אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שקד פרסמה את הצעת החוק שתסדיר פעילות הביקורת על הפרקליטות צילום: אלכס קולומויסקי

שקד פרסמה את הצעת החוק שתסדיר פעילות הביקורת על הפרקליטות

עפ"י החוק, בשנה הראשונה תימשך הביקורת במתכונתה הנוכחית שמפעילה הנציבות במקביל - ביקורת פרטנית ומערכתית. לאחר שנה, הביקורת המערכתית תועבר למשרד המשפטית והפרטנית תישאר בידי הנציבות

17.03.2016, 10:00 | משה גורלי

לאחר חבלי לידה קשים, פרסמה הבוקר (ה') שרת המשפטים איילת שקד את תזכיר חוק נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות (מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות). "מטרת החוק המוצע", נכתב בדברי ההסבר, "היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של הגורמים המבוקרים, כתובת אליה יוכל להפנות את טענותיו".

קראו עוד בכלכליסט

התזכיר קובע כי בשנה הראשונה תימשך הביקורת במתכונתה הנוכחית המועצמת כפי שגובשה בידי הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל שמפעילה במקביל ובסינרגיה את הביקורת הפרטנית והמערכתית. כלומר, גם קבלת תלונות מהציבור נגד פרקליטים (אומבודסמן, נציב קבילות בדומה לנציב הקבילות על השופטים) וגם ביקורת מערכתית במתכונת מבקר המדינה שבוחן פתולוגיות ניהוליות מערכתיות רחבות יותר.

לאחר שנה, קובע התזכיר, תפוצל הנציבות לפי המלצת השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לשתי יחידות ייעודיות שיפעלו במקביל: "יחידה לביקורת מערכתית שתוקם מכוח חוק הביקורת הפנימית... שהממונה עליה יהיה היועץ המשפטי לממשלה, ויחידה עצמאית לבדיקת תלונות פרטניות". כלומר, הביקורת המערכתית תועבר למשרד המשפטית והפרטנית תישאר בידי הנציבות. לאחר שכל מודל ינוסה במשך שנה, תחליט שרת המשפטים, על המתכונת הסופית.

ואלה שאר עיקרי ההצעה:

 

  • הממנה: את נציב התלונות ימנה שר המשפטים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

  • כשירות: הנציב יהיה משפטן הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי.

  • משך הכהונה: חמש שנים.

  • הכפופים לביקורת: היועץ המשפטי לממשלה; הפרקליטים בפרקליטות המדינה; התובעים המשטרתיים שהוסמכו לכך על ידי מפכ"ל המשטרה; עורכי דין בשירות המדינה וברשויות מקומיות, אשר מחזיקים כתב הסמכה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה; ועורכי דין פרטיים הפועלים במסגרת של מיקור חוץ מטעם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, שהוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

  • מי רשאי להגיש תלונה: כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל מעשה או מחדל של הגורמים לעיל, במסגרת תפקידו כתובע, כאשר המעשה נשוא התלונה הוא בניגוד לחוק, בניגוד למנהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה. וזאת, לא רק על פעולת הייצוג בבית המשפט, אלא גם על פעולות מקדימות במסגרת תפקידי התביעה.

  • הנציב לא יברר תלונה: כשזו מתייחסת למעשה שמתקיים או התקיים בעניינו הליך משפטי, הליך משמעתי, או שמתבררת או בוררה בעניינו תלונה בידי גוף מוסמך אחר. הנציב לא יברר תלונה שנוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי שמתייחס, בין היתר, להחלטות המתקבלות בנוגע לאופן ניהול ההליכים והכנתם, ובכלל זאת: הכנת עדים וראיות והגשתן, הליכי שימוע, הליכי גילוי חומר חקירה וראיות, הליכים בנוגע להגשת מסמכים, סגירת תיקים, ומגעים להסדרי טיעון והסכמי פשרה. זאת, על מנת להבטיח את עצמאות התביעה.

תגיות