דו"ח נציבות התלונות על השופטים: עלייה במספר התלונות המוצדקות ל-18%

מספר התלונות נגד שופטים שנמצאו מוצדקות ב-2015 נמצא בעלייה: 18% לעומת 11% בשנת 2014. זו הבשורה העיקרית העולה מדוח נציב התלונות על השופטים, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין.

כרגיל, שני התחומים שמרכזים את עיקר התלונות הם: סחבת - התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות; והתנהגות בלתי ראויה של שופט – באולם, בפסק דין, מחוץ לאולם. לראשונה השנה, ייחד ריבלין תת פרק לתלונות המתייחסות להתעלמות השופט מהצורך ברגישות, בתבונה, בהפעלת שכל ישר ובאמפטיה לצדדים. בחוסר רגישות ובהעדר מימד אנושי בפעולת השיפוט, כך קבע הנציב, יש משום התנהגות שאינה אתית.

תלונה מוצדקת על התנהגות שופט נמצאה באמירה שלו לעורך הדין "יש לי הצעה אליך, אל תיכנס למיטה החולה הזו". ריבלין קבע כי אין זה מעניינו של בית המשפט מי ייצג את הנאשם. בהקשר דומה, נמצאה מוצדקת תלונה של נאשם שהסביר את בקשתו לייצג את עצמו במשפטו הפלילי, והשופט אמר לו בזלזול ובבוטות: "אני בטוח שהסניגוריה הציבורית שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך".

מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון | צילום: עטא עוויסאת

חופש הביטוי של השופטים מחוץ לכתלי בית המשפט הוא מוגבל. באולם ובכתיבה עצמאותו בלתי מוגבלת, אבל, קובע ריבלין "אין השופט נהנה מחופש ביטוי חסר סייגים. עליו להיזהר באמירותיו, להימנע מאמירות לא ראויות או אמירות שאין בהן צורך". הנושא עלה סביב התבטאויותיו של השופט דוד רוזן בכנס אילת, שם התייחס לתיק הולילנד שנידון בפניו. "הפלטפורמה האמורה אינה פוטרת שופט מן הצורך לנקוט במידת הזהירות המתבקשת", כותב ריבלין, אך מנקה את השופט: "עם זאת, גם אם השתמעה מדברי השופט ביקורת על החלטות של גורמים מקצועיים, לא היה בה – בהתחשב במכלול הנסיבות ובהקשר בו נאמרו הדברים - משום פגם העולה כדי הפרה ברורה של כללי האתיקה".

תלונה שנמצאה מוצדקת נוגעת לנושא רגיש נוסף, תיקון פרוטוקול. את התלונה הגישה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. בדיון בבית משפט למשפחה, בפרוטוקול הרשמי נרשם: "אני מקווה שאתם לא תידבקו, שיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי". לעומת זאת, בתמליל ההקלטה הרשמית נרשם: "אני מקווה שאתם תידבקו שיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי", היינו, אין כלל זכר למילה "לא", אותה הוסיף השופט כמילה הרביעית באותו משפט. ריבלין קבע שמדובר בהוספה ה"משנה באופן מהותי את משמעות הדברים... אין מדובר בתיקון טעות סופר או טעויות הקלדה של פרוטוקול, כי אם בתיקון של משפט שנאמר באופן ברור באולם והובן כפשוטו ע"י רוב הנוכחים".

במחלקת התלונות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, נמצאה מוצדקת תלונה נגד שופט שנוהג לא רק לקצוב את זמני הטיעון בפניו אלא גם להניח לפניו בהפגנתיות שעון עצר אותו עצר והפעיל. "בסמכותו של היושב בדין לקצוב זמן להשמעת טענות", קובע ריבלין, "ועם זאת, היעילות אינה חזות הכל והשימוש המוקפד שעושה השופט בשעון עצר לרבות קציבת משך זמן של שלוש דקות (!) לדיון מסוים ולרבות עצירה והפעלה של שעון העצר בתדירות מופרזת – חזור והפעל, כדי לגרוע זמן "ההתנגדויות או שיהוי במתן התשובות", עלולים לגרום לזילות המעמד, שכן עניין לנו בבית המשפט האמור לשלב תבונה עם הקפדה".

ריבלין הוסיף כלל אתי המחייב שופט לגלות זיקה לבעל דין, גם אם זיקה זו אינה מחייבת את פסילתו. כך קבע ששופטת בית הדין האזורי לעבודה, שדנה בתיק, הייתה צריכה לגלות, כי בעלה, רופא בכיר בבית חולים ממשלתי, נוהג לתת חוות דעת למוסד לביטוח לאומי (הנתבע באותו תיק), "זאת, מאחר שראוי שלא יהיו ספיקות כלשהם לבעלי דין המתדיינים בפני השופטת באשר לקשרים, ככל שהם קיימים, בין הבעל ובין הנתבע. קיומם של קשרים כאלו עשוי להקים חובת גילוי ואף את פסילתה של השופטת מלשבת בדין".

במהלך שנת 2015 התקבלו 25 תלונות על שופטים בבית המשפט העליון, ונמצאה תלונה מוצדקת אחת על בית משפט זה. ריבלין הסביר שהתמשכות הליכים בבג"ץ כפוף לא פעם לשיקול דעת שיפוטי שאינו קיים בתיקים רגילים. "זאת כאשר בג"ץ מחליט לקיים ביביסיטינג, מעקב אחרי החלטות הרשויות, איננו יכולים להגיד שהמעקב מאריך את חיי התיק שלא כדין,

כיוון שלפעמים מעקב כזה עדיף על מתן החלטה מיידית. הנציבות לא יכולה להתערב בשיקול הדעת השיפוטי, במיוחד כשהגבול בין שיקול דעת כזה לפגם ניהולי אינו לא תמיד ברור".

במהלך שנת 2015 התקבלו בנציבות 824 תלונות. בירורן של 97 תלונות טרם הסתיים. בממוצע, התקבלו מדי חודש כ – 68 תלונות לעומת כ-66 תלונות בשנת 2014.

בתי המשפט המחוזיים נבדקו ב- 2014 – 99 תלונות – 7 נמצאו מוצדקות. ב-2015 – נבדקו 119 - 20 נמצאו מוצדקות.

בבתי משפט שלום: 2014 – מתוך 365 תלונות, 24 נמצאו מוצדקות. ב-.2015 – מתוך 367 תלונות – 37 מוצדקות. כלומר נבדקה כמות כמעט זה והעלייה בשיעור המוצדקות היא משמעותית מ-24 ל-37.

בשנת 2015 רשמה נשיאת בית המשפט העליון אזהרה חמורה לשופט אחד ונזיפה חמורה לשופט אחר בעקבות שתי תלונות שנמצאו מוצדקות.