צילום: אוראל כהן
כשהציבור כל כך מבסוט, למי אכפת מהמציאות?
הישראלים שעולים מדו"ח הלמ"ס חיים בעולם של אבסורד: מצד אחד הם מתלוננים על מחירי הדיור ויוקר המחיה - ומצד שני מצביעים לפוליטיקאים שעושים הכל חוץ מלשפר את המצב
אין מה להגיד, הישראלים הם חלומו של כל פוליטיקאי. תייקר להם פה, תוריד להם שם, והם מרוצים. נכון, קצת קשה לקנות דירה, ויוקר המחייה בטח לא עוזר, והמצב הבטחוני, והערבים שנוהרים באוטובוסים, אבל בסופו של דבר אנחנו מבסוטים.
יש הרבה בדיחות על הקשר שבין סטטיסטיקה למציאות, אבל הישראלים שעולים מהדו"ח הזה הם לא בדיחה. מתבונן מבחוץ היה אומר שהישראלים חיים בעולם של אבסורד, בו מצד אחד הם מתלוננים על יוקר הדירות וחוששים מהעתיד לבוא וחושבים שאחד הדברים הכי חשובים היום זה לשפר את מערכת החינוך, ומצד שני נותנים את קולם בקלפי לפוליטיקאים שעושים הכל מלבד להתעסק עם הנושאים הללו.
קראו עוד בכלכליסט
במילים אחרות, מהדוח נראה שהישראלים שקועים עמוק עמוק בתוך "החיים עצמם" ומשאירים סוגיות כמו בטחון אישי הרחק מאחור, אבל באותה נשימה מאמינים לפוליטיקאים שמבחינתם הסוגיות הללו הן שוליות לעומת "החיים עצמם" כפי שאותם פוליטיקאים רוצים שנבין את המושג.
אלא שזה יהיה שגוי לראות בקשר שבין מה הישראלים רוצים למה הישראלים עושים כיחס שמכיל דיסוננס. הסיבה היא פשוטה – משום שהדוח לא עסק במה שבאמת מכריע בחירות, והוא ככל הנראה לא המצב הכלכלי. כאן נכנסים לתמונה מושגים כמו שיח זהויות, תדמיות ויכולות שיווק והפחדה. במילים אחרות, כל עוד הפוליטיקאים שלנו יידעו לנגן על המיתרים הנכונים של הלב של הישראלי הממוצע הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים, או יותר נכון לא לעשות כלום, בכל מה שקשור למצב הכלכלי-חברתי שלנו.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה