כיל ובזן לקראת עסקה חדשה מול שותפויות תמר ולווייתן

חברות כיל ובזן, הפועלות תחת החברה לישראל, מנהלות בימים האחרונים מגעים בדרך לעסקת גז חדשה מול שותפויות תמר ולווייתן, כך נודע ל"כלכליסט".

מדובר בשתי חברות שחתמו בעבר על עסקאות גז מול שותפות תמר, כאשר במועד החתימה המקורי הציפייה היתה שעד שהוא יפוג יתגלו מאגרי גז חדשים בישראל או שמאגר לווייתן יחובר לחוף; כך, שתי החברות יכלו לנהל מו"מ לרכישת גז עם אפשרות להשיג תנאים יותר טובים.

ואולם מאז החתימה של החברה לישראל והחברות הבנות שלה על הסכם הגז, כל המאגרים הפוטנציאלים (שרה, מירה, ישי, שמן) התגלו כלא קיימים, ומאגר לווייתן שהתגלה ב-2010 יחובר לחוף רק בעוד 3-4 שנים. השורה התחתונה: החברות זקוקות לגז כדי להמשיך את פעילותן.

אף שמדובר בשלב זה במגעים בלבד, הסיכוי שהמו"מ לא יגיע לכדי סגירת עסקה נמוך יחסית - ולו מהסיבה הפשוטה שמאגר תמר הוא מונופול רשמי ואין מלבדו ספק גז אחר, ואילו לווייתן הוא מונופול בהתהוות שיחל לפעול בסוף העשור. במלים אחרות, לחברות הללו אין ממי לקנות גז עד שיפותחו עוד מאגרים, לרבות כריש ותנין, ויימכרו לספק חדש שיצטרך לפתח אותם.

הסכם הגז של החברה לישראל נולד בסוף נובמבר 2012 והחליף במהותו את חוזה הגז הענק שהחברה חתמה בסוף 2010 מול ספקית הגז המצרית EMG שחדלה לעבוד עם החלפת השלטון במצרים והחבלות בצינור הולכת הגז מאל עריש לאשקלון.

לפי הדיווחים לבורסה של שותפויות תמר, מסוף נובמבר 2012, החוזה הראשון היה מול בתי הזיקוק (בז"ן) ובכמות ממוצעת של 0.83 מיליארד מ"ק (BCM) לתקופה של 7 שנים. בפועל ההסכם אמור להסתיים בסוף 2018 מאחר שצריכת הגז של בזן היתה גבוהה מהתחזית, ולכן החברה מנהלת מגעים לרכישת גז שתספק אותה מתחילת 2019, אך לחוזה של 15 שנה ולא של 7 שנים במקור, עם אפשרות יציאה באמצע התקופה ועד כמות כוללת שנאמדת בכ-12.5 מיליארד מ"ק. 

קידוח תמר | צילום: אלבטרוס

החוזה השני שנחתם אז היה מול מפעלי ים המלח (כיל) עבור תחנת כוח חדשה. הסכם זה כלל אספקה קצרה של כשנתיים בלבד, בכמות של 0.26 מיליארד מ"ק, וזאת מיום הפעלת התחנה (אז זה היה דצמבר 2015). בפועל, תחנת הכוח לא תחל לעבוד לפני אמצע 2016, אך כבר עכשיו ברור שאף אחד לא מתכוון להפסיק את פעולת התחנה אחרי 24 חודשי עבודה. לכן, המו"מ הוא על אותה כמות אבל גם פה לתקופה ארוכה יותר (15 שנה) ובכמות זהה שאמורה לספק את צרכי התחנה ועד לכ-4.5 עד 5 מיליארד מ"ק. גם כאן הרגולציה הכתיבה נקודת יציאה באמצע תקופת החוזה.

החוזה השלישי נחתם מול תחנת הכוח OPC, שפעלה אז תחת החברה לישראל ופועלת כיום תחת קאנון. זו רכשה 10.6 מיליארד מ"ק גז טבעי (BCM) לתקופה של 16 שנה עבור תחנת הכוח הפרטית שהיא מפעילה במישור רתם שבנגב. מדובר בחוזה יציב עם תמחור נוח שמוצמד לתעריף ייצור החשמל, כלומר מחיר הגז נע סביב 4.7 דולרים ליחידת אנרגיה, לעומת כ-5.8 דולרים שמשלמת חברת החשמל. במקרה הזה אין צורך דחוף לרכוש עוד גז, ואולם OPC כן רוצה עוד חוזה חדש - עבור תחנת הכוח שהיא רכשה במאי 2015 מנייר חדרה. מדובר בתחנת כוח שיכולה להפיק במקור 50 מגה וואט כאשר OPC רוצה להגדיל את כושר הייצור לכ-120 מגה וואט, ולכן המגעים כאן הם להגדלת חוזה הגז הקיים בכ-0.1 עד 0.2 מיליארד מ"ק לתקופה של כ-15 שנה ובמחיר שנקבע במתווה הגז הממשלתי - כ-4.7 דולרים ליחידת אנרגיה.

סגירת חוזה מול כיל ובזן יכולה לסגור למאגר לווייתן הפקה של כ־1.33 מיליארד מ"ק לשנה עם הכנסות שנתיות שנאמדות ב־200 עד 250 מיליון דולר לשנה, זאת בהנחה שהגז כולו יגיע ממאגר לווייתן. עם זאת, יש מספר מצומצם של אפשרויות אספקה שונות, כאשר הסבירה ביותר היא שילוב של קבלת גז מתמר עד שלווייתן יחל לעבוד, ולאחריו אספקת גז קבועה מלווייתן.

מבזן נמסר בתגובה כי "החברה לא מתייחסת לנושאים מסחריים בתקשורת"

מכיל סירבו להתייחס לידיעה.

משותפויות הגז תמר ולוויתן סרבו להתייחס לידיעה.