הצגה: אשה בורחת מבשורה, הבימה והקאמרי

מה: עיבוד בימתי לספרו של דוד גרוסמן. מאת ובבימוי חנן שניר. עם אפרת בן צור, דרור קרן, אמנון וולף, דניאל סבג ועוד.

אורה (בן צור), אברם (קרן) ואילן (וולף) הכירו בבית החולים במלחמת ששת הימים כשהיו בני 16. מאז נקשרו חייהם, דרך מלחמת יום כיפור ועד לשנות האלפיים, שבהן נישואיהם של אורה ואילן מתפרקים, בנה החייל עופר (סבג) יוצא למבצע צבאי, והיא בורחת מביתה לגליל רק כדי לא לשמוע את הבשורה המרה — שאין לה ספק שתגיע — ולוקחת איתה את אברם למסע. "אני לא מסוגלת לשבת בבית ולחכות שהם יבואו, אני בורחת. אסור לי להיות מטרה נייחת", היא מסבירה.

דבר המבקרת: שניר, יחד עם היוצרים שעבדו לצדו, הצליח לעמוד במשימה הלא פשוטה של להפוך את הספר המורכב הזה להצגה. הוא רקם תיאטרון סיפור מופתי ופיוטי, מדויק ומוקפד עד מרגש, כואב וחודר. גם את האתגר של להעביר את הטבע ושביל ישראל לבמה הוא צלח בעזרת אביזרים ואמצעים פשוטים.

מתוך "אשה בורחת מבשורה". ארץ של אמהות שחיות שנים על כדורי שינה ורסקיו | צילום: ז׳ראר אלון

זה לא סיפור על שכול וגם לא על הדפיקה ההיא בדלת, ויש בו יותר אהבה ממלחמה — אהבת גבר לאשה, אהבת אם לבנה ואהבת הארץ היפה והמסובכת שאנו חיים בה, ארץ של אמהות שמקריבות קורבן וחיות שנים על בונדורמין ורסקיו.

מה שהופך את ההצגה לבלתי נשכחת הוא הביצוע המפעים של השחקנים, שבהדרכתו של שניר לא פסחו על אף רובד במורכבות הגיבורים: וולף מעניק לדמות את צדדיה הגבריים החזקים לצד רגעי הכאב והרוך; קרן נפלא ומפלח את הלב; בן-צור מדהימה, מהפנטת ורב-גונית, חווה בגופה ונפשה את העינוי שכפתה עליה המציאות.

שורה תחתונה: בשורה אמיתית. כואבת, מפעימה ובלתי נשכחת