הרובוט של מילגרם: אין גבול לצייתנות האנושית

אחריך, רובוט

כשהרובוטים ישלימו את המהפכה שלהם וישלטו על המין האנושי המבולבל, יהיה להם קל יחסית לממש את שלטונם: בני אדם, כמסתבר, מקבלים פקודות מכל אחד, גם מרובוט מקולקל.

ניסויים בשנות השבעים – במיוחד זה של מילגרם, שבו התגלה שאדם ממוצע יציית לפקודה לענות אדם אחר, אם הפקודה הזו מגיעה מאדם שנראה סמכותי – כבר הראו שלבני אדם יש נטייה מסוכנת לציית לסמכות. בלוגר ישראלי ידוע סיפר לאחרונה שבוקר אחד הוא ישב בכניסה לתחנת רכבת, חיכה למישהו – בלבוש אזרחי לחלוטין – והופתע לגלות בני אדם שמגיעים אליו בדרישה שיבדוק להם את התיק. הוא ציית, כי רצה שיחושו בטוחים.

ובכן, זה עובד גם עם רובוטים וגם אם הם נראים מבולבלים. ניסוי שנערך לאחרונה הדגים זאת היטב. הנסיינים התבקשו ללכת בעקבות רובוט, שיוביל אותם לחדר שבו הם אמורים לקרוא מאמר ולענות על שאלון. על הרובוט היה שלט גדול, "רובוט הנחיה במצבי חירום."

עם זאת, הרובוט תוכנת כך שהוא יפגין חוסר יעילות כלפי מחצית מהנסיינים. הוא הוביל אותם תחילה לחדר הלא נכון, ואחר כך הלך במעגלים עד שהגיע לחדר המיועד. בעוד הנסיינים ממלאים את השאלון, פצחה אזעקת שריפה והחדר התמלא עשן מלאכותי.

כל הנסיינים – כולל המחצית שאותם הוביל הרובוט קודם לכן במעגלים – צייתו להנחיות שלו באשר לדרך ליציאה מהבניין. גם כאשר הוא הוביל אותם לחדר בלי מוצא. החוקרים נאלצו ללכת ולהוציא שניים מהנסיינים, משום שהם סירבו להתנתק מהרובוט. התוצאה הפתיעה את החוקרים, שזה תמיד סימן מובהק למחקר מוצלח.

אז כן, זה לא מצב רגיל. זה מצב לחץ. אבל יש להניח שהתבונה המלאכותית שטווה כעת במסתרים את השתלטותה על העולם מגחכת מתחת לשפמה.

האם הרשת מובילה לעלייה בתקיפות מיניות של ילדים?

בכירים במשטרת בריטניה טוענים שכן.

זו טענה חדשה יחסית, כי למרות שפאניקרים מקצועיים העלו אותה בעקביות, הממצאים לא תמכו בה. כל המקרים האלה משכו תשומת לב תקשורתית יוצאת דופן, אבל השיעור של קטינים שהותקפו על ידי זרים ברשת היה אפסי. המקום המסוכן ביותר לילדים הוא הבית; שם מתרחשות רוב התקיפות והתקיפות המיניות. המקום השני הכי מסוכן הוא בית הספר. זרים רנדומליים ברשת היו הרבה, הרבה מאחור.

אבל בבריטניה נרשמה עליה של 30% במספר התקיפות המיניות של קטינים בשנה האחרונה ביחס לשנה הקודמת, והיו 114 מהן מדי יום (!). 11 אלף מהקורבנות היו מתחת לגיל 10; 2,409, מתחת לגיל חמש; נתונים שגורמים לך לשקול שוב את התנגדותך העקרונית לעונש המוות. האחראי על מועצת המשטרה להגנה על ילדים, סיימון ביילי, אמר ל"גרדיאן" שהעלייה היא לא תוצאה של עלייה בדיווח או של עלייה באמון הקורבנות במשטרה, למרות שגם זה קרה – זו גם עלייה במספר התקיפות. המשטרה טענה עוד שאין עלייה במספר הפדופילים באוכלוסיה, אבל יש זינוק ביכולת שלהם לממש את התאוות שלהם.

הטענה של ביילי היא שהרשת מאפשרת לתוקפים לטפח קטינים, ליצור איתם מגע במשך זמן, ולממש את התקיפה לאחר מכן. הבעיה היא שהוא לא הציג נתונים על תקיפות מיניות כאלה. הוא דיבר על עלייה מטורפת במספר תמונות פורנו הילדים ברשת שזמינות בבריטניה – מ-7,000 ב-1990 ל-100 מיליון כיום (!), אבל לא הצליח להציג נתונים על מספר הילדים שהיו בקשר עם התוקף קודם לכן דרך הרשת. יכול להיות שיש כאלה, אבל הם לא הוצגו.

נעקוב.

בריונות? צור שם משתמש, בבקשה

אפליקציית יק יאק (Yik Yak) לא מוכרת כל כך בישראל, אבל היא נפוצה למדי בקמפוסים בארה"ב. מדובר באפליקציית מסרונים שמאפשרת לאנשים שנמצאים באזור מסוים לתקשר זה עם זה. המשתמשים שנמצאים באזור ספציפי מחולקים ל"עדרים", וכל אחד מהם יכול לכתוב הערות באורך 200 תווים. השימוש, עד לאחרונה, היה אנונימי לגמרי. מישהו היה כותב משהו ואלא אם החליט להיחשף, כל מה שידעת הוא שהסמארטפון שלו נמצא ברדיוס של כמה מאות מטרים ממך.

כמובן, מה שקורה במצב כזה של אנונימיות הוא בריונות. אנשים התחילו להעליב אנשים אחרים ולתקוף אותם, מתוך ידיעה שאף אחד לא יעלה עליהם. כמקובל במצבים כאלה, תוך זמן קצר ההתקפות הופנו בעיקר כנגד נשים.

תוך כמה זמן התחילה דרישה לאיזשהו ניהול של השירות, כדי לצמצם פגיעה ולחשוף פוגעים. הדרישה הגיעה גם ממנהלי האוניברסיטאות, שם כאמור מדובר בכלי נפוץ במיוחד. החל מאתמול, נדרשים משתמשי יק יאק לכתוב תחת שם משתמש. הוא לא חייב להיות השם האמיתי שלהם, אבל הוא יהיה צמוד מעתה לפרסונה שלהם. ההנחה היא שירידה באנונימיות תוריד גם את הבריונות, ולו רק משום שכאשר הבריון מזוהה אפשר לחסום אותו. זה, מצד שני, יצריך הרבה יותר מעורבות של השירות. נראה.

קצרצרים

1. אמזון לא לומדת: כשנה לאחר אסון היח"צ הגדול בתולדותיה, שבו נחשפו השיטות שבהן משסה ההנהלה עובדים זה בזו – כולל מערכת הלשנות – תוך הגברת הלחץ על העובדים לעבוד שעות מטורפות (חיים? זה למנכ"ל), חשיפה חדשה מראה כיצד היא מנסה לשכנע עובדים לא לגנוב: הטלת אימה. על מסכי הטלוויזיה התלויים באולמות האריזה של החברה, מוקרנים שוב ושוב סרטונים על עובדים שנתפסו בעת גניבה ומה שקרה להם אחר כך. הפרטים של העובדים לא מצוינים בסרטונים, אבל המסר ברור. האח הגדול עינו פקוחה. לאמזון יש אכן בעיית גניבות, ותאגידים אמריקאים מדווחים שהם מאבדים 42 מיליארד דולר בשנה לגניבות כאלה. אולי כדאי, לא יודע, לשלם לעובדים שכר טוב? סתם הצעה.

2. ה-FCC, רגולטור התקשורת האמריקאי, צפוי להצביע בקרוב על תכנית על פיה משקי בית עניים בארה"ב יקבלו מדי חודש מהממשלה 9.25 דולר אותם הם יוכלו להוציא על חיבור לרשת או חיבור סלולרי. זו הרחבה לעידן הדיגיטלי של תכנית Lifeline מ-1985, שמאפשרת למשפחות עניות לקבל סבסוד לחיבור לטלפון. יו"ר הוועדה ואחד הנציבים בה כתבו שרק למחצית מהמשפחות בקטגוריית ההכנסה הנמוכה ביותר יש חיבור לפס רחב, ושהסיבה לכך היא כלכלית. היעדר גישה לרשת מרחיב את הפער הדיגיטלי – המצב שבו יותר ויותר הזדמנויות כלכליות מצריכות חיבור לרשת, ושבו היעדר חיבור מונע מאדם את היכולת לחלץ את עצמו מהבור.

3. בדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, הוציא בית משפט סודי חוות דעת מסווגת, שמורה לארגון חשאי בשם ה-NSA לשנות את האופן שבו הוא מסייע לארגון הבולשת FBI, מבלי לספר לציבור במה מדובר, איך זה מתרחש, איזה מידע של מי מועבר לאיפה, באיזו סמכות, על שום מה, ובאופן כללי התנהל כמו במדינת בטחון לאומי. שקיפות? פיקוח ציבורי? שששששששש, טרור! ואל תפריעו לנו עכשיו עם העובדה שהמעקב של ה-NSA לא מנע עד כה ולו פיגוע אחד או עם העובדה שה-FBI כבר הודה שהמידע הזה מסייע לו גם בפענוח סתם פשעים בלי שום קשר לטרור.  

 

4. ובנושא קשור: מומחה אבטחה כותב שכאשר ה-FBI דורש מאפל לנטרל את פיצ'ר ה"מחיקה האוטומטית" של האייפון, הארגון משקר ויודע שהוא משקר. אלה מילים בוטות במיוחד בארה"ב, שם נהוג להתייחס לשקרים בצורה הרבה יותר מנומסת, כי ברגע שקראת למישהו שקרן אתה לא יכול להגיע איתו לפשרה. ההסבר הטכנולוגי, אני מודה, לא נהיר לי לחלוטין, אבל המאמר עצמו מופיע באתר האגודה האמריקאית לזכויות האזרח; יתכן שיש כאן הקשחת עמדות כלפי ה-FBI וטענותיו.

5. ביוני 2015, הבחין וויליאם מרדית' מקנטאקי ברחפן שחג מעל החווה שלו, אז הוא עשה מה שכל אחד היה עושה: הוציא את רובה הציד ויירט את הרחפן. הוא הועמד לדין על שימוש בלתי חוקי בנשק, והשופטת סגרה את התיק, כי מדובר, אחרי הכל, בקנטאקי. בעל הרחפן לא ויתר, והגיש נגד מרדית' תלונה פדרלית אזרחית, בטענה שהשטח האווירי בארה"ב שייך לממשלה הפדרלית. הטענה מעניינת, כי הפסיקה היחידה בנושא היא מ-1946, אז קבע בית המשפט העליון שלאיכר יש זכות על השטח האווירי של חוותו עד לגובה 83 רגל. בדיוק. ולא אינץ' אחד יותר. עורך דינו של מרדית' טוען שהתביעה לא במקומה, כי אם כבר היא צריכה להיות מוגשת בבית דין לתביעות קטנות בקנטאקי.