"מינויים פוליטיים יפגעו בתפקוד השלטוני התקין"

משרד ראש הממשלה מבקש לקדם הצעת החלטה שתאפשר לשרי הממשלה לבצע מינויים במשרדיהם ולא רק לקבל את החלטת ועדת האיתור של נציבות שירות המדינה. מאבק עז מתנהל בימים האחרונים בין אנשי משרד ראש הממשלה ובראשם המנכ״ל אלי גרונר, לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר לקראת דיון שייערך הבוקר בנושא בוועדת שירות המדינה. אם ההצעה תאושר שם, היא תעלה בהמשך לאישור הממשלה. ״ועדת האיתור תהפוך לעלה תאנה לבחירה אישית של השר״, כתבה זילבר בחוות דעת היוצאת נגד היוזמה, שהגיעה לידי “כלכליסט”.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמור היה להכריע אתמול בערב אם הוא תומך בהצעת ההחלטה של ראש הממשלה נתניהו או במשנה שלו זילבר, ונכון למועד סגירת העיתון נראה כי מנדלבליט יבחר בנתניהו. אם אכן יעשה כך, יבחר מנדלבליט אחרת מכפי שפסקו עד כה שני יועצים משפטיים לממשלה, שהתנגדו להצעות דומות בעבר.

המאבק הנוכחי, שבו ניצבים מצד אחד נתניהו וגרונר ומצד שני המשנה ליועמ״ש לממשלה, נציב שירות המדינה ומבקר המדינה, מסמן שלב נוסף במלחמה כוללת על דמותו של השירות הציבורי. בחודשים האחרונים קידמה הממשלה החלטות שמבקשות לבצע שינויים בהתנהלות הקיימת, ולשיטתם של המתנגדים מאפשרים דריסת רגל גדולה יותר של פוליטיזציה בשירות המדינה.

״מצאו את האויב הגדול: השירות הציבורי. קודם עברה ההצעה להעביר את מינוי ופיטורי בכירים בשירות הציבורי מוועדת טירקל לנציב שירות המדינה, אחר כך הודיעו שמאפשרים לשרים למנות משנה למנכ”ל המשרד כמשרת אמון וכעת מבקשים להפחית מכוחן של ועדות האיתור כך שלא יבחרו את המועמד, אלא יציעו שלושה מועמדים והשר הוא שיבחר את המינוי שלו״, אמר אתמול גורם בשירות המדינה.

משלושה יוצא אחד

על פי ההצעה שמבקשים נתניהו וגרונר לקדם, ועדות האיתור בנציבות שירות המדינה, המאתרות מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, יציעו מעתה והלאה שלושה מועמדים אפשריים שמתוכם יבחר השר את הראוי לדעתו. כיום מסננות ועדות האיתור מועמד אחד בלבד (אלא אם נמצאים שניים או שלושה מועמדים שלאיש מהם אין יתרון מובהק על האחרים, או שלכל אחד מהם יתרון מובהק בתחום רלבנטי אחר), ולדעת גרונר הופכות בכך את השר לחותמת גומי חסרת השפעה. גרונר אינו הראשון שביקש לקדם שינוי כזה. קדמו לו שרי המשפטים יעקב נעמן ודניאל פרידמן, אך שניהם נתקלו בהתנגדות של היועצים המשפטיים לממשלה בתקופתם - מני מזוז ויהודה ויינשטיין - שטענו כי בפועל מדובר במהלך שיעמיק את הפוליטיזציה במשרדי הממשלה.

זילבר וקודמיה לא לבד. גם נציב שירות המדינה משה דיין ומבקר המדינה יוסף שפירא הביעו דעה נחרצת נגד ההצעת ההחלטה שמקדמים נתניהו וגרונר. שלשום התקיים אצל מנדלבליט דיון ארוך שבו נכחו כל הצדדים, ובמהלכו נאם דיין ארוכות כנגד העלאת ההצעה לאישור הממשלה. שפירא אף שיגר מכתב (ראו מסגרת) שבו דרש לעצור את הדיון הבוקר בנושא לאור דו”ח חריף שהוא עומד לפרסם. עם זאת, גורמים שנכחו בחדר התרשמו כי מנדלבליט הביע אהדה לדברים ששמע מאנשיו של מנכ״ל משרד ראש הממשלה.

״כולם בדעה שהיענות להצעה הזו משמעותה הגברת הפוליטיזיציה בשירות המדינה, ובמיוחד במשרות הכי רגישות, באופן שיפגע באמון הציבור. במקום שייבחר האדם הטוב ביותר שוועדת האיתור סימנה, יתאפשר עכשיו להציע שלושה, ואז גם אם המועמד המועדף על השר הגיע שלישי מבחינת הערכת הכישורים שלו - הוא יוכל להיבחר במסווה של ועדת איתור. באופן כזה ברור שלא ייבחרו הטובים ביותר״, אמר אתמול גורם מקצועי בכיר המכיר את הנעשה.

לשיטתה של זילבר, יש להבחין בין ההחלטה לאפשר לשרים למנות בעצמם לתפקידים שמוגדרים מראש כ’משרות אמון’ - כמו לתפקיד המשנה למנכ”ל המשרד שאישרה הממשלה - כלומר כמה תפקידים בכירים שידוע מראש שהם משויכים פוליטית, לבין האפשרות להפוך כל משרה בכירה לנגועה פוליטית באופן פוטנציאלי. מצב שבו יתאפשר לשר לבחור את המועמד שלו מבין שלושה, ולא את המועמד המתאים ביותר לפי קריטריונים יבשים, יוביל לדעתה בדיוק לכך.

בהקשר זה כותבת זילבר בחוות הדעת: ״הנחיית ועדת האיתור להמליץ לשר על שלושה מועמדים בכל מקרה תביא למצב שבו בעת בחירת המועמד לתפקיד תינתן על־ידי השר בכורה לשיקולים פוליטיים על פני שיקולי התאמה נטו לתפקיד. יש חשש כי יועדפו שיקולים זרים של זהות מפלגתית, נאמנות אישית או משפחתית על פני כישורים מקצועיים״.

זילבר. “ועדת האיתור תהפוך לעלה תאנה לבחירה אישית של השר” | צילום: אוהד צויגנברג

המקורב ביותר ינצח

בהמשך המסמך שוללת זילבר לחלוטין את ההצעה: “שינוי מנגנון המינוי הנוכחי בדרך המוצעת או בדרך של פטור מלא ממכרז, באשר למשרה מקבוצת המשרות דנן, עלול לפגוע בתפקוד השלטוני התקין, ולטעמנו אין לו מקום. (...) קביעת ברירת מחדל שלפיה ועדות איתור ימליצו על שלושה מועמדים כפי שהוצע על־ידי הדרג הפוליטי לוקה בבעייתיות משפטית וגם בקשיים אחרים של ממש״. במסמך בן 20 עמודים היא מציעה לקדם הצעה חלופית, שלפיה יוחלט על מספר מצומצם של משרות שחשוב כי יהיו משרת אמון, ורק בהן יינתן פטור מלא ממכרז.

זילבר מנמקת כי להליך המכרז שמקיימת ועדת האיתור יש חשיבות משום שהוא ״מממש את עקרון השוויון בעת חלוקת משאב ציבורי, בחירת המועמד הטוב ביותר, בחירה א־פוליטית שאינה מושפעת משיקולים זרים״, ומציינת כי בעבר התנגד היועמ״ש מזוז להצעה דומה כיוון שלדעתו קבלתה היתה “שומטת את הבסיס של ועדות האיתור״.

עוד מציינת זילבר דו”ח מבקר המדינה שנכתב בנושא ופורסם ב־2010, ושביקר בחריפות את ועדות האיתור כשטען כי גם כעת הן נגועות בהשפעת הדרג הפוליטי בבחירת משרות בכירות, והמליץ לקיים בנושא דיון נרחב בכנסת. דיון כזה לא התקיים ברצינות עד כה.

במשרד רה"מ דוחים את בקשת המבקר

במשרד ראש הממשלה לא מסכימים עם מבקר המדינה יוסף שפירא, ולמרות התנגדותו יקיימו הבוקר דיון בוועדת שירות המדינה, בשאלה אם לאפשר לשרים למנות בעלי תפקידים בכירים במקום ועדות האיתור הנהוגות כיום.

המבקר שיגר בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה ובו ביקש לדחות דיונים בנושא, משום שדו"ח שכתב ויפורסם במאי הקרוב כולל פרק שלם בנושא מינוי בכירים בשירות המדינה. עוד כתב המבקר כי דיון בהצעה כזו הוא בעייתי, שכן "המשמעות היא שההחלטה על מינויים תהא בידי הדרג הפוליטי".

במשרד ראש הממשלה טרם הגיבו רשמית למכתב, אך אומרים כי מאחר שהדו"ח למעשה כבר הופץ לכלל משרדי הממשלה, אף שהוא עדיין אסור בפרסום, הרי שתוכנו ידוע לנוגעים בדבר ונמצא שאינו מתייחס כלל לנושאים שמתוכננים לדיון היום. "אני לא אוהב דחיינות. המבקר מבקש לדחות עיסוק בנושא שחשוב לי וזה לא מוצדק", אמר אתמול מנכ”ל המשרד אלי גרונר. גורמים בלשכתו מסרו כי דו"ח מבקר מ־2012 עסק בעניין, ואילו בנוכחי אין נגיעה למינויים על ידי שרים.

במכתב ששלח המבקר בשבוע שעבר כתב בין השאר כי בדו"ח שיתפרסם "עולים ליקויים מהותיים בנוגע להליכי האיוש של משרות בכירות הפטורות מחובת מכרז ושל משרות שאוישו באמצעות ועדת איתור". עוד טוען המבקר כי "הרחבה משמעותית של המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לשנות מהותית את אופיו של שירות המדינה כממלכתי, מקצועי ונטול זיקה פוליטית".

לפיכך סובר המבקר כי "ראוי לדחות את הדיונים וההחלטות בנושא עד לאחר פרסום דו"ח ביקורת ולימוד הממצאים שבו" — בקשה שכאמור נדחתה על ידי משרד ראש הממשלה.