אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האנטי־מחיקון של הרשת: אחרי שיתוף הקבצים מגיע תור שיתוף האתרים

האנטי־מחיקון של הרשת: אחרי שיתוף הקבצים מגיע תור שיתוף האתרים

בלי ללמוד תכנות באקדמיה או לעבוד בחברת ענק, טומאש קוצ'יש מבודפשט עשוי לשנות את דרך הגלישה ברשת. השיטה שפיתח מאחסנת אתרים במחשבי הגולשים ומונעת כל דרך לצנזר או למחוק אותם: "זה יעזור לאקטיביסטים"

16.03.2016, 14:51 | עומר כביר

האינטרנט עבר לא מעט שינויים וקפיצות דרך בשנים האחרונות: מעליית הרשתות החברתיות, דרך משחקי רשת מתקדמים ועד מהפכת הסטרימינג ואתרי שיתוף הווידיאו והמוזיקה. ולמרות זאת, הדרך הטכנית שאנחנו גולשים בה באתרים נשארה זהה. המחשב או מכשיר המובייל שולח פנייה לשרתים מרוחקים, ואלה מספקים את התוכן המבוקש.

המצב הזה הופך את האינטרנט למקום ריכוזי יחסית, שבו מספר מוגבל של ספקים מאחסנים אתרים ומנגישים אותם לכלל הגולשים. אם השרת נופל או יש שיבושים טכניים, האתר לא יהיה זמין. אם השלטונות במדינה כלשהי רוצים להסיר אתר מסוים הם יכולים לדרוש זאת מספק האחסון, או להיעזר בו כדי למצוא את המפעיל.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שהמצב הזה עשוי להשתנות. שיטה חדשה בשם זירונט (ZeroNet), שמקורה דווקא בהונגריה ולא בעמק הסיליקון, שואפת לערער את המודל המקובל ולבזר את הגישה לאתרים, כמו פרוטוקול שיתוף הקבצים הפופולרי ביטורנט. "זאת דרך חדשה להפיץ תוכן", אומר ל"כלכליסט" טומאש קוצ'יש (Tamas Kocsis) בן ה־32, האיש שמאחורי זירונט.

עניין מרוסיה ומסין

בבסיס זירונט עומד העקרון המכונה Peer to Peer, שהפך את ביטורנט ליעיל כל כך ומקשה על ממשלות ועל חברות מדיה להילחם בו. האתרים המבוססים על השיטה נשמרים זמנית במחשבי המשתמשים שמבקרים בהם, ומשם זמינים לגולשים אחרים. התוצאה היא שככל שאתר מצליח יותר, כך הגישה אליו מהירה ואמינה יותר, שכן הוא זמין מיותר מקורות. את התוכנה המשמשת להפעלת האתרים אפשר להוריד חינם מ־zeronet.io.

 קוצ קוצ'יש: "זירונט מאפשר ליצור אתרים חדשים בקלות ומסייע ליוצריהם להסתיר את מיקומם הפיזי. זה הופך אותו לפתרון אידיאלי להתמודדות עם צנזורה"  קוצ

כשמשתמש מבקש לגלוש לאתר מסוים, זירונט מושכת רשימת כתובות IP של כל הגולשים שדרכם אפשר להתחבר לאתר ומורידה קובץ מיוחד שמוודא שהתכנים מהמקורות השונים נכונים ומעודכנים. התהליך מתבצע בתוך שניות אחדות, ולאחריו המשתמש נעשה למארח שגם ממנו אפשר להוריד את תוכן האתר. כשמפעיל האתר מבקש לעדכן אותו, יופץ העדכון בין המחשבים ברשת בהדרגה ובאותה שיטה. "זירונט מאפשר ליצור אתרים ללא שרתים", אומר קוצ'יש. "לפתרון כזה אין שום עלויות אחסון, ואתה לא צריך להפקיד את המידע שלך בידי ספק חיצוני".

כדי לאבטח את הגישה לאתרים זירונט משתמשת בהצפנה בסגנון המטבע הווירטואלי ביטקוין, שמכונה בעגה המקצועית א־סימטרית. השיטה הזאת חוסכת את הצורך בשימוש בסיסמה שאפשר לפרוץ, מאמתת את זהותו של מפעיל האתר ומוודאת ששום בייט לא שונה בדרכו אל מחשבי המבקרים. כדי להגן על פרטיותם, משתמשי זירונט ובעלי האתרים יכולים להסוות את כתובת ה־IP שלהם באמצעות תוכנת TOR. לפי שעה טרם נמצאה שיטה להסיר אתרי זירונט, כל עוד הם מאוחסנים על מחשב אחד לפחות.

קוצ'יש הוא לא היחיד שחשב לאמץ את הרעיונות שבבסיס ביטורנט כשיטה לאחסון אתרים. אנשי שירות הטורנטים The Pirate Bay, שהתפרסם בזכות גודלו והסתבכויותיו התכופות עם החוק השבדי, דיברו גם הם בעבר על בניית רשת כזאת. פרויקטים אחרים, כמו MaidSafe או Maelstrom, לא הצליחו להגיע לשימוש נרחב. דווקא המפתח הצעיר מבודפשט, שמעולם לא למד תכנות באופן מסודר ולא עבד בחברה גדולה, נראה כרגע הקרוב ביותר להגשים את החזון. הוא לא עושה זאת לבד: זירונט מבוססת כולה על קוד פתוח ונתמכת על ידי קהילה שחברים בה יותר מ־1,600 איש באתר רדיט.

לפי שעה זירונט מיועדת בעיקר לאתרים קטנים יחסית ולבלוגים, משום שהיא סובלת ממגבלת אחסון של עד עשרה מגה־בייט לאתר. לדברי קוצ'יש, חלק גדול מקהל היעד מורכב מגולשים במדינות שחופש הביטוי בהן מוגבל. "יש הרבה עניין מרוסיה ומסין", הוא מגלה. "אחרי הכל, זירונט מאפשרת ליצור אתרים חדשים בקלות ובלי ידע טכנולוגי ומסייעת ליוצריהם להסתיר את מיקומם. זה הופך אותה לפתרון אידיאלי להתמודדות עם צנזורה במדינות שבהן הגישה לאינטרנט אינה חופשית".

אין בזה כסף

היתרונות של זירונט הם גם אלה שעשויים להפוך אותה לכאב ראש מבחינת רשויות החוק. השילוב בין אנונימיות, רמת אבטחה גבוהה והקושי להסיר את האתרים עשוי לקרוץ לא רק למתנגדי משטר או לסתם פיראטים, אלא גם לפדופילים ולסוחרי סמים.

אלא שקוצ'יש לא מודאג מתסריט כזה. "פעילות כזאת כבר אפשרית בלי זירונט, באמצעות שימוש ב־TOR בלבד", הוא מסביר. "לאנשים שמפיצים תכנים כאלה אין עניין לעבור לטכנולוגיה חדשה, שטרם נבדקה בתנאי קרב. חוץ מזה, מכיוון שהאתרים מסופקים באמצעות המבקרים עצמם, אני חושב שמישהו שמחפש תוכן מסוכן לא ייתן לו להיות זמין מהמחשב שלו, דבר שעלול לחשוף את זהותו. אמנם בזירונט אי אפשר להבדיל בין מבקר באתר ליוצרו, אבל אפשר לתקוף את רשת TOR עצמה כדי לגלות מיהם המבקרים, וברשת אין 100% אנונימיות".

קוצ'יש מכיר בעוד מגבלה של זירונט: קל לשכפל את האתרים שנעזרים בשיטה, ו"לגנוב את העסק שלך", כמו שהוא מודה בפשטות. בחזונו זירונט משמשת "בעיקר לפעילות חברתית: צ'טים, פורומים ובלוגים ביזוריים, שהם בעיניי הדרך הטובה ביותר להילחם בדיקטטורה ולארגן מחאות". עם זאת, הוא מעריך שגם "אתרים אפורים" (כמו אתרי טורנטים) ייטו להיעזר בשיטה.

המייסד גם מודע לעובדה שלזירונט יידרש זמן להגיע למיינסטרים. "נכון לעכשיו מרבית המשתמשים הם בעלי ידע במחשבים ועניין בטכנולוגיה חדשה", הוא אומר. "הם התחילו ליצור אתרים חדשים ואפליקציות, אבל נדרש זמן רב כדי ליצור מספיק מהם כדי למשוך אנשים. זו סוגיה של תוכן, לא של טכנולוגיה. רק כשהרשת תתמלא תוכן, היא תהיה יעד לקהל רחב יותר".

כדי לקדם זאת קוצ'יש מתכוון ליצור בזירונט אתר חברתי דמוי טוויטר ולסייע בשיפור אתרים קיימים. "קשה לי לחשוב לטווח הארוך יותר", הוא מודה. "בכל מקרה, אנחנו לא מתכוונים להחליף לחלוטין את המודל מבוסס השרתים, אלא לספק פתרון מבוזר לאתרים מסוג מסוים".

קוצ'יש עובד כבונה אתרים עצמאי, ולפי שעה אינו מתכוון לתרגם את זירונט לכסף. "אין לי תוכניות היוון", הוא אומר. "אני פשוט רוצה לתרום לקהילה ולעבוד על משהו שיש לו מטרה". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות