בית המשפט דחה הבקשה למינוי מפרק זמני לאור סיטי נדל"ן

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה היום (א') את בקשתו של אברהם וולך, מגיש בקשת הפירוק נגד חברת אור סיטי נדל"ן, למנות בעל תפקיד לחברה. במקביל נדחתה בקשת יתר המצטרפים לבקשת הפירוק שדרשו מינויו של משקיף. "אין מדובר בחשש מבוסס בשיעוק שמצדיק מנוי בעל תפקיד", נכתב בהחלטת בית המשפט.

בשבוע שעבר פנה אברהם וולך בפעם השנייה לבית המשפט בבקשה למנות מפרק זמני לחברה שבבעלות ענבל אור. וולך, לקוח של החברה, טען כי שילם מקדמה בסכום של 400 אלף שקל אך לאחר מכן גילה כי דירתו נמכרה לאחר. וולך היה הנושה הראשון שביקש את בקשת הפירוק לחברה וזמן קצר לאחר מכן ביקש למשוך את בקשתו לאור הבנות אליהן הגיע מול החברה.

אולם, בקשות נוספות להצטרפות להליך הפירוק הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב ועל כן קיים השופט איתן אורנשטיין דיון בסוגיה ובסופה דחה את הבקשה למינוי מפרק זמני – לאור עמידתה של החברה בתשלום לאחר מנושיה.

בשבוע שעבר פנה וולך פעם נוספת וטען, באמצעות עו"ד אלעד עפארי, כי על אף ההסכמות בינו לבין אור סיטי נדל"ן זו הורתה לו שלא להפקיד את ההמחאה שהעבירה לו כדי שלא לגרום להעדפת נושים. בכך, טען וולך, יש משום הודאה של החברה בחדלות פירעונה. במקביל פנו נושים נוספים לבית המשפט וטענו כי יש למנות משקיף לחברה כדי למנוע כאוס.

בית המשפט דוחה את הבקשות הללו כשלגישתו אין חשש מבוסס המצדיק מינוי בעל תפקיד וכי לא הוכח שהחברה חדלת פירעון. לפי החלטת בית המשפט, בקשת אור סיטי נדל"ן להשבת ההמחאה אינה מלמדת על העדפת נושים פסולה ואינה מלמדת על העדר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה.

"אדגיש", כותב השופט אורנשטיין, "שאין לפני בית המשפט כל ראיה נוספת שתומכת בבקשה למינוי מפרק זמני מעבר לאלה שהיו ערב מתן ההחלטה שבה נדחתה הבקשה, לא כל שכן היה על המבקש להמציא ראיות שיצביעו על שינוי נסיבות שמבססות את שיני ההחלטה וכזאת אין".

באשר לבקשת הרוכשים שהצטרפו לבקשת הפירוק מציין השופט אורנשטיין כי אלה טוענים כי החברה הפרה את התחייבויותיה לפי חוק המכר ומשלא העמידה בטוחות כחוק. אולם, לשיטתו קיים קושי בטענה זו כי אין מדובר בחברה קבלנית שמוכרת דירות לרוכשים אלא בחברה המארגנת קבוצות רכישה. "אזי", נכתב בהחלטה, "ספק אם ניתן לראותה כ'מוכר' לפי חוק המכר. מכאן שככל שחוק המכר לא חל עליה אזי היא אינה מחויבת במתן בטוחות לפיו.

לפי החלטת בין המשפט "אין די בחשש שעליו מצביעים המצטרפים באשר לנכונות ספרי החברה ומסמכיה, ומכל מקום אין מדובר בחשש מבוסס בשיעור שמצדיק מנוי בעל תפקיד. הטענות אינן נתמכות בחוות דעת כלכלית ואף לא בתצהיר של מי מהמצטרפים ואין בחשש גרידא כדי להקים את המסד הדרוש, לא כל שכן בהינתן הנזק הניכר שעלול להיגרם לחברה כתוצאה ממינוי משקיף".