כיצד לנהל נכון את העסק המשפחתי

עסקים משפחתיים הינם המודל העסקי הוותיק והשכיח ביותר בעולם וכ-70% מכלל העסקים בעולם מאופיינים כעסקים כאלו. אולם, למרות יתרונם היחסי בביצועים לעומת עסקים "רגילים", רק כ-10% מהעסקים הללו שורדים גם את הדור השלישי. מבחינת התא המשפחתי, כאשר מקור ההכנסות היחיד הוא העסק המשפחתי אזי בזמן בו מצב העסק מידרדר ונפגע, גם המשפחה יכולה להיגרר למשבר כלכלי ובין דורי: דור המייסדים בעל החזון והיוזמה בנה את העסק מתוך מחויבות עמוקה לפרנסת המשפחה ועם המעבר לדורות הבאים - הדור השני והדור השלישי של העסק, צצים אתגרים מורכבים. בעוד שהדור הראשון בנה וביסס את העסק, הדור השני יורש אותו, נהנה מכסף, אך לא תמיד מתאים לניהול העסק הגדל וכך מי שעלול לקבל חתול בשק הוא הדור השלישי העלול לרשת עסק כושל ומפסיד כסף.

לדברי דורון שלפר מנהל היחידה להשכלה פיננסית בבנק דיסקונט עסק משפחתי גורם לקונפליקטים רבים משום שמה שטוב לעסק לא תמיד טוב למשפחה, ולהיפך. ולעיתים מה שטוב ומתאים לחלק מבני המשפחה העובדים בעסק, לא נכון לשאר בני המשפחה שעובדים בו. "אם לדוגמא בשלב ההקמה העסק לא משלם לכל בני המשפחה העובדים בו זהו יתרון מבחינה כלכלית לעסק אולם זה בדיוק החיסרון מבחינת המשפחה שנאלצת להתקיים על הכנסה נמוכה, אם בכלל, ולאכול חסכונות עד שהעסק יתחיל להרוויח."

מהם האתגרים הנפוצים בקרב עסקים משפחתיים בישראל?

"בין האתגרים העיקריים עימם מתמודדים עסקים משפחתיים ניתן למנות את 5 הבאים: משיכת כספים מהעסק על ידי בני המשפחה לצרכים משפחתיים, מינוי בני משפחה לא מקצועיים לתפקידים בעסק, לקיחת הלוואה מהמשפחה לעסק במקרה בו העסק נקלע לקשיים, צורך בקיצוץ הכנסות בני המשפחה ואופן חלוקת רכוש העסק בין בני המשפחה בצורה לא שיוונית.

"במקרה הראשון, מדובר על מצב בו אחד מבני המשפחה מושך כסף מהעסק למימון החתונה של הבת, האחר מושך כסף למימון השיפוץ בבית, והשלישי למימון לימודים באוניברסיטה. לעיתים המשיכות הללו אף נעשות כהלוואות. מבחינת העסק, התנהלות לא מקצועית כזו יכולה לפגוע פיננסית בעסק, ולהותיר אותו למשל ללא כסף לתשלום לספקים ומבחינת המשפחה הדבר יוצר מתיחויות ומריבות בין בני המשפחה 'למה הוא קיבל ואני לא' או 'למה קיבלתי פחות' ".

מה ניתן לעשות כדי למנוע את המשיכות הפזרניות?

"יש כמה פתרונות, וניתן גם לשלב ביניהם. למשל הקמת קרן ייעודית למימון צרכים משפחתיים עפ"י כללים מוגדרים מראש כמו מטרות המימון וגובהו. הנהלת הקרן בה ישבו נציגים מכל תא משפחתי תחליט על מדיניות ההקצאה לקרן מסך ההון של העסק. גם באשר להלוואות כדאי להגדיר מראש את התנאים (ריבית, תקופה) והקריטריונים לקבלת ההלוואות."

מה בנוגע לאתגר השני העוסק במינוי בני משפחה לא מקצועיים, כיצד זה משפיע על העסק?

"לעיתים קרובות הדור הראשון מכניס לעסק את בני המשפחה מהדור השני ללא הכשרה מתאימה לתפקידים. קיימת נטייה אצל בני הדור השני למשוך משכורות גבוהות יחסית לערכם האמיתי בשוק. מבחינת ההשפעה על העסק מדובר על פגיעה בתפקוד המקצועי של העסק, וכתוצאה מכך פגיעה ברווחיות לאורך זמן ומבחינת ההשפעה על המשפחה, המינוי יוצר חוסר מודעות לערך השוק האמיתי של בעל התפקיד, ובמקרה של פרישה מהעסק מסיבה כלשהי אותו בן משפחה יתקשה במציאת עבודה מתאימה אחרת.

הדרך להתגבר על כך היא על ידי התאמת תפקיד ספציפי לבן המשפחה, או לזהות מהו הכישרון והיכולות של בן המשפחה ולהתאים לתפקידים שהעסק זקוק להם.

