אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מצרים: תנועה אטית בתעלה ולירה חלשה מסכנות את הנשיא א-סיסי צילום: רויטרס

מצרים: תנועה אטית בתעלה ולירה חלשה מסכנות את הנשיא א-סיסי

שלוש שנים אחרי שעלה לשלטון כהבטחה הגדולה לכלכלה המצרית, הנשיא המצרי מתקשה לחלץ את מדינתו מהבוץ ומאבד פופולריות. אתמול ביצע הבנק המרכזי של מצרים פיחות של 13% בלירה המצרית והודיע כי יאמץ מדיניות מט"ח גמישה יותר

15.03.2016, 08:41 | דורון פסקין

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, שעלה לשלטון ב־2013 כהבטחה הגדולה ומושא תקוותם של מגזרים רבים בחברה המצרית, הולך ומאבד מהפופולריות שלו. האכזבה מא־סיסי נובעת מכישלונו לספק את הסחורה בתחום הכלכלי. כפי שהדברים נראים כעת, הנשיא וצוותו הכלכלי אינם יכולים לחלץ את עגלת המשק המצרי מהבוץ, והצעדים שנקטו עד כה לא הוכיחו את עצמם.

קראו עוד בכלכליסט

בירושלים נחשב א־סיסי בן ברית, בוודאי בכל הקשור למדיניותו ביחס לארגון חמאס ברצועת עזה והמלחמה בטרור הג'יהאדיסטי בסיני. דווקא בשל כך רצוי להדגיש כי בזירה הפנימית, א־סיסי מאבד מזוהרו גם בקרב החילונים בני המעמד הבינוני ומעלה, שהיו תומכיו האדוקים ביותר. בצד החיובי מבחינתו, א־סיסי עדיין נהנה מגיבוי הצבא המצרי.

להגנתו יטענו אנשי א־סיסי כי נקודת הפתיחה של המשק המצרי כשנכנס לארמון אחרי שנתיים של כאוס פוליטי היתה חלשה, וכי נדרש עוד זמן כדי להתחיל לראות את פירות השינוי. כך, למשל, תחילת הקיצוץ בסובסידיות. אולם, כמו קודמיו, עלול א־סיסי להיווכח כי במצרים של היום הקרדיט למנהיג והסבלנות כלפיו קצרי מועד.

שוק שחור של דולרים

 

המשבר החריף שבו שרוי כיום המשק המצרי מתבטא במחסור חמור בדולרים, שאילץ אתמול את מקבלי ההחלטות לבצע פיחות במטבע המקומי. עד להודעה על הפיחות טרח נגיד הבנק של מצרים טארק עאמר להסביר כמעט מדי יום מדוע הוא מתנגד לכך, אך המצב שנוצר לא הותיר בידיו ברירה. אתמול פיחת הבנק המרכזי את המטבע ב־13% ל־8.85 לירות לדולר (לעומת שער קודם של 7.8 לירות) והודיע כי יאמץ "מדיניות מט"ח גמישה יותר". בעוד השער הרשמי של הדולר עמד עד אתמול על 7.8 לירות מצריות, בשוק השחור הוא המריא לכ־10 לירות. ההגבלות שהטיל הבנק המרכזי על השימוש בדולר מאלצות אנשי עסקים וחברות מצריות לפנות לשוק השחור. מאחר שמצרים היא מדינה הנסמכת על יבוא (בשנה שעברה הגיע היקפו לכ־80 מיליארד דולר), הפיחות הבלתי רשמי בלירה גרר עליית מחירים שאותה מרגיש כל מצרי.

המחסור בדולרים גורם למצרים נזק קשה גם בזירת ההשקעות הזרות. משקיעים זרים הפעילים במצרים, ובהם חברת התעופה בריטיש איירווייס, מתלוננים בשבועות האחרונים כי אינם יכולים למשוך את הכנסותיהם מהמדינה. חברת המלט האיטלקית איטאלצ'מנטי, המשקיעה באחת מחברות המלט המצריות, אף הודיעה בשבוע שעבר כי היא שוקלת להעתיק את פעילותה ממצרים מאחר שאינה יכולה למשוך את הכנסותיה עקב המחסור בדולרים.

מי שמנסים לנצל את המצוקה ולזנב בנשיא המצרי הם האחים המוסלמים אשר להם חשבון פתוח עם א־סיסי. אנשי הארגון במצרים ומחוצה לה פועלים כדי ללבות את היצרים של הציבור המקומי לנוכח עליות המחירים, וזאת בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות וערוצי הטלוויזיה בלוויין העומדים לרשותם. כך, למשל, הכריזו השבוע האחים על "שבוע שקיעת הלירה", כעקיצה לנשיא. לעומת זאת, תומכיו של א־סיסי מאשימים את האחים ותומכיהם ביצירת משבר הדולר. עם זאת, לא רבים קונים את התעמולה משני הצדדים.

אם לשפוט לפי התנהלות המשקיעים בבורסת מצרים, תחושתם היא כי מדובר בקרקע טובענית. בינואר 2016 איבד שווי השוק כ־9% ועמד על כ־50 מיליארד דולר. המדד הראשי 30־EGX איבד באותו חודש קרוב ל־15%, וזאת כהמשך ישיר לצניחת המדד הראשי ב־2015 שהגיעה ל־21%. בהשוואה עולמית, הביצועים של הבורסה המצרית בשנה האחרונה טובים יותר רק מאלה של אוקראינה, הנתונה במלחמה עם רוסיה.

משבר המטבע, שהגיע לשיאו בימים אלה, הוא תוצר של האירועים הפוליטיים־ביטחוניים שפוקדים את מצרים מאז 2011. אלה הובילו לשחיקת עתודות המט"ח של המדינה ולירידה בהכנסות. לפני האביב הערבי הגיעו עתודות המט"ח של מצרים לכ־33 מיליארד דולר, אולם כיום הנתון צנח ב־50%.

מגזר התיירות, שבעבר נחשב לאחד המקורות החשובים להכנסות מט"ח עבור ארץ הנילוס, לא רק שמתקשה להיחלץ מהמצוקה אלא מגיע לשפל חדש. הפלת המטוס הרוסי בשמי סיני באוקטובר שעבר גררה צעדי ענישה מצד חברות תעופה רבות, ומכאן ירידה תלולה בזרם התיירות למצרים בכלל ולסיני בפרט. תפוסת בתי המלון בסיני מוערכת כיום ב־15%, והמשמעות היא שאלפי מצרים שהועסקו בתחום התיירות באופן ישיר או עקיף איבדו את מטה לחמם.

אבל לא רק התיירות המצרית במשבר. גם פרויקט הדגל של משטר א־סיסי — תעלת סואץ החדשה, שהוקמה בתוך שנה בלבד, כפי שהכתיב הנשיא — הוא מקור לאכזבה. התעלה, שנחנכה בקיץ שעבר בהשקעה של 8 מיליארד דולר, משמשת מקור מט"ח חשוב. התעלה נועדה לאפשר תנועה בו־זמנית בשני הכיוונים, בעוד לפני כן היו ספינות נאלצות להמתין שעות כדי לבצע את המעבר. הרעיון היה ששדרוגה יביא לעלייה בתנועת הספינות ובמקביל לעלייה בהכנסות מאגרות מעבר. במצרים אף הציבו רף שאפתני של שילוש ההכנסות בתוך שנים אחדות, אולם כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.

מפגינים במצרים (ארכיון), צילום: איי אף פי מפגינים במצרים (ארכיון) | צילום: איי אף פי מפגינים במצרים (ארכיון), צילום: איי אף פי

 

האטה בסין ובאירופה

 

לפי נתונים רשמיים, הכנסות מצרים מהתעלה ב־2015 הסתכמו ב־5.175 מיליארד דולר לעומת 5.465 מיליארד דולר ב־2014, ירידה של כ־5.3%. במצרים הסבירו כי הירידה נובעת בעיקר מהיחלשות סל המטבעות הזרים לעומת הדולר ב־2015. עם זאת, נראה כי הסיבות עמוקות הרבה יותר: המגמות העולמיות, ובראשן ההאטה בצמיחה בסין ובאיחוד האירופי, הובילו לירידה במספר הספינות העוברות בתעלה.

גם למחירי הנפט הנמצאים בשפל יש השפעה על כרסום הכנסות תעלת סואץ. מאז אוקטובר 2015 ועד פברואר השנה 115 ספינות העדיפו לשייט בדרך כף התקווה הטובה ולהימנע מתשלום האגרות בתעלת סואץ. מחירי הדלק הנמוכים מאפשרים להן לעקוף את התעלה, מה עוד שנתיב זה נחשב מהיר יותר. אמנם עדיין מדובר במספר זעום יחסית, אך במגמה מטרידה.

לירידה במחירי הנפט השפעה מדאיגה נוספת על המשק המצרי ושאלת יציבות המשטר. מאז עלייתו של א־סיסי לשלטון, מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, מדינת איחוד האמירויות וכווית, היו המשענת הכלכלית שלו עם הזרמה של כ־30 מיליארד דולר בסיוע. הירידה בהכנסות של מדינות המפרץ ותקציבי הצנע שהכריזו יביאו בהכרח להפחתת הסיוע למצרים. הקפאת פרויקטים במדינות המפרץ וקיצוץ ההוצאות הממשלתיות שם, גם הם לא מבשרים טובות למיליוני המצרים המועסקים במדינות אלה. בימים כתיקונם מהוות הכנסות המצרים בחו"ל המועברות לבני משפחותיהם מקור חשוב למט"ח (לפי הערכות, כ־1.5 מיליארד בחודש). אולם עתה, לנוכח הידוק החגורה במפרץ, ישנם כבר דיווחים לא רשמיים על הפחתה משמעותית בהכנסות העובדים המצרים שם.

הבנק המרכזי של מצרים מתמודד בשבועות האחרונים עם משבר הדולר באופן שמרני בלבד, כלומר הגדלת זרם הדולרים לשוק תוך שחיקה נוספת של עתודות המט"ח. מעבר למגבלות על משיכה, הבנק המרכזי מקפיד למכור לבנקים המקומיים את הדולר לפי השער הרשמי (7.73 לירות).

על רקע המצוקות, מקבלי ההחלטות בקהיר נוטים ככל הנראה לקבל הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. שני הצדדים כבר קיימו שיחות בנושא ב־2011, אך לא הגיעו להסכמה. מאחר שמצרים כבר ביצעה חלק מהדרישות, כמו קיצוץ בסובסידיות, ההערכה היא שקיים הפעם סיכוי להגיע למימוש הסכמות.

הכותב הוא מומחה לשוקי מדינות המזה"ת 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
המצרים צריכים כסף ואוכל..הישראלים והפלסטינים צריכים קרקע נוספת
הגדלת רצועת עזה לגודל 1000 קמ"R לתוך סיני בתמורה לסיפוח גושי ההתיישבות ביו"ש לישראל עם הכרה בין לאומית בגבולות החדשים והקמת ישובים חדשים בעזה החדשה לפליטי יו"ש הרצועה ולבנון הפלסטינים... מצרים תקבל כסף..סיוע ביטחוני וכלכלי ושקט מצד ארגוני הטרור בעזה ותעביר את מובלעת דאעש בצפון מזרח סיני לידיםם פלסטניות ישראל בשלב ב תרכוש ותספח את טאבה ושוטחים נוספים צמודי גבול מאילת ועד ניצנה לישראל
לחזור לתוכנית אובמה  |  16.03.16
17.
לנשיא א- סיס: שבור את החומות.
אם היית שובר את חומות הקור בין העמים שלנו, היו נכנסים למדינתך יוזמות של יזמים ישראלים ובונים במצרים מפעלי הייטק. היו באים הרבה יותר תיירים ישראליים למצריים. ישראל הקטנטנה במצב בטחוני לא קל ולמרות זאת המטבע והמצב הכלכלי שלה חזק. אולי כדאי לחמם קצת את השלום? בושה וחרפה שעיתונאי מצרי מדבר עם שגריר ישראל במצרים ונעשה עליו עליהום תקשורתי ופוליטי.
15.03.16
לכל התגובות