הזזתם את השעון?

בלילה שבין יום חמישי לשישי עברה ישראל לשעון קיץ, ומחוגי השעון הוזזו שעה קדימה. אולי זה הזמן לבדוק מי בעצם קובע מה השעה? תהליך קביעת השעה בישראל הוא הליך רשמי שמבוצע מכוח "חוק הזמן" (1992). על התהליך אחראי משרד הכלכלה, באמצעות המעבדה הלאומית לפיסיקה, בקמפוס גבעת רם באונ' העברית בירושלים.

בתהליך קביעת השעה בעולם מעורבות 50 מעבדות זמן, ובהן 400 שעונים אטומיים מדויקים. נתוני המעבדות האלה מוזרמים למרכז המידות והמשקולות העולמי בצרפת   (BIPM) שם הם משוקללים, וכך נקבע הזמן העולמי שנקרא Universal Coordinated Time.

מהם שעונים אטומיים? מדוב בשעונים המדויקים ביותר בעולם, והם אלה שמגדירים את משך יחידת הזמן שאנו קוראים לה "שנייה". הם מבוססים על העיקרון שלאטומים של חומרים מסוימים יש תדר קבוע ומדויק מאד. מדידת הזמן מתבצעת באמצעות בדיקת תדירות הרטט של אטום גז צזיום 133 בתוך מיכל ואקום שנמצא בשעון. בשנת 1967 נקבעה ההגדרה של יחידת הזמן "שנייה" כהגדרת התדר של קרינה הנפלטת מאטום צזיום 133, והתדר במספרים הוא 9,192,631,770 הרץ.

 ד"ר נדיה גולדובסקי היא הממונה על מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה. ד"ר גולדובסקי מבצעת את המדידה באמצעות שני שעונים אטומיים בעלי רמת דיוק של שנייה בחזקת מינוס 15, או מה שמכונה " Femto Second ". הגדרות הזמן המדויקות האלה משמשות מערכות טכנולוגיות רבות בתחומי התקשורת והניווט הלווייני והארצי, וגם מערכות צבאיות כגון "כיפת ברזל", "חץ" ומערכות ניווט מטוסים.

המערכת שד"ר גולדובסקי מפעילה משווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות אחרות בעולם, ולנתונים מירושלים יש משקל משמעותי בקביעת השעה בעולם. מחיר השעונים האטומיים שפועלים בירושלים הוא כמיליון שקל ליחידה, ובמעבדה כבר מתכננים לרכוש את דור השעונים הבא, שרמת דיוקם תהיה ברמה של שנייה בחזקת מינוס 19, ושעלות כל אחד מהם היא כמיליון דולר.

שעון אטומי, מי קובע את השעה בעולם? | צילום: ufe.cz