אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות האשראי שוב מקפיצות עמלות סליקה לעסקים קטנים צילום: shutterstock

בלעדי לכלכליסט

חברות האשראי שוב מקפיצות עמלות סליקה לעסקים קטנים

אחרי שורה של העלאות שביצעו בשנתיים החולפות, ישראכרט, כאל ולאומי קארד שוב מעלות את עמלת הסליקה לעסקים קטנים ב־10%–15%. על ההעלאה, שצפויה להתגלגל מבתי העסק לצרכנים, הן הודיעו באותיות הקטנות של החשבונית החודשית

24.03.2016, 06:43 | שאול אמסטרדמסקי

רגע לפני שוועדת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים מפרסמת את המלצותיה הסופיות, חברות כרטיסי האשראי מעלות את עמלת הסליקה לחלק מהלקוחות שלהן, בדגש על עסקים קטנים. לידי "כלכליסט" הגיעו כמה הודעות על העלאות מחירים לבתי עסק שמשקפים התייקרויות של 10%–15% על גובה העמלה שהם משלמים כיום.

עמלת סליקה היא העמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק תמורת שירות סליקת כרטיסי האשראי, כלומר עבור העובדה שהצרכנים יכולים לשלם בכרטיס אשראי ובעל העסק מקבל בסופו של דבר את הכסף.התשלום לא מועבר לבתי העסק מיידית אלא רק בחודש שלאחר מכן, ואם בתי העסק מעוניינים לקבל את הכסף מיידית, הם יכולים לרכוש שירות הקדמת תשלום מחברות כרטיסי האשראי או מחברת גמא, תמורת עמלה של כמה אחוזים נוספים.

קראו עוד בכלכליסט

כשחברות כרטיסי האשראי מעדכנות על התייקרות עמלת הסליקה, הן לא עושות זאת בצורה ישירה וקלה להבנה, אלא מודיעות על כך בחשבונית החודשית שהן שולחות לבתי העסק אגב פירוט התשלומים שהן גבו בחודש שעבר. אם בתי העסק לא מגיבים ולא מתמקחים, עמלות הסליקה שחברות כרטיסי האשראי גובות עולות אוטומטית. על פי מידע שהגיע ל"כלכליסט", החברות מעלות את עמלת הסליקה בעיקר לעסקים קטנים יחסית, בין היתר לכאלה שלא שמו לב בעבר שהעמלה שהם משלמים כבר עלתה. בחלק מהמקרים שהגיעו לידי "כלכליסט" מדובר בהעלאה של עמלות גבוהות מלכתחילה, ברמה של 2.5% מכל עסקה שמבוצעת בכרטיסי אשראי ואפילו מעל 3%. המשמעות היא כי בעסקה של 500 שקל, למשל, העסק ישלם 12.5 שקל לחברת כרטיסי האשראי, לפני מע”מ ועמלות נוספות. לפני כשנה דיווח "כלכליסט" על גל העלאות משמעותי קודם, בשיעורים שונים.

השוק לא תחרותי, החברות מפצות על העמלה הצולבת

סך ההכנסות חברות כרטיסי האשראי מבתי העסק עמדו בשנת 2015 על 2.3 מיליארד שקל, כשעמלת הסליקה הממוצעת עומדת על כ־1% מהעסקאות שנעשות בכרטיסי אשראי. לפיכך, אם החברות מעלות את העמלות שלהן אפילו ב־10% בלבד (כלומר, שהעמלה הממוצעת תעלה (מ־1% ל־1.1%), המשמעות היא תוספת של כ־230–240 מיליון שקל בשנה לשלוש החברות.

מימין מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר, מנכ"ל לאומי קארד חגי הלר ומנכ"ל כאל דורון ספיר, צילום: סיון פרג מימין מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר, מנכ"ל לאומי קארד חגי הלר ומנכ"ל כאל דורון ספיר | צילום: סיון פרג' מימין מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר, מנכ"ל לאומי קארד חגי הלר ומנכ"ל כאל דורון ספיר, צילום: סיון פרג

לפי כמה גורמים, ההעלאה נובעת גם מהעובדה שהשוק הזה אינו תחרותי (מחצית משוק הסליקה מוחזק בידי ישראכרט, והמחצית השנייה מחולקת בין כאל ולאומי קארד), אבל גם משום שהרווח של החברות מסליקת הכרטיסים ירד בשנים החולפות.

אחת הסיבות המרכזיות לירידה ברווח היא משום שהממשלה (באמצעות הממונה על הגבלים עסקיים) הפחיתה ב־2011 את גובה העמלה הצולבת, עמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק ומשלמות למתחרות על כך שסלקו כרטיסים שלהן. למשל, אם אדם המחזיק בכרטיס ישראכרט שילם באמצעותו בחנות שהסולק שלה הוא חברת לאומי קארד, הרי שחלק מעמלת הסליקה שלאומי קארד גבתה מהעסק יגיע לישראכרט כי היא זו שהנפיקה את הכרטיס ששילם על העסקה. אחרי שהעמלה הזו הופחתה במהלך הדרגתי מ־1.25% ל־0.7%, חברות כרטיסי האשראי החלו להעלות בהדרגה את עמלת הסליקה כדי לפצות על ירידת ההכנסות מהעמלה הצולבת.

בנוסף, מאחר שהשוק אינו תחרותי דיו, כפי שקבעה גם ועדת שטרום, לחברות כרטיסי האשראי אין בעיה מיוחדת להעלות את העמלות, משום שהן יודעות שהמתחרות שלהן יעלו אותן גם כן. ועדת שטרום רוצה לשנות זאת על ידי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והכנסת שחקנים נוספים לפחות לשוק הסליקה.

1% מתוך היקף עסקאות של כ־240 מיליארד שקל בשנה

חברות כרטיסי האשראי גובות שורה של עמלות מבתי העסק מלבד עמלת סליקה ועמלה צולבת, שבתורם מגלגלים את העמלה אל הצרכנים על ידי העלאת המחיר. לפי הדו"חות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי, היקף העסקאות שנערכות בישראל בכרטיסי אשראי הגיע בשנה שעברה ל־240 מיליארד שקל. סכום זה גדל בכ־6% כל שנה.

מלאומי קארד מסרו בתגובה נוסח זהה לזה שהעבירו בגל ההעלאות הקודם: "החברה מבצעת מפעם לפעם התאמות בתמחור השירותים שהיא מציעה, וכל מהלך נעשה בשקיפות מול הלקוח. בכל מקרה לאומי קארד מקפידה להישאר תחרותית ואטרקטיבית".

מכאל נמסר: "מעת לעת אנו בוחנים את שיעור עמלת הסליקה המהווה מרכיב מהותי בהתנהלותנו המסחרית. ישנם בתי עסק שעמלת הסליקה הנגבית מהם מופחתת ולאחרים היא מועלית, כל זאת בהתאם לשיקולים מסחריים. ההודעה על שינוי בשיעור העמלה נשלחת באופן מפורט ללקוחות כחודש מראש לפני השינוי בפועל. מדיניות כאל היא להיות תחרותית בהצעותיה השונות, לרבות בתחום עמלת הסליקה הנמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות".

בישראכרט מסרו בתגובה: "שוק הסליקה הינו שוק תחרותי ביותר וישראכרט מעניקה ללקוחותיה העיסקיים מגוון רחב של שירותים מתקדמים ומגוונים תוך יצירת ערך מוסף לבעלי העסקים”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
אני בשוק
לאנשים עובדים אין זמן לראות וזה הניצול הגדול ושחכתם גם שאם לא עוברים 8000 שח בחיובי אשראי משלמים עוד 100 שח , ואת המסופונים ההשכרה שלהם / ועמלת הסליקה הכללית ??? לא שווה בכלל אני יום ראשון מתקשרת להתנתק אני צריכה פתאום לשלם קרוב ל 200+++ שח על כלום שלפני זה שילמו לי במזומן הכי פשוט . ו לא מכניס אנשים לחובות .
נוי  |  25.08.17
16.
נגדינה צריכה לממן תביעה יוצוגית נגדם ושיחזירו מיליארדי ש"ח
זו עילה קלאסית ליצוגית נגד כל חברות כרטיסי האשראי. מפתים בית עסק להצטרף בעמלה לכאורה זולה. ואחרי כמה חודשים כשהוא כבר התרגל לקבל כרטיסי אשראי כותבים לו באותיות הקטנות שהמחיר עולה. אותו דבר לבית עסק שמתלונן. הם מורידים לו קצת ובאופן אוטומטי המחיר אחרי חצי שנה עולה שוב. הסוכנים של חברות האשראי אומרים במפורש כי כך עובדות החברות שלהם. צריך לתבוע אותם יצוגית שיחזירו מילארדים ולהעניש את מי שנותן את ההוראות לעשות את הדברים האלה. לי הם הציעו חבילה ואמרו לי שאם לא אקח חבילה אני אצרך כל הזמן לסבול מעלית מחירים בחשבונית. אמרתי להם שגם בחבילה הם יעלו לי.
מיכה , בת ים  |  24.03.16
15.
הפתרון בדמות הנחת מזומן ללקוחות
הפתרון מאוד פשוט: אם עסקים יציעו הנחת מזומן ללקוחות שיכולים לשלם מזומן, הלקוחות יעדיפו את ההנחה הזו. במצב הקיים כשנכנסים לחנות המחיר בכרטיס ובמזומן לרוב זהה, מן הסתם נעדיף לגהץ אשראי ולהשאיר את המזומן בכיס. פעולה כזו תדחוק את חברות האשראי להציג הצעה אטרקטיבית יותר לבעל העסק..
אריק , חדרה  |  24.03.16
לכל התגובות