הבנקים מגיבים לתביעה נגד תומכי התנחלויות בארה"ב: "אין הסבר לסכומים הדמיוניים"

בנק לאומי ובנק הפועלים מדווחים היום למשקיעים כי הובא לידיעתם כי הוגשה תביעה בסך 34.5 מיליארד דולר לבית המשפט בארה"ב נגד גופים התומכים בהתנחלויות וכי הם בין הגופים הנתבעים. התביעה, מציינים הבנקים, הוגשה נגד רשימה ארוכה של גופים ואנשים פרטיים בהם: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדון אדלסון שתרם כספים לאוניברסיטת אריאל, ארגון ידידי צה"ל בארה"ב שהוא ידיד העיר אריאל, קרן קרני שומרון, חברת אהבה (מוצרי ים המלח), וולבו. גם  אפריקה ישראל ודניה סיבוס הן בין הנתבעות בטענה שהן מסייעות לפעילות בהתנחלויות כמו למשל הריסת בתים של פלסטינים.

כנגד הבנקים נטען שהם מאפשרים לגופים ולארגונים שונים התורמים להתנחלויות לבצע העברות בנקאיות של תרומות, כאשר הבנקים מאפשרים זאת על מנת לפעול לקידום עסקיהם ותרומה לרווחיות שלהם. בדיווח של בנק לאומי נכתב כי "התביעה אינה כוללת הסבר כלשהו או תחשיב לגבי הבסיס המשפטי או הכלכלי לסכום שננקב בתביעה ולא הסבר לקשר בין התובעים לבין הסכומים הדמיוניים שננקבו בתביעה. התביעה אינה כוללת פירוט של הסכום הנטען כלפי הבנק". 

בנייה בהתנחלות קדומים | צילום: אלכס קולומויסקי

את התביעה הגיש עו"ד מרטין מקמהון מוושינגטון בשם קבוצת פלסטינים אזרחי ארה"ב המתגוררים בגדה המערבית. לטענת התובעים הגופים והאנשים הפרטיים הנתבעים תומכים בהתנחלויות באופן שפוגע בתושבים הפלסטינים ובזכויותיהם. עוד נטען כי הנתבעים הפרו את חוק הלבנת ההון האמריקאי מ-1956 האוסר על העברת כספים לשם ביצוע פשעים.

בכתב התביעה אין הסבר לגבי תחשיב סכום התביעה כמו גם אי הימצאותו של הסבר לבסיס המשפטי של התביעה. מדובר בתביעה משלימה לתביעה שהוגשה בחודש דצמבר 2015 נגד משרד האוצר האמריקאי. נטען נגד המשרד שהוא מאפשר תרומות פטורות ממס להתנחלויות, כך למשל נטען ש-150 קרנות וארגונים אמריקאים העבירו לישראל ב-20 השנים אחרונות קרוב ל-300 מיליארד דולר, שהיו פטורים ממס ואף זיכו את התורמים בנקודות זיכוי לצרכי מס.

כאמור, שני הבנקים פרסמו הבוקר דיווח למשקיעים. בדיווח של לאומי נכתב: "עניינה של התביעה בטענה כי האנשים והגופים הנ"ל תומכים בהתנחלויות, באופן שפוגע בתושבים פלסטינאים, ברכושם, ובזכויתיהם". בלאומי הסבירו כי הטענה נגדם היא כי אפשרו העברות של כספים מחשבונות של לקוחות להתנחלויות נעשות באמצעות העברות בנקאיות. לטענת התובעים הבנקים ידעו מכוח כללי "הכר את הלקוח" למה נועדו כספי ההעברות וביצעו את ההעברות לשם קידום עסקיהם ורווחיהם.

שני הבנקים מסרו כי טרם קיבלו את התביעה וסירבו להגיב בעניינה.