העובדים הסוציאלים והמטופלים ננטשו

בשל מחסור של משאבים מהמדינה, 80% מהעובדים הסוציאלים בישראל נאלצים להיעזר בתורמים ובארגונים חברתיים כדי לסייע לפונים ללשכות הרווחה – כך עולה מסקר שביצע מכון גיאוקרטוגרפיה במדגם מייצג של 300 עובדים סוציאלים.

89% מהעובדים הסוציאלים (עו"ס) הצהירו במסגרת הסקר כי הם חשים שהמדינה אינה פועלת מספיק כדי לטפל בבעיות החברתיות בישראל. 79% מהם טענו שהמדינה אינה מעריכה את עבודתם. 31% מהעו"ס נעזרים במשפחתם או עובדים בעבודה נוספת כדי להתקיים לנוכח שכרם הנמוך. עו"ס שבדרגות הגבוהות (א'2), לאחר השלמת תואר אקדמי וניסיון של חמש שנים ומעלה, מרווחים בין 5,306 ועד 7,600 שקל ברוטו לחודש, לפי נתוני האגף לשכר במשרד האוצר.

איגוד העובדים הסוציאלים בישראל הוקם ב–1937 והוא מסונף להסתדרות. מרבית עובדיו עובדים ברשויות המקומיות. השירות לעבודה סוציאלית עבר תהליכי הפרטה וקיצוצי תקציב שגררו ב – 1994 שביתה של העובדים הסוציאלים למשך 45 יום. ב- 2011 פתחו העובדים הסוציאלים במאבק נגד ההסתדרות והיו"ר דאז, עופר עיני, ושכרם עלה בכ- 400 שקל לחודש.

חלוקת מזון לעניים | צילום: אביגיל עוזי

40% מהעובדים הסוציאלים מועסקים במגזר הפרטי ובמגזר השלישי (עמותות) וכ-80% מתקציב המדינה לרווחה מגיע לעמותות הפרטיות. המשמעות המעשית היא שהמדינה מתקצבת אבל אינה פועלת בתחום הרווחה מעבר לפיקוח ולחשבונאות כספית, כאשר גם הפיקוח מוגבל. הפרטת השירותים הסוציאליים גרמה לתשלום נמוך יחסית לעובדים בעמותות בהשוואה לעובדי הרשויות המקומיות. מסתבר שהתמונה האמתית על מצב עובדים אלה בשירותי בריאות הנפש קשה יותר בגלל תנאי עבודה מפרכים ושכר נמוך.

לעובדים הסוציאילים אין יכולת להיענות לבקשות להתקנת שיניים תותבות לקשישים ניצולי שואה, לרכישת תרופות למחלת הסוכרת (כולל אינסולין) לחולי מבוגרים שנזקקים לסיוע במישור הרפואי, להשגת תרופות למחלות הסרטן או אפילו להפחתת כאבים קשים.

הפרטת השירותים הסוציאלים פגעה כלכלית בנזקקים

לעובדים הסוציאלים אין דרך להשיג מימון לחימום חולים ונזקקים קשישים בחורף והם מעבירים רשימות עניים לקרנות ולגופים נדבנים שמקציבים כסף לחימום הבתים. אין תקציב מספק לדאוג למשלח מזון לבני הגיל השלישי לביתם או לחלופין לדאוג להשלמת שעות טיפול וסיעוד בחולי אלצהיימר או באוטיסטים בדרגות חומרה שונות. העובדים מעבירים חוות דעת על מטופלים לבתי המשפט לפי דרישת מערכת המשפט, וגם זה תהליך ארוך זמן שבמהלכו עליהם לטפל ולסייע למקבלי חוות הדעת, למרות שאין להם יכולת כספית לסייע.

התמורות העיקריות במדיניות הרווחה אצלנו התחילו בין השנים 2000–2005 (פרופ' אברהם דורון, האוניברסיטה העברית) בשל שינוי השלטון והתאמת המשק הישראלי ליסודות התפיסה הכלכלית הניאו–ליברלית ובמקביל ירידה בתמיכה בערכים סוציאל–דמוקרטיים, תמורות שגרמו לפגיעה במושג של מדינת רווחה. שכרם הנמוך של העובדים וחוסר יכולתם לסייע למטופלים בהעדר תקציבים, גרמו לפגיעה באוכלוסייה החלשה בחברה שנזקקת לתרומות וחסדים כדי לפתור בעיות קיום.

שר הרווחה חיים כץ מסוגל, אם ירצה, להפעיל את השפעתו, לדאוג לתקציב שיפתור בעיות חברתיות דחופות. למען העובדים הסוציאלים ובעיקר עבור המטופלים, צריך לקוות שכץ יתעורר לפני שיפרוץ מרד חדש בקרב העובדים, שחלקם נטש את המקצוע מחמת תחושת אי היכולת לשנות ולתרום לרווחה בישראל.

ד"ר ירון סוקולוב, מרצה לחברה וחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). לשעבר מנכ"ל מנהיגות אזרחית ארגון הגג של המגזר השלישי