במקרה השלישי בו מדובר על לקיחת הלוואה מהמשפחה לעסק, מדובר על מצב בו העסק נקלע לקשיים פיננסיים ומצוקה תזרימית, ועל מנת לעבור את המשבר לוקחים הלוואה דרך המשפחה, כמו למשל הגדלת המשכנתא על הבית. זה יוצר השפעות שליליות גם על המשפחה וגם על העסק. מבחינת העסק, אמנם העסק מרוויח 'חמצן פיננסי' לתקופה מוגבלת אך הוא עשוי להיכנס לשאננות ולא לטפל במה שגרם לקשיים הפיננסיים ומבחינת המשפחה, הגדלת ההתחייבויות המשפחתיות אולי מעבר ליכולותיה היא דבר מסוכן שכן אם העסק יקרוס בסופו של דבר, היא תאבד רכוש ותספוג פגיעה כפולה: איבוד מקור הכנסה לצד איבוד רכוש."

מה עושים במקרה כזה?

"נמנעים עד כמה שניתן מגרירת המשפחה להסתבכויות הפיננסיות של העסק. ובמקרה שכן לוקחים הלוואה, מעגנים בהסכם שהעסק הוא שמחזיר את ההלוואות, ומה קורה במקרה שהעסק נסגר."

שלפר מציין עוד כי האתגר הרביעי נוגע לקיצוץ ההכנסות לבני המשפחה כאשר לא תמיד כל בני המשפחה מסכימים לעצם הקיצוץ או גובהו, ונוצרות מתיחויות בעייתיות. "התגברות על המתחים וקיצוץ הכנסות יובילו אמנם לתוצאה מבורכת - הורדת הלחץ הפיננסי על העסק לתקופה מסויימת והתרכזות בתוכנית התייעלות ליציאה מהמשבר אך על בני המשפחה תהיה החובה להפנים כי ההכנסות ירדו ולהיערך בהתאם שכן אם המשפחה תמשיך להתנהל באותה רמת הוצאות על אף הקיצוץ בהכנסות, תיקלע גם היא לקשיים כלכליים. הפיתרון להסתבכות עתידית זו היא על ידי השגת הסכמה גורפת לקיצוץ וגובהו, ולהגביל את התקופה, לקבוע תאריך יעד להחלטה מה קורה אם העסק לא מתאושש מהמשבר. במשפחה: נערכים עם תקציב הוצאות נמוך יותר לתקופה הזו. מחליטים אלו הוצאות הן הכרחיות, ועל אלו הוצאות ניתן לוותר לתקופת מה. ניתן להיעזר בטבלת התקציב."

מה בנוגע לאופן חלוקת הרכוש בעסק גם לאלו שלא עובדים בו?

"האתגר החמישי נוגע בנקודה זו: האם מחלקים באופן שווה בין כולם, או בהתאם לתפקיד ולתרומה לעסק. באיזה גיל זכאים לקבל? או אולי עבור ציון דרך כלשהו כמו קבלת תואר, חתונה, לידה וכד'. מבחינת ההשפעה על העסק, ישנו סיכוי גבוה לפיצוץ שיוביל לקרע בעסק ופרישת בני משפחה בעלי תפקידים בכירים שלא תוגמלו לפי ציפיותיהם ומבחינת ההשפעה על המשפחה, הדור המייסד מתקשה לעיתים לחשוף את היקף ההון ולשוחח על אופן חלוקת הנכסים עם הבנים בעודם בחיים. ואם לאחר מות ההורים מגלים שהוחלט על חלוקה שווה בין כולם, גם בין אלו שעובדים בעסק ללא התייחסות לתפקיד ולתרומה לעסק, וגם לבני משפחה שכלל אינם עובדים בעסק, יכולה להיות תחושת תסכול אצל אלו שתורמים יותר לעסק וירגישו מנוצלים. ואם מחלקים בהתאם לתפקיד ולתרומה לעסק, יווצר מרמור אצל אלו שיקבלו פחות כסף בשל כך, מה שבוודאי ישפיע לרעה על היחסים בין בני המשפחה."

איך פותרים את העניין?

"בדרך כלל אלו בני הדור המייסד שצריכים לקבל את ההחלטות הללו, החלטה שעומדת בפני כול הורים בקשר לחלוקת הרכוש שלהם: האם לחלק באופן שווה בין כולם? האם לתת לאלו שיש נכדים יותר? האם לחלק בהתאם לצרכים. לא משנה מה ההחלטה שתתקבל, רצוי וכדאי ליידע את כולם מראש ובשקיפות מלאה, ולטפל במחלוקות וקונפליקטים בין הילדים בעודם בחיים."

מחקר שנערך על חברות ציבוריות בישראל בשליטה משפחתית מגלה שהתשואות של החברות הללו גבוהות באופן קבוע מאלה של מדדי הייחוס. כנראה שהסוד להצלחה של עסקים משפחתיים הוא תכנון מחושב לטווח הארוך מתוך הרצון לדאוג לדורות ההמשך, והתנהלות צנועה יחסית של בעלי התפקידים הבכירים מהמשפחה. התכנון צריך להתקיים במקביל בשני האפיקים, תוך התחשבות בשיקולים המשפחתיים בהווה ובעתיד לצד השיקולים העסקיים. תקשורת מתמדת בין כל בני המשפחה ושקיפות מלאה הם גורמים חיוניים להצלחת העסק המשפחתי.