רק ניידות פיננסית תוביל לצדק פיננסי

החתירה לצדק פיננסי, דהיינו להסדרי חיסכון, אשראי ועמלות הגונים, הוגנים, בלתי פוגעניים ובלתי מפלים צריכה לעמוד במרכז העניין של הרגולטורים והפוליטיקאים הישראלים. היא איננה. אזרחי ישראל נשחקים על ידי ריבית אפסית על חיסכון, על ידי עמלות גבוהות, על ידי מחיר אשראי גבוה. הלגיטימציה של המערכת הפיננסית והפוליטית נשחקות בשל אי שקיפות של הליכי קבלת החלטות, אפליה מודעת ודחיפת אשראי ללא צורך.

ככל שהשוק הפיננסי מתרחב בהשפעתו, החתירה לצדק פיננסי צריכה להיות נחושה יותר. ההוצאות הפיננסיות הישירות והמוסוות גדלות ומהוות רכיב גדל והולך בהוצאות משק הבית הישראלי וביוקר המחיה כאן. ישראל מתרחקת מצדק פיננסי ויוצרת, כמו בארה"ב, כלכלה פיננסית האוכלת יושביה.

צעדי האוצר בשוק האשראי עד כה אינם מבטיחים טובות. דומה שתפיסה כלכלית צרה מכתיבה את צעדיו. העמדות של ממשלת נתניהו מזכירות את הימים החשוכים לפני המחאה החברתית. כך למשל, המאגר הפיננסי ומערכת הדירוג-ענישה שמקדם חוק נתוני אשראי. חוק זה תחת הכסות של קידום התחרות מקדם מערכת לאומית של נתונים פיננסיים על כולנו. מערכת הפוגעת בפרטיות, מדרגת ומתייגת ומסייעת להרחבה בלתי מידתית של שוק האשראי.

ניידות תקדם תחרות שתעצים את האזרח

 

צדק פיננסי יכול להיות מקודם על ידי מבנים היררכיים מלמעלה כדוגמת ההיגיון המנחה את חוק נתוני אשראי או על ידי אמצעים רכים וטכנולוגיים המבנים ומקדמים "רגולטור רך" וחדשנות טכנולוגית. אנחנו מציעים ניידות פיננסית של חשבונות בנק ואמצעי תשלום אחרים כאמצעי לקידום צדק פיננסי. נידות פיננסית (financial portability) היא היכולת של צרכן להעביר את מספר החשבון שלו (בנק, כרטיס אשראי ובנק), מספרי קופות גמל וחסכון, פוליסות ביטוח והמידע והיתרות הכרוכים בהם בין ספקים פיננסיים ללא מכשולים מיותרים. הכוונה היא שניידות פיננסית, בדומה לניידות מספרי טלפון וחוק הדלקן האוניברסלי, תקדם תחרות שתעצים את האזרח ותקדם בצורה משמעותית את השוק הפיננסי ואת היכולת הטכנולוגית של חברות הייטק ישראליות.

לכל חשבון בנק בישראל מספר ייחודי המורכב מציין הבנק, מציין הסניף ומציין מספר החשבון. צרוף המציינים הללו יוצר מספר מיוחד המאגד אחריו מידע דיגיטלי רחב וחשוב שכיום מעוגן מושגית כשייך למקום פיסי ולנותן אשראי מסוים. מה שנכון לגבי מספר חשבון הבנק נכון גם לכרטיס הכספומט, למספר כרטיס האשראי ולכל טכנולוגית תשלום אחרת שעוברת דיגיטליזציה וסטנדרטיזציה. בהסדר החדש שאנחנו מציעים מספר חשבון הבנק, מספר חשבון האשראי, והמספר המציין של חשבון פיננסי אחר יהיה שייך לאזרח. תנועה בתוך הבנק בין סניפים ותנועה בין בנקים תתאפשר תוך כדי שמירת הזהות הפיננסית של הלקוח/אזרח. תפקיד הרגולטור בעניין זה יהיה לעצב סטנדרט של מספרים מציינים והוראות מעבר מחיבות כדי להקל על הניידות. מערכת סליקה מרכזית או סטנדרט מבוזר של מידע ישמש כגוף המתאם של נידות זאת. בהסדר כזה אין צורך לשנות הוראות קבע, לרכוש פנקס צ'קים חדש או להוסיף כרטיס אשראי חדש לארנק. מערכות התשתית הדיגיטליות של הבנקים ומערכת הסליקה הבין-בנקאית תדע לשייך את המספר לאדם ללא קשר למקום הפיסי של הסניף או למוסד האשראי שבו הונפק המספר המציין במקור.

הבנקים צפויים להתנגד להפוך את הלקוח לבעל הבית

בנקים, מנהלי קופות גמל ופנסיה ונותני אשראי יתנגדו כמובן להסדר זה כפי שהתנגדו לתעודת הזהות הבנקאית שעוקרה מתפקידיה החיוניים בקידום תחרות. שמרנות רגולטורית עשויה להציב מכשולים הן בגלל שמדובר בגישה כוללנית לשוק הפיננסי שחוצה גבולות רגולטוריים והן בגלל שהיחסים בין הרגולטורים שלנו לשוק הפיננסי הם חמים. חמים מידי. ההתנגדות תבוא גם מבנק ישראל שחייב עצמו באופן מוזר להוצאות כספיות של מאות מיליוני שקלים לבניית מאגר פיננסי על גבו של הציבור ולמען תעשיית האשראי.

אבל היתרונות הם ברורים. הלקוח הוא בעל המידע, הלקוח יכול להתנייד. הלקוח זוכה בחופש והופך לבעל הבית. מערך הנידות מבטיח אפשרות למתן עסקות חיסכון, עמלות ואשראי כוללניות המטיבות עם הלקוח. חירות אזרחית במקום תלות אזרחית. ביצור הפרטיות והעצמה צרכנית במקום תלות מוגזמת של הצרכן והאזרח במוסדות פיננסיים שתועלתם קטנה והולכת ככל שעלות הדיגטליזציה של העולם הפיננסי יורדת והולכת. האלטרנטיבה המוצעת מבוססת על נידות והעצמת הלקוח. היא הוכיחה עצמה כבר בעולם הטלפון, בחקיקת הדלקן ובתחום המעבר בין קופות החולים. להערכתנו האלטרנטיבה הזאת תהיה בעשור הקרוב דרך המלך לקידום תחרות בשוק הבנקאות בעולם.