ככה לא עוצרים את בריחת המוחות מישראל

ההכרזה האחרונה של ראש הממשלה על כוונתו לאפשר לאלפי מומחים מהניכר לעבוד בארץ מהווה את המשך ההתנכלות של המדינה לעובדי ההייטק. באופן לא ברור, המדינה פוגעת בשיטתיות דווקא במגזר שנחשב לאחד מקטרי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי.

מסקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה עולה כי שיעור המועסקים הקטן ביותר של עובדים בגיל 45 ומעלה – הוא בתחום ההייטק. הנתון שמוכר היטב למשרדי הממשלה הרלוונטיים אמור היה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות ולגרום להם למצוא כל דרך בה ניתן לשנות את המצב ובכלל זה גם לסייע לאלפי פליטי ההייטק לרכוש ידע והשכלה רלוונטיים ולעשות הסבה שתתאים לביקוש.

ומה עושה המדינה במקום לדאוג לעובדים כל עוד הם מועסקים? פוגעת בהם. משך תקופת העסקה של עובד בעולם ההייטק קצרה, אולם במקום לעודד את העובדים לחסוך את ההכנסות מהשנים הטובות לשנים בהן ההכנסה תיפחת, החליט משרד האוצר לצמצם את הטבות המס בחיסכון הפנסיוני. עד היום, שולמה הטבת המס בעת ההפקדה לחיסכון (הפקדת המעסיק לחיסכון הפנסיה של העובד פטורה ממס) עד לשכר של פי ארבעה השכר הממוצע במשק (38.4 אלף שקל). אולם בהתאם להחלטת הממשלה, הטבת המס תוגבל לשכר של פי שלושה השכר הממוצע - 28.8 אלף שקל.

המדינה מעריכה כי צמצום הטבות המס יחסוך לה כ-260 מיליון שקל בשנה – סכום משמעותי שייגרע מכיסם של העובדים משלמי המיסים.

לא ברור כיצד מדינה שחפצה ביקרו של קטר הצמיחה שלה שוקלת בכובד ראש לבטל את הטבות המס שקשורות ברכב צמוד שניתן לעובדים ממקום העבודה, דו"ח שהוכן ע"י כלכלני OECD ממליץ על כך. כאילו לא די בשווי השימוש השערורייתי שמשלמים כיום נהגי הליסינג (2.48% משווי הרכב).

ההשלכה של יחס המדינה לעובדי ההייטק ניכרת כבר היטב: מדו"ח שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית עולה כי היקף בריחת המוחות הוא במימדים יוצאי דופן בישראל. על פי השוואה למדינות המערב שמופיעה בדו"ח ישראל חווה את בריחת המוחות הגדולה ביותר של אקדמאים לארה"ב בעשור האחרון. מתמיה שמצד אחד מצהירה הממשלה על כוונתה להילחם בתופעה ואף להשיב לארץ את "המוחות" שעזבו, אך מאידך, באמצעות החלטותיה, מעמיקה עוד יותר את תנועת המוחות החוצה. עובדה: מסקר שפורסם לאחרונה עולה כי רוב היוצאים לרילוקיישן במהלך 2015 עשו זאת מפאת חוסר האמונה במסוגלות הממשלה להיטיב את מצבם בשנים הקרובות. מהנתונים עולה כי חרף המשך הקיפאון בעליית השכר במשרות רילוקיישן והאפשרות המוגבלת לחיסכון כספי בחו"ל, כמעט מחצית מבין היוצאים לרילוקשיין בשנה שעברה היו אקדמאים בעלי משפחות. עליה של כ-10% בהשוואה לשנת 2014, כשיותר ויותר (70% נכון ל-2015) רואים ברילוקיישן כאפשרות להעתיק באופן קבוע את מרכז חייהם לחו"ל.

בכל העולם רודפים אחרי עובדי הייטק מומחים ומיומנים. אם לא יחול שינוי משמעותי בטיפוח ובתגמול עובדי ההיי-טק, מגמת אובדן ההון האנושי בישראל תלך ותתחזק עד לכדי יצירת נזק משמעותי למשק וחזרתה של הכלכלה הישראלית עשרות שנים לאחור.

הכותב הוא מנכ"ל משותף של מועדון הצרכנות היטק-זון