צילום: אוראל כהן
ציורים מרקדים
סרטיה של אמנית האנימציה המשפיעה קת'י רוז יוקרנו מחר לראשונה בישראל. "זה כמו לראות ציור שמזכיר את דאלי בתנועה", אומר האמן והאוצר חן שיינברג
קת'י רוז (Kathy Rose) נחשבת לאחת מאמניות האנימציה והווידיאו המובילות בעולם כיום. עד כדי כך היא משפיעה, שאחד מסרטיה, "Pencil Booklings" שמו, נבחר לאחד מעשרת סרטי האנימציה הטובים בכל הזמנים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי אנימציה של הירושימה — מהפסטיבלים המובילים בעולם לאנימציה.
בישראל רוז פחות מוכרת. הזדמנות נדירה להתוודע ליצירתה תתרחש מחר בערב, במסגרת פסטיבל "אפוס" לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון תל אביב שיימשך עד יום שבת. הקולנוען ואמן הווידיאו חן שיינברג, שגילה את יצירתה בפסטיבל רוטרדם לפני ארבע שנים, הוא שמביא את יצירתה של רוז לצופה הישראלי. "עברתי חוויה שהיא מעבר למילים", הוא מספר. "זה כמו לראות ציור שמזכיר את דאלי בתנועה, אתה עובר חוויה חלומית וויזואלית של ציור שמתחיל לזוז".
שיינברג הביא זאת לידיעתה של מנהלת הפסטיבל מיקי לרון, מה שהתגלגל לתכנית עם מבחר יצירותיה וסרטיה של רוז באוצרותו ובהנחייתו. "העוצמה הוויזואלית של הסרטים שלה והחיבורים שהיא עושה יוצרים איזשהו עולם שהימם אותי לחלוטין בצפייה ראשונה ואמרתי שחייבים לראות ולהכיר אותה בארץ", אומר שיינברג (43), שהוא גם מרצה לקולנוע אקספרימנטלי ווידיאו־ארט בסם שפיגל ובבצלאל. "קולנוע אקספרימנטלי הוא כזה שהסיפור אינו הדבר המרכזי בו, אלא הדימוי הוויזואלי. אין בסרטים מילים ואין טקסט", הוא מסביר.
אם כן, החוק הוא בלי נרטיב?
"זה העניין, שאין בו חוקים. הוא שובר את החוקים של הקולנוע הרגיל שאנחנו רגילים לראות בבתי קולנוע. גם מבחינת האורך, הוא יכול להיות דקה ויכול להיות גם 7 שעות, לאנדי וורהול יש סרט מפורסם ששמו שינה (Sleep) שהוא בעצם כמעט שש שעות של בן אדם ישן".
אשה־חרק
עבודותיה של רוז הוצגו במוזיאונים החשובים בעולם (ובהם ה־MOMA בניו יורק והמכון לאמנות עכשווית בלונדון, למשל). היא החלה את דרכה בתחילת שנות ה־70 ביצירת סרטי אנימציה אקספרימנטליים קצרים בעלי ממד סוריאליסטי. הסרטים אופיינו במטמורפוזות של אנשים, אובייקטים וחללים הנמצאים במצב של השתנות תמידית ובדמויות גרוטסקיות. "אתה ממש נשאב לעולם אחר ומסתורי, לעולם של אגדות, הכי רחוק שאפשר מהאנימציה המסורתית", אומר שיינברג.
ומה מייחד את רוז מיוצרים אחרים?
"היא מושפעת מאוד מהמסורת היפנית. למשל, היא מרכיבה את הראש שלה על דמות של פרפר או על דמות של שפירית, יש לה הרבה עניין בחרקים. הכול צבעוני מאוד, ויש בזה משהו מכשף".
בהמשך הדרך עברה רוז לעבודות פרפורמנס חלוציות המשלבות מחול והקרנה של סרטי אנימציה על גופה בזמן שהיא רוקדת. גם סרט המציג תיעוד כזה יהיה חלק מהתכנית שתוצג מחר — לצד עשרה סרטים קצרים נוספים של רוז, משנות השבעים ועד 2015.
פסטיבל אפוס מתקיים זאת השנה השביעית. יוקרנו בו יותר מחמישים סרטים מרחבי העולם, הוא היחיד בארץ המיוחד כולו אך ורק לתחומי התרבות השונים ובהם מוזיקה, מחול, תיאטרון, ספרות ושירה, קולנוע, אדריכלות, אופנה ואמנות פלסטית.
את הפסטיבל יפתח הסרט הבריטי "ג'ף קונס: יומן של פתיין" בהפקת ה־BBC מ 2015, המתחקה אחר אחד האמנים המצליחים בעולם כיום ובוחן אם הפסל והצייר האמריקאי הוא אשף פרסום ושיווק או שמא אכן אמן פורץ גבולות. נוסף על כך יוקרן בו הסרט הצרפתי המסקרן "בנאית החלומות", על האמנית הידועה ניקי דה־סן פאל שהלכה לעולמה ב־2002. פסליה המונומנטליים של דה־סן פאל מקשטים ערים רבות בעולם ועוסקים בנשיות, בחלומות, בביעותים ובקסמים, ובהם פסל "המפלצת" הידוע בגן רבינוביץ' בירושלים.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה