אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קשישה מתקשה לצאת מדירתה כי בעלי הבניין מסרבים לשפצו צילום: עמית שעל

קשישה מתקשה לצאת מדירתה כי בעלי הבניין מסרבים לשפצו

סכסוך בין בעליו של בניין ישן בתל אביב טרפד כל ניסיון לשפצו ולהתקין בו מעלית. כתוצאה, קשישה החיה בקומה השלישית אינה יכולה לצאת מדירתה. לאחרונה בית המשפט שם סוף לסכסוך, והורה על שיפוץ הבניין לאלתר

23.03.2016, 17:58 | עו"ד צביקה מועלם

בתחילת שנות החמישים לא ניתן היה לרשום דירות על שם בעליהן בבניין הנחשב היום לבית משותף, ולכן שלוש משפחות שהקימו בשנת 1952 בניין בן שלוש קומות ועשר דירות ברחוב אליהו ספיר 10 בתל אביב, רשמו אותו על שם חברה הנושאת את שם הרחוב. מניות החברה חולקו בין משפחות המייסדים, שקיבלו כל אחת מספר דירות בניין בהתאם לחלקן.

לימים, מצבו של הבניין הידרדר, ודו"ח הנדסי חשף כי מדובר בבניין מסוכן, המסכן את שלום הדיירים.

בשנת 2013 ערכו בעלי החברה הנוכחיים (שירשו את חלקם) אסיפה, בה התבקשו להצביע בעד או נגד שיפוצו של הבניין והתקנת מעלית. באותה אסיפה הצביע רוב של 58.3% מבעלי המניות, בהם קשישה המתגוררת לבדה בקומה השלישית, בעד תחילת העבודות.

בניין עם סדקים (ארכיון), צילום: עמית שעל בניין עם סדקים (ארכיון) | צילום: עמית שעל בניין עם סדקים (ארכיון), צילום: עמית שעל

יתר בעלי המניות התנגדו לשלם על השיפוצים המתוכננים כל עוד לא יושלם רישומו של הבניין כבית משותף, ופנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפרק את החברה – בעלת הבניין.

לטענתם, החברה הוקמה רק לצורך הקמת הבניין, מכיוון שבזמנו לא הייתה דרך אחרת לרשום אותו כבית משותף. מאחר שכיום הדבר אפשרי, יש לפרק את החברה ולרשום את הבניין כבית משותף, כך שכל אחת מהדירות תירשם בנפרד על שמות בעליה הספציפיים, והם יוכלו למכור אותן אם הם חפצים בכך, מבלי להזדקק להסכמת יתר בעלי המניות.

המבקשים אף סיפרו כי מאז ומתמיד נהגו בעלי המניות כבעלי דירות, ובתוך כך השכירו אותן ונהנו מדמי השכירות.

לחלופין, הם ביקשו לפרק את החברה משיקולי צודק ויושר. הם התלוננו על אחד המשיבים, שלדבריהם מנצל את העובדה שאי אפשר להשתמש בזכויות הבנייה בבניין ללא הסכמתו, מתוך כוונה לרכוש את זכויותיהם במחיר מוזל.

מנגד, טענו המשיבים כי מדובר בחברה לכל דבר ועניין, המדווחת על הכנסותיה למס הכנסה ומנוהלת על ידי דירקטורים, ולכן לא ניתן לפרקה באופן בו מבקשים חבריהם. בנוסף, הם התלוננו על כך שהתנגדות המבקשים לשיפוצים פוגעת בטובת החברה.

במהלך הדיון סיפרה הקשישה – היחידה מבעלי המניות המתגוררת בבניין – כי בעקבות התנגדות המבקשים להתקנת המעלית, היא אינה יכולה לצאת מדירתה. הקשישה אף סיפרה כי החברים הבודדים שנותרו לה אינם יכולים לבקר אותה, דבר הגורם לבידודה.

חוסר האמון מצדיק פירוק

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הבהירה כי התנהלות הצדדים, שהגישו דוחות כספיים כחוק במשך עשרות שנים, מעידה על כך שמדובר ב"חברה" לכל דבר ועניין, כך שלא ניתן לפרק אותה רק בעקבות רצונם של המבקשים לרשום את הדירות על שמותיהם.

ואולם, השופטת קיבלה את טענת המבקשים לפיה יש לפרק את החברה מטעמי צדק ויושר. לפי השופטת, חוסר האמון בין הצדדים מונע את השיפוץ הדחוף והמתבקש בנכס ואף את ניצול זכויות הבנייה. בתווך, הזכירה השופטת לכולם, נמצאת קשישה, שמתקשה לצאת מדירתה בקומה השלישית ללא מעלית.

לכן, הגיעה השופטת למסקנה שאין מנוס מפירוק החברה על ידי מפרק חיצוני וניטרלי, שעם כניסתו לתפקיד יפעל לשיפוץ והתקנת מעלית בנכס באופן מיידי, ובמקביל, ירשום את הבניין כבית משותף ואת הדירות על שם בעלי המניות באופן פרטני.

מכיוון שהשופטת סברה שהפירוק נדרש רק בשל הסכסוך בין הצדדים, לא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

 

• ב"כ המבקשים: עו"ד מ' גרון

• ב"כ המשיבים: עו"ד ראובן בילט

 

* עורך דין צביקה מועלם עוסק בדיני מקרקעין

 

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

  

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות