הבנקים: הגבלת השכר מהווה פגיעה קשה ותקדים מסוכן

"מהפכה המשנה סדרי בראשית". כך מכנה עו"ד דוד חודק ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג את הצעת חוק שכר הבכירים שאמורה לעבור מחר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. חודק, לאחר שיחה עם יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון, פנה במכתב בשם איגוד הבנקים בבקשה לדחות את העברת החוק עד לאחר קיום דיון מעמיק בנושא.  המכתב נשלח לשר האוצר, ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת הכספים וליועצים המשפטיים של הממשלה, הכנסת והאוצר. באיגוד הבנקים מקווים כי התייחסות לבקשה ועיכוב ביצוע לחוק תעבירו עד סיום מושב הכנסת בסוף השבוע הקרוב, ותרוויח להם זמן יקר.

לטענתו של חודק, קביעת מגבלה קשיחה על תקרת התגמול בתאגידים פיננסיים בגובה של פי 35 מהתגמול הנמוך עמוסה בפגמים ובליקויים בחמישה תחומים: חוקתי, תקנוני, פגיעה ביכולת הניהול, פגיעה בהסכמי עבודה ויצירת מסוכנת של תקדים עולמי שלילי.

זוכרים את תיקון 20

הפגם החוקתי - המגבלה הקשיחה על השכר, לטענת חודק, מהווה אפליה פסולה בין בנקים ותאגידים פיננסיים לבין חברות ציבוריות ואחרות. זו פגיעה בחופש ההתקשרות ו"פגיעה בזכות הקניין של בעלי השליטה בבנק, שנפגעת בצורה מהותית מהיעדר היכולת לבחור את המועמדים הטובים ביותר לניהול בנק". לכן הצעת החוק היא פגיעה "בזכויות חוקתיות שהוכרו כזכויות יסוד".

הפגם התקנוני - חודק מגייס את תקנון הכנסת שמחייב דיון מעמיק ב"נושא חדש" שנכנס להצעת חוק, אך לא נכלל בהצעה המקורית שעברה קריאה ראשונית בכנסת. קביעת המגבלה והיחס, טוען חודק, היא "נושא חדש", ולא ניתן להגניבו ללא דיון ציבורי ודיון במליאה.

הבונוס נחתך ב-40% מנכ"ל קרדיט סוויס קיבל שכר של 4.8 מיליון דולר סכום המענק השנתי של טידג'אן תיאם הסתכם ב-2.9 מיליון דולר, לאחר שביקש את הפחתתו בעקבות הדוח החלש וכביטוי להזדהות עם העובדים מיקי גרינפלדלכתבה המלאה

פגיעה ביכולת הניהול - החוק המוצע יפגע ביכולת התאגיד הפיננסי לשכור את המועמדים הטובים ביותר לניהול, טוען חודק, מכיוון שהוא מגביל באופן דרמטי את מבנה התגמול והתפלגות התגמול.

פגיעה בהסכמי עבודה - מדובר בפגיעה ש"אין לה אח ורע במישור הסכמי העבודה בישראל, כשלא ניתנה הגנה לעובדים בעלי הסכמים קיימים ודינם להתבטל תוך שישה חודשים מפרסום החוק". טענה זו, אם לא תועיל מול המחוקק, תשרת את מנהלי הבנקים במו"מ מול העובדים: הנה, גם אותנו דופקים בתנאים ובשכר.

תקדים עולמי - חודק מפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמצא כי "קביעתה של תקרת תגמול בחקיקה היא צעד תקדימי שאין לו מקבילה במדינה כלשהי בעולם המערבי. במחקר זה נמצא כי הגבלה ישירה של שכר מנהלים נמצאה בחקיקה בסין בלבד ורק במגזר מסוים".

עו"ד דוד חודק. מכתב מנומס, ללא איומים מקובלים | צילום: אוראל כהן

יו"ר בנק הפועלים: "זה כמו הלאמת שכר על ידי חקיקה" יאיר סרוסי, המכהן גם כנשיא איגוד הבנקים, מתייחס לחוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הפיננסיות משה גורלי ורוני זינגרלכתבה המלאה

חודק חוזר שלוש שנים לאחור, למסקנות ועדת נאמן, שפסלה את רעיון תקרת היחס והעדיפה על פניה את תיקון 20 לחוק החברות. תיקון החוק ביטא התערבות מתונה, שמסתפקת בהנחיית החברה לגבי שיקולי התגמול ולא לכפייתו. הרשות טענה אז: "הערכת תפקוד מנהלים ותגמולם הראוי הם תהליך מורכב שחלקו מדידות כמותיות מדויקות וחלקו תלוי אינטואיציה וההערכה. ככזה יש להתאימו לצרכי חברה ספציפית ומנהל ספציפי".

המשנה הכלכלי אבי ליכט טען אז: "הדירקטוריון הוא הגורם הנכון והראוי לאישור שכר הבכירים. הלה קשור קשר הדוק לקביעת האסטרטגיה של החברה". חודק, מטעמים מובנים, השמיט ציטוטים מאוחרים יותר של ליכט, שבהם הזהיר במפורש את החברות הציבוריות שאם תיקון 20 לא יופנם ולא תרוסן תאוות השכר השערורייתי, תשלוף הכנסת את הפטיש הגדול ותגביל אותו בחקיקה.

לא מפחדים מבג"ץ

מכתבו של חודק מנומס, ואין בו האיום המקובל של עורכי הדין שלפיו מרשו שומר על זכויותיו לצעדים משפטיים שיינקטו לפי צורך. ובכל זאת, נדמה שעתירה לבג"ץ נגד חוקתיות החוק, אם ולאחר שיעבור במתכונתו הנוכחית, לא תהווה הפתעה.

מבחינת משרד המשפטים החוק מעורר קשיים אבל ניתן להגן עליו בבג"ץ. עמדה זו מלווה לאחרונה יוזמות רבות של הממשלה והכנסת. למשל, העברת סמכות הדחת בכירים בשירות המדינה מוועדת טירקל לנציבות שירות המדינה או מתווה הגז. והשאלה שנותר לברר היא אם גם השופטים יצטרפו לעמדה, כשהחוקים וההחלטות האלו דינם להתקבל או להתבטל. תיאורטית יכול יועמ"ש הכנסת להודיע כי אינו יכול להגן על ההצעה, ואז יצטרך הדרג הפוליטי להחליט כיצד לנהוג. ואולם אם יבחר לעשות כן, יפנה ינון כנגד היועצת המשפטית של ועדת הכספים שגית אפיק, שהיתה בחדר הוועדה בעת אישור החוק, וסמכה את ידיה על הצעות הח"כים כפי שהוכנסו בסוף בהצעת החוק הסופית.