אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך לצמצם סגירת עסקים קטנים? צילום: תמיר שרים

איך לצמצם סגירת עסקים קטנים?

מידי שנה נסגרים למעלה מ-40 אלף עסקים קטנים ובינוניים, חובה על שר הכלכלה שהוא גם רה"מ להתערב לטובתם ולהגביר את העזרה הממשלתית עבורם

18.03.2016, 08:03 | הדס שרים

משרד הכלכלה פרסם בחודש שעבר את הדו"ח ל-2015 על העסקים הקטנים והבינוניים. הדו"ח הציג נתונים לא "מעודדים" בנוגע למצבם של עסקים אלה, המהווים אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר במשק ובעלי תרומה מכרעת ביצירת משרות חדשות במשק הישראלי.

עפ"י הדו"ח, עסק ששורד את שנת הפעילות הראשונה מייצר יותר משרות, מגמה שממשיכה להיות חיובית גם בשנתו השנייה של העסק. גם תוספת המשרות של המעסיקים הקטנים החדשים ביחס לכלל המשק הוא נתון מעודד - על אף שמשקל המשרות של המעסיקים הקטנים החדשים הוא כ-12% מכלל המשרות במשק, השינוי במספר המשרות במעסיקים אלו עומד על 73%-78% מכלל הגידול נטו במספר המשרות במשק.

אילוסטרציה, צילום: דוד הכהן אילוסטרציה | צילום: דוד הכהן אילוסטרציה, צילום: דוד הכהן

אלא שנתון אחד בולט מעל כולם בדו"ח - יותר מידי עסקים קטנים ובינוניים כורעים תחת הנטל ונסגרים. מידי שנה נסגרים למעלה מ-40 אלף עסקים. תרומתם למשק, להיקף המשרות, לעוצמת הכלכלה הישראלית חשוב מאין כמוהו ועל שר הכלכלה (בנימין נתניהו) להתערב לטובת העסקים ולהגביר את העזרה הממשלתית עבורם, תוך עמידה ביעד שנתי, ריאלי מאוד, שיצמצם את מספר העסקים הקטנים שנסגרים בכ- 10% מדי שנה, כל שנה.

כיצד ניתן לעשות זאת?

1. מס חברות דיפרנציאלי לעסקים קטנים - לא מעט מהמדינות המפותחות בעולם מנהיגות מס חברות דיפרנציאלי, לפי פרמטרים שונים ובעיקר לפי המחזור העסקי של החברה ו/או שיעור הרווח השנתי. בישראל מוצע אומנם מס חברות נמוך במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אך הדבר תלוי בעמידה בקריטריונים רבים (אזור בארץ, עמידה בתנאי ייצוא מסוימים וכו') שלא תמיד מתיישרים עם המציאות העסקית בפועל. מיסוי דיפרנציאלי יתמוך בצמיחת המשק, יעזור ביצירת מקומות עבודה ויביא לחלוקת המיסוי באופן שבו החברות הגדולות ישלמו שיעור מס גבוה יותר מחברות קטנות. 

2. הגדלת האשראי הבנקאי - עסק קטן "יהנה" בממוצע משיעור ריבית כפול מהריבית המוענקת לעסק גדול וכאן מקומו של הרגולטור להושיט יד לעסקים הקטנים. בתחום זה פועלת אומנם הקרן להלוואות בערבות מדינה, באמצעות הענקת תקופת אשראי לטווח בינוני של כ-5 שנים אולם עיקר צריכת האשראי של עסק חדש הכרחית לשנה הראשונה והשנייה לפעילות העסקית ולכן יש לייעל את פעילות הקרן ולהתמקד באשראי לטווח קצר שכן כמעט 50% מהלוואות בנקאיות לטווח של שנה עד שלוש שנים מוענקות לעסקים שמעסיקים 20 אנשים, מה עוד שהאשראי נחוץ לעסקים קטנים לצורך "מחזור המימון". האשראי הוא גם אחד הכלים המשמעותיים ביותר של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים להתמודד עם שיטת ה"שוטף +" הבעייתית בישראל.

3. הקמת ארגוני קניות לעסקים קטנים - נושא היתרון לגודל ברור מאליו בתחום זה, מה עוד שדוגמאות לארגוני קניות פעילים ורווחים קיימים שנים רבות בעולם הקיבוצי - גרנות, משקי המפרץ, משקי הנגב וכו'. על המדינה לתמרץ הקמת ארגוני קניות לפי מקבץ ענפים עסקיים ובכך לנסות ולהעמידם בנקודת שוויון לכל הפחות, ואם לא יותר, אל מול
עסקים גדולים שמולם הם מתחרים באותו שוק.

4. הקמת קרנות אשראי בורסאיות בהובלת הגופים המוסדיים - סך האשראי העסקי במדינה עומד על כטריליון שקל. ואולם, כאמור, עסקים גדולים מקבלים בערך מחצית מהמימון שלהם מהמוסדיים. רתימת המוסדיים להזרמת אשראי לעסקים הקטנים באמצעות הנפקת אג"ח בסבסוד המדינה גם ישמש כצינור אשראי נוסף לעסקים הקטניםוגם יגביר את התחרות מול הבנקים בתחום המימון העסקי.

5. העדפה בהשתתפות במכרזים ממשלתיים - ישנם לא מעט מכרזי ענק שהמדינה מוציאה מידי שנה, אשר חסומים לעסקים קטנים ובינוניים, ממגוון סיבות. יש לחייב גוף עסקי גדול אשר זכה במכרז לצרוך כמות מסוימת של שירותים מעסק קטן שאיננו יכול להתמודד במכרז. באמצעות צעד זה המדינה "רותמת" את הגופים הגדולים להשתמש בעסקים הקטנים כקבלני משנה.

הכותבת היא רו"ח עו"ד הדס שרים, שותפה וראש חטיבות המס וה-SMB (עסקים קטנים ובינוניים) בפירמת בייקר טילי ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות