אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבן המועדף החדש צילום: אסף שילה / ישראל סאן

הוועידה לעסקים קטנים

הבן המועדף החדש

המערכת הבנקאית רואה בעסקים קטנים ובינוניים בעלי ותק של חמש שנים ומעלה מנוע צמיחה חדש של הכלכלה הישראלית

15.03.2016, 08:40 | צחי מלאך
לפי הנתונים של משרד הכלכלה, בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים פועלים כ־450 אלף בתי עסק, וכל אחד מהם מספק תעסוקה לעד 100 עובדים.

קראו עוד בכלכליסט

רבים מעסקים אלה אינם שורדים את חמש השנים הראשונות לפעילותם, אך הנתונים מוכיחים שמי שצלח את המשוכה הזאת הוא בעל סיכויים טובים מאוד להחזיק מעמד תקופה ארוכה. הסיכון במתן אשראי לעסקים בעלי ותק של חמש שנים ומעלה קטן יחסית, ולעומת זאת יש סיכוי גדול שהעסק יגדל ויניב הכנסות.

זו בדיוק הסיבה שהמערכת הבנקאית רואה בעסקים הקטנים והבינוניים מנוע צמיחה חדש. ראשי המערכת הבנקאית מבינים כי התחרות על העסקים הגדולים קשה. נדיר לראות עסק שיש לו מחזור של מאות מיליוני שקלים מעביר את פעילותו מבנק אחד לאחר. הבנקים ממילא מחזרים במרץ אחר הלקוחות הגדולים ומעניקים להם את התנאים הטובים ביותר.

לא כך כשמדובר בעסק קטן או בינוני. את אלה קל יותר לפתות ולשכנע להעביר את פעילותם העסקית מבנק לבנק. ואם העסק ותיק יחסית ועבר את מבחן "חמש השנים", אפילו מדובר בהשקעה טובה.

הבנקים גילו את הפוטנציאל

בעת האחרונה פרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר מכרז למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בתמיכה של ערבות מדינה. זה כמה שנים בנק הפועלים מקיים את "יום העסקים הקטנים", ובנק לאומי מפרסם את דבר זכייתו בטלוויזיה בשעות הפריים טיים, דבר המלמד על החשיבות הרבה שמייחסים הבנקים לסקטור זה.

אם עבר העסק את חמש השנים הראשונות בהצלחה, יש סיכוי גדול שהוא יגדל יניב הכנסות אם עבר העסק את חמש השנים הראשונות בהצלחה, יש סיכוי גדול שהוא יגדל יניב הכנסות אם עבר העסק את חמש השנים הראשונות בהצלחה, יש סיכוי גדול שהוא יגדל יניב הכנסות

גם חברת אשרא, שתפקידה לעודד ולסייע בהגדלת היצוא הישראלי, השיקה לא מכבר תוכנית סיוע חדשה שממוקדת בקהל העסקים הקטנים והבינוניים. את התוכנית יזמו שר

האוצר משה כחלון והחשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו בשיתוף עם אשרא. הרעיון המרכזי של התוכנית הוא להשתתף בעלות הביטחונות שהיצואנים נדרשים להעמיד לבנקים בארץ כתנאי לקבלת ערבות בנקאית לעסקת יצוא. הדרישה של הבנקים לביטחונות כנגד הקצאת אשראי או תמורת הנפקה של ערבות עלולה להיות נטל כבד על עסק קטן או בינוני.

לתת תנופה של ממש

ניקח דוגמה שכיחה: יצואן זכה במכרז בחו"ל, וכדי להתחיל לעבוד הוא מבקש מקדמה של 10% מהיקף הפרויקט. נניח שהפרויקט מוערך ב־5 מיליון דולר. מזמין העבודה מוכן לשלם לו מקדמה כזאת, בהיקף של 500 אלף דולר, אך מתנה זאת בערבות בנקאית.

אלא שהיקף המכרז גדול יחסית למחזור העסקים הממוצע של היצואן ומהווה מבחינתו עליית מדרגה, והשלמת העסקה הזאת צפויה להעניק לפעילותו העסקית תנופה של ממש.

הבנק עשוי להסכים להנפיק את הערבות הזאת, אך ידרוש תמורתה ביטחונות. סביר להניח שהיצואן יתבקש להפקיד את כספי המקדמה בבנק כבטוחה. מהלך כזה יחזיר למעשה את היצואן לנקודת ההתחלה. הרי הוא ביקש את המקדמה ממזמין העבודה כדי שיוכל לקנות חומרי גלם, לשלם משכורות ולהתחיל להניע את הפרויקט.

זו בדיוק הנקודה שבה מתערבת התוכנית החדשה ומחלצת את היצואן מהבעיה - אשרא תעמיד לבנק ביטחונות מגובים בערבות מדינה בשיעור של 75% מהיקף הביטחונות הנדרש, והיצואן יצטרך להשלים רק את 25% הנותרים. פתרון זה יאפשר ליצואנים להגדיל את מחזור העסקים ולצמוח, וכמו שהסברנו קודם לכן, צמיחתם היא הצמיחה של המשק. שתי הדוגמאות האלה מלמדות שאכן נעשה מגזר העסקים הקטנים והבינוניים לבן המועדף על הכלכלה הישראלית, ובצדק.

הכותב הוא מנכ"ל אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ

תגיות