אומרים שמטרתו של המכשיר היא לסייע למשתמש לקבל את המידע שכלב נחיה או מקל לא מסוגלים לספק. השמועות על כך שאובר מתכוונת להשליך את BLAID לתא המטען יחד עם כלב הנחיה אינן מבוססות.

חיבור מרחוק לנטפליקס. אל תיכנסו לנו ל-VPN, צילום: instagram / netflix חיבור מרחוק לנטפליקס. אל תיכנסו לנו ל-VPN | צילום: instagram / netflix חיבור מרחוק לנטפליקס. אל תיכנסו לנו ל-VPN, צילום: instagram / netflix

3. משתמשים ישראלים בנטפליקס חוו בחודשים האחרונים מפח נפש, כשהשירות החל לחסום שימוש ב-VPN. אנשים משתמשים ב-VPN כדי להתגבר על חסימות התוכן המקומיות של נטפליקס, שמטרתן למנוע מהמשתמש לצפות בתוכן שהחברה כבר מכרה לחברת תוכן אחרת. אישית, אני מוצא את נטפליקס חסרת תועלת בהתחשב בהגבלות התוכן האלה, אבל אני צופה במעט מאד טלוויזיה. מצד שני, הרבה אנשים ברחבי העולם רותחים על נטפליקס בשל ההתנהלות הזו. יש עצומה מקוונת, שחתמו עליה 36,000 איש עד כה, שקוראת לנטפליקס להפסיק את החסימות, וסקר חדש מגלה שהרבה אנשים שוקלים פיראטיות בעקבות החסימות. מה שנשמע סביר לגמרי, כי אם אתה לוקח כסף מאנשים וגם לא נותן להם את התוכן שהם רוצים, אתה הופך במהירות שיא למקבילה של חברות ההקלטה הישנות והרעות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה