אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תאגידי הענק מורחים אתכם בשמן דקלים צילום: בלומברג

קפיטליזם 3.0

תאגידי הענק מורחים אתכם בשמן דקלים

חברות הצריכה הגדולות בעולם לא מודעות לדרכי ההפקה של שמן הדקל שהן רוכשות, אף שייצורו הוא הסיבה הראשית לשריפת יערות גשם בהיקף לא נתפס. מחקר של גרינפיס העלה כי התאגידים הגלובליים אינם יודעים מהיכן מגיע חומר הגלם הפופולרי, ומה שידוע על פי רוב לא מדווח לציבור

23.03.2016, 08:12 | גיל קליאן

שמן דקל הוא הגורם הראשי לשריפות ענק של יערות גשם, בעיקר באינדונזיה ובברזיל, אבל חברות הצריכה הגדולות לא ממש יודעות מהיכן הן רוכשות את חומר הגלם הפופולרי — כך עולה מבדיקה של ארגון גרינפיס שנערכה בדצמבר 2015 ופורסמה החודש.

הפקת שמן דקל נמנית עם הגורמים העיקריים להשמדת יערות גשם, שכן יש לפנות שטחים נרחבים לצורך נטיעת עצי דקל, אלא שהוא עשוי להיות מיוצר גם על ידי חקלאים המקפידים על שיטות עבודה ידידותיות יותר לסביבה — כלומר הם מפנים שטחי יער לא באמצעות שריפה, ועורכים סקר סביבתי לפני כריתת היער כדי להימנע מהשמדת בתי גידול חשובים. כמו כן מיקום המטעים נקבע בהתייעצות עם קהילות מקומיות.

קראו עוד בכלכליסט

2015 היוותה שפל חסר תקדים בשימור היערות (הלא מוצלח ממילא) של אינדונזיה. באותה שנה גרמו חקלאי הדקלים לשריפות יער החמורות ביותר זה 20 שנה במדינה, שאף פגעו באיכות האוויר בכל דרום־מזרח אסיה. בימים מסוימים בחודשי אוקטובר ונובמבר 2015 פלטו שריפות היער של אינדונזיה גזי חממה בכמות גדולה יותר מזו שפלטה כל ארצות הברית משימושי תחבורה ותעשייה. בספטמבר 2015 הוכרז מצב חירום לאומי באינדונזיה בשל איכות האוויר הירודה שמקורה בשריפות מסוג זה. 28 מיליון בני אדם הושפעו מאותו גל זיהום חסר תקדים, ועלויות תיקון הנזקים הוערכו ב־47–35 מיליארד דולר. גל הזיהום השפיע בעיקר על אינדונזיה, מלזיה וסינגפור.

ההשמדה השיטתית של יערות הגשם משחררת לאוויר גזי חממה בהיקף חסר תקדים, מקטינה את כמות הצמחייה בעולם ומחסלת את בתי הגידול של בעלי חיים רבים. מאז 1990 נשרפו באינדונזיה 310 מיליון דונם של יערות גשם טבעיים כדי לפנות שטחים חקלאיים, שטח המקביל לגודלה של גרמניה.

לפי נתוני האו"ם, אינדונזיה היא היצרנית הגדולה בעולם של שמן דקל ליצוא, וחברות הקמעונאות הן הצרכניות העיקריות של אותו שמן דקל זול שמיוצר במחיר סביבתי גבוה מאוד. שמן דקל משמש בין היתר לייצור מוצרי טיפוח כמו דאודורנט או שמפו, ולייצור מוצרי מזון רבים כגון ממתקים, חטיפים וממרחים.

עם העלאת המודעות הציבורית לסוגיות סביבתיות בשנים האחרונות, חברות רבות בעולם הצהירו כי יפעלו לאיתור מקורות שמן הדקל שהן רוכשות, וינקטו מהלכים כדי להגיע למצב ש־100% משמן הדקל שלהן יופק בדרך שאינה פוגעת ביערות. אולם לא בטוח שלהצהרות הללו יש עוגן במציאות. הבדיקה של גרינפיס כללה 14 חברות ענק גלובליות שהן הצרכניות העיקריות של שמן הדקל, והמדיניות המוצהרת שלהן היא הגעה ל־0% צריכת שמן דקל שהפקתו פוגעת ביערות. רבות מהן חתמו על התחייבות האו"ם לסיום השמדת יערות עד 2030. הבדיקה של גרינפיס העלתה כי שום חברה לא ידעה למפות את מקורות הפקתו של כל שמן הדקל שהיא צורכת למעט פררו האיטלקית, יצרנית פררו רושה וממרח נוטלה, שידעה לאתר 100% מאספקת שמן הדקל שלה עד רמת החקלאי.

גרינפיס בדק שלושה פרמטרים: "שימוש בחומרי גלם ממקורות אחראיים", כלומר שימוש בשמן דקל ממטעים שמתחשבים באיכות הסביבה; "דיווח שקוף", כלומר דיווח ברור לגבי מקורות שמן הדקל; ו"יצירת שינוי בתעשייה כולה", שמשמעו השתתפות ביוזמות משותפות שיבטיחו שהשמן מגיע ממקורות סביבתיים. הפרמטר המשפיע ביותר על הציון הסופי היה שימוש בחומרי הגלם בפועל.

פררו לא חושפת את שמות המטעים

 

החברות שזכו לציונים הגבוהים ביותר הן נסטלה ופררו. פררו קיבלה ביקורת רק בתחום השקיפות, שכן נמצא כי היא אינה חושפת את שמות המטעים שמהם היא רוכשת שמן דקל. כמו כן המליץ גרינפיס לפררו לפרסם תוכנית פעולה מחייבת לביקורות לגבי חומרי הגלם של ספקי המשנה שלה.

בנוגע לנסטלה, ציין גרינפיס שענקית המזון מציגה שיעור גבוה מאוד של שמן דקל ממקורות מזוהים, במיוחד ביחס לכמות הגבוהה של שמן דקל שהיא צורכת. עם זאת, המיפוי שלה אינו מלא ושקוף דיו לציבור. גרינפיס המליצה לנסטלה להגדיר לוחות זמנים ברורים לבקרה על אספקות שמן הדקל, וכן לחשוף את הבקרה לביקורת חיצונית על ידי גורם בלתי תלוי.

בתחתית הדירוג מוקמו החברות קולגייט־פלמוליב, ג'ונסון אנד ג'ונסון ופפסי. בנוגע לפפסי ציינו עורכי המחקר כי לתאגיד הענק שמייצר בין השאר את חטיפי פריטו ליי (כגון צ'יטוס ודוריטוס) אין שום עדות לרכישת שמן דקל ממקורות שמתחשבים בסביבה. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שמייצרת מוצרי טיפוח רבים על בסיס שמן דקל, אינה מזהה את מקורות האספקה של שמן דקל במוצריה. עם זאת, עורכי המחקר ציינו לחיוב כי היה בחברה מקרה אחד של הפסקת עבודה מול ספק שנחשד כי אינו עומד בסטנדרטים סביבתיים.

מוצרי הטיפוח שמזהמים את הסביבה

 

קולגייט־פלמוליב קיבלה את הציון הנמוך ביותר בכל קטגוריה שנבדקה. יצרנית מוצרי הטיפוח האישי, כמו ספיד סטיק, אמנם מציגה מדיניות רשמית לשימוש בחומרי גלם שאינם פוגעים ביערות, אך לא הצליחה להציג ראיות למדיניות הזו בפועל. כמו כן היא אינה יכולה לזהות שום חלק מאספקת שמן הדקל שלה לרמת המטע שבו הוא גוּדל, אינה מספקת שום שקיפות לגבי מקור חומרי הגלם שלה, ואינה חברה בשום יוזמת רוחב בעלת השפעה ברורה על מצב מקורות שמן הדקל עבור חברות מוצרי הצריכה באופן כללי.

בשורה התחתונה מציינים בגרינפיס כי הרצון הטוב של חברות מוצרי הצריכה לא מוביל לפעולה ברורה ומהירה מספיק להתמודד עם קצב השמדת היערות באינדונזיה לטובת גידולי שמן דקל. להערכת גרינפיס, החברות לא יצליחו להגיע ליישום מדיניות של צריכת 100% שמן דקל חופשי מהשמדת יערות עד 2020.

ג'ונסון אנד ג'ונסון סירבה להגיב לדו"ח, אך ציינה שבאופן כללי החברה מחויבת לפעילות בת קיימא. "אנו מיישמים תוכניות ברחבי העולם לצמצום טביעת הרגל שלנו", מסרו בחברה לאחר פרסום הדו"ח של גרינפיס.

פפסי מסרה בתגובה: "אנו לוקחים את נושא מקור שמן הדקל ברצינות רבה ויש לנו מדיניות ותיקה בנושא. תוכנית הפעולה שלנו משקפת את המאמצים שלנו, אך אנו מכירים בכך שמדובר במסע, ונמשיך לפתח את המאמצים שלנו ואת המחויבות שלנו לנושא".

בקולגייט־פלמוליב דחו את הביקורת של גרינפיס ומסרו: "אנו גאים ביעדים שלנו לשימור היערות ובהתקדמות שלנו לקראתם". בקולגייט־פלמוליב ציינו שורה של ארגונים שהחברה עובדת מולם ולטענתה מבטיחים רכש שמן דקל ממקורות אחראיים; אך בגרינפיס מתחו ביקורת על מקורות אלה, ואמרו כי אינם מבטיחים ששמן הדקל לא יוצר על שטחי יער מושמדים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות