אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההון יישאר שחור: בסיוע למעלימי מס אין אופוזיציה וקואליציה

ההון יישאר שחור: בסיוע למעלימי מס אין אופוזיציה וקואליציה

הממשלה מגיעה לסוף מושב הכנסת כשמחלוקות בקואליציה מונעות ממנה לקדם את החוקים למאבק בהון השחור. באוצר זועמים על יו"ר ועדת הכספים שתוקע את החוקים ומאיימים שיהיו לכך השלכות, אולם גם הניסיון שלהם להיעזר באופוזיציה נכשל

27.03.2016, 06:57 | עמרי מילמן ורוני זינגר

מאזן האימה הפנימי בקואליציה, בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, עשוי להגיע בימים הקרובים לסף פיצוץ. זהו השבוע האחרון למושב הכנסת, וכדי שהמליאה תספיק לאשר את הצעת החוק שתאפשר לבנקים להעביר לרשות המסים מידע על פעילות חריגה בחשבונות, ועדת החוקה תצטרך לאשר את ההצעה מחר. אלא שגם אחרי שבועות של מאמצים משותפים של כחלון ויו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי - החוק תקוע. הסיבה: ההתנגדות הנחרצת של ש"ס וגפני. "זהו חוק צפון קוריאני", אומר יו"ר ועדת הכספים החבר גם בוועדת החוקה, "ככל שזה תלוי בי, הוא לא יעבור".

קראו עוד בכלכליסט

באוצר זועמים. הצעת החוק היא אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית למאבק בהון השחור שמקדם כחלון מאז נכנס לתפקידו, ובסביבתו רומזים שאם גפני לא יפגין מחויבות קואליציונית לחוקים, "יהיו לכך השלכות": רמז לכך שגפני לא יקבל את תמיכת כחלון בקידום תקציבים וחוקים שהוא מעוניין בהם. באוצר אף מאיימים שאם החוק לא יעבור, לא יאושר הפטור ממע"מ על מים שהובטח ליו"ר ש"ס אריה דרעי - אם חוק המס לא יעבור, אומרים באוצר, לא יהיה כסף לממן את הפטור. לאור התגובות הקשות בש"ס לאיום הזה, באוצר מאיימים ללכת על קיצוץ רוחבי נוסף במשרדי הממשלה כדי לממן את הבטחת הבחירות של ש"ס.

במדדים עולמיים, ישראל נחשבת למדינה שאינה מחמירה בטיפול בהון השחור. לפי הערכות, היקף ההון שלא מדווח מגיע לכ־200 מיליארד שקל בכל שנה, והפטורים הנדיבים שמאפשרים לעולים חדשים לא לדווח על הונם בחו"ל, הופכים את ישראל למקלט מס נוח ליהודים. האוצר ורשות המסים מנסים להגביר את הגבייה, אולם הכנסת - באופן מסורתי ולאורך שנים - אינה נלהבת לסייע להם בחקיקה.

גם כחלון חווה זאת על בשרו. במסגרת טיוטת חוק ההסדרים שפרסם באוגוסט נכללה שורה ארוכה של חוקי מס. אולם בעידוד הסיעות החרדיות הוביל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להוצאתם, בטענה שחוקים כאלה צריכים לעבור בחקיקה רגילה. האוצר שמע, ולפני שלושה חודשים הגיש את החוקים תחת כותרת אחת של "העמקת הגבייה והגברת האכיפה".

המשרד ציפה להעביר את החוקים בבת אחת, במה שזכה לכינוי "מיני חוק הסדרים". אולם מושב הכנסת מסתיים, ועד כה העבירו ועדות הכנסת למליאה רק חוק אחד, שמחמיר מאוד את המשמעות של עבירות מס חמורות ואת הענישה עליהן כשהוא הופך אותן לעבירות מקור להלבנת הון. אולם בשאר החזיתות - האוצר מפסיד.

חרדה לפרטיות

מכיוון שגפני הכריז כבר בתחילת הדרך שבכוונתו להתנגד לחקיקה, ניסה האוצר לעקוף אותו על ידי העברת החוקים לוועדת חוקה, חוק ומשפט, למרות שחוקי מס צריכים להגיע לוועדת הכספים. גפני ניהל קרב איתנים נגד הכוונה לקחת ממנו את החוקים - כשהוא מודיע שבכוונתו "לקבור" אותם - ולבסוף היה זה היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, שחייב את משרד האוצר לפצל את החקיקה בין הוועדות. באוצר התנחמו בכך שהחוק המרכזי שיאפשר העברת מידע מהבנקים לרשות המסים, יעבור לוועדת חוקה של סלומינסקי. לפי ההצעה, רשות המסים תוכל להעביר לבנקים שאילתא כללית בנוגע לפעולות חשודות, והבנקים יחזירו לה רשימה של חשבונות שבהם אותה פעילות התרחשה. יו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון, ג'ק בלנגה, מעריך שבין השאר הרשות תשאל על הפקדת מזומנים קבועה בחשבון, העברות כספים מחו"ל, משיכת מזומן באמצעות כרטיסי אשראי זרים או תנועות שביצע אדם שקיבל הרשאה שאינו קרוב משפחה של בעל חשבון.

שר האוצר משה כחלון ומנהל רשות המסים משה אשר. הכנסת לא משתפת פעולה עם חקיקת מס, צילום: עמית שעל שר האוצר משה כחלון ומנהל רשות המסים משה אשר. הכנסת לא משתפת פעולה עם חקיקת מס | צילום: עמית שעל שר האוצר משה כחלון ומנהל רשות המסים משה אשר. הכנסת לא משתפת פעולה עם חקיקת מס, צילום: עמית שעל

להצעת החוק הזו יש התנגדות רבה, גם מצד חברי קואליציה ובהם גפני ובני בגין. דיונים קודמים בחוק היו סוערים וכללו עימותים ישירים בין גפני לסלומינסקי. הדיון ביום רביעי היה רגוע יותר, אך הבהיר שהסיכוי שכחלון יצליח להעביר את החוק במתכונתו אינו גבוה. המתנגדים טוענים שהחוק פוגע בפרטיות של בעלי החשבונות, והם תוהים לגבי המידתיות - האם המס שייגבה מצדיק חדירה לחשבונות הבנק של לקוחות כה רבים.

אלא שבאוצר וברשות המסים מתקשים להשיב כמה חשבונות יעלו בשאילתות שיגישו, ומה היקף המס שייגבה. אחת ההערכות שהציגו בוועדה מדברת על 2–3 שאילתות בשנה בשנים הראשונות שיניבו גידול שנתי בהכנסות של כ־300 מיליון שקל - ועד 10 מיליארד שקל בהבשלה מלאה בתוך עשור.

בהיעדר תמיכה של גפני וחברו לסיעה אורי מקלב בחוקי המיסוי, בסביבת שר האוצר סמכו על יש עתיד שיסייעו להעביר את החוק מהאופוזיציה. כחלון קיבל מיו"ר יש עתיד יאיר לפיד איתות שיתמוך בחוקים שנידונים בוועדת חוקה. ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, חבר ועדת חוקה, אף תמך בחוקים בהצבעה בקריאה ראשונה. אבל אז משהו השתנה. ביש עתיד טוענים שהחוק המחייב את הבנקים להעביר מידע הוא בעייתי, וגם אם לוי תמך בו - חברות סיעתו קארין אלהרר ויעל גרמן התעקשו, והביאו לכך שיש עתיד החליטה לא לתמוך בחוק.

בכך סגרה יש עתיד את הגולל על האפשרות להעביר את החוק בוועדת חוקה, אלא אם גפני יחזור בו ויחליט להצביע עם הקואליציה שהוא חבר בה — מה שלא צפוי לקרות. בכולנו, אגב, משוכנעים שהסיפור כלל לא קשור לדרישות של גרמן ואלהרר, אלא נעוץ בסיכום חשאי שאליו הגיעו לפיד וגפני, במסגרת חימום היחסים של לפיד עם המפלגות החרדיות.

סוגרים פערים עם העולם

בעוד הצעת החוק על העברת המידע מהבנקים מאיימת לקרוע את הקואליציה, הצליחו האוצר וסלומינסקי לאשר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק חשובה לא פחות, שעשויה להוביל למהפכה בטיפול בעבירות מס. לפי ההצעה, עבירות מס חמורות ייכנסו לחוק לאיסור הלבנת הון וייחשבו לעבירות מקור - כלומר לעבירה שסייעה להשגת הון באופן לא חוקי, כמו סחר בסמים או סחיטה באיומים.

הצעת החוק הזו עלתה בעשור האחרון כמעט בכל חוק הסדרים, אך בכל פעם נפלה מחדש כבר בשלב מוקדם. בכנסת הקודמת למשל, סירב יו"ר ועדה חוקה, ח"כ דוד רותם המנוח מישראל ביתנו, להעלות אותה בכלל לסדר היום. בניגוד למצב הקיים שבו מעלים המס משלם את המס עם קנס וריבית, אולם הנכסים שהשיג באמצעות העלמת המס נותרים בידיו, הצעת החוק החדשה קובעת שבעבירות מעל לסכום מסוים תוכל הרשות לחלט נכסים וכספים ששייכים להעלמת המס - כי הם חלק מהלבנת ההון. כך למשל במקרה של יזמת הנדל"ן ומארגנת קבוצות הרכישה ענבל אור, שרשות המסים טוענת כי העלימה מע"מ בגובה של כ־17 מיליון שקל, תוכל הרשות לחלט את כל נכסי החברה הקשורים למע"מ המועלם. צעד זה מהווה הרתעה כלכלית משמעותית.

 , צילום: עומר מסינגר, עמית שעל, שוקה כהן, אוראל כהן צילום: עומר מסינגר, עמית שעל, שוקה כהן, אוראל כהן  , צילום: עומר מסינגר, עמית שעל, שוקה כהן, אוראל כהן

בנוסף, הצעת החוק מעלה את עונש המאסר המרבי משבע שנים לעשר שנים, מכיוון שלעבירת המס תצטרף עבירה של הלבנת הון. החוק גם מאפשרת לרשות המסים לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון - מה שיקל עליה להגיע למעלימי מס (וראו שאלות ותשובות בעמוד זה).

החוק הזה מופנה בעיקר למעלימי המס הגדולים, ולפי ההערכות אמור להוסיף בכל שנה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, ואולי אף מיליארדי שקלים. מבחינה בינלאומית, באמצעות אישור החוק ישראל בסך הכל צמצמה פערים עם העולם. אם החוק לא היה מאושר, ישראל היתה נכנסת לרשימה שחורה, מה שהיה משפיע באופן משמעותי על השקעות זרות בארץ ועל ענף בנקאות. הבנקים היו עלולים לקבל דירוג נמוך יחסית כי היו נחשבים בסיכון גבוה יותר והשקעות זרות בישראל היו מתמעטות - מה שהיה רק מעצים את המוניטין של ישראל כמדינה שמעודדת העלמות מס, ומרחיק את המערכת הפיננסית שלנו משאר העולם.

הצבעה ביום ראשון

החשש מכך שגפני יחבל גם בחוק שמגדיר העלמות מס כעבירות מקור להלבנת הון, הביאה להתנהלות חריגה סביב אישורו בוועדת החוקה. הכנסת וועדותיה אינן פעילות בימי ראשון, ובכל זאת ועדת החוקה קיימה דיון והצבעה על החוק. ולמרות ויכוחים מרים שהתנהלו בשבועות האחרונים סביב החוק, הוא עבר פה אחד באישור סלומינסקי, בגין, מקלב, לוי ואוסמה סעדי מהרשימה המשותפת.

איפה היו המתנגדים? הם פשוט לא הוזמנו. "חצי שעה לפני ההצבעה הודיעו שיש דיון והצבעה ולבוא מהר", סיפר אחד מחברי הכנסת. מרבית חברי הוועדה כלל לא נמצאו באותו זמן בירושלים, אך התומכים קיבלו הודעה די זמן מראש והספיקו למהר ולהגיע לדיון. כך כמעט מתחת לרדאר, אושרה הצעת חוק שהיתה כנראה עוברת ממילא בגלל תמיכתם של יש עתיד מהאופוזיציה ומקלב מיהדות התורה, ובלי לייצר הרבה רעש.

המתנגדים - שקולם הושתק בדיון האחרון - חוששים שהמהלך שמוביל החוק דרקוני מדי, כשהוא מרחיב את האחריות הפלילית למעגלים נוספים מסביב למעלים המס הרבה מעבר למצב הקיים. למעשה, כל מי שייגע בכסף שהועלם ממנו מס - שותף או בן משפחה - ולא ידווע לרשויות - מס הכנסה, מע"מ או מקרקעין - הופך לעבריין הלבנת הון, שעומד לפני עונשים חמורים של עשר שנות מאסר וחילוט כספים.

גפני מקשה על רפאלי

בזכות המאבק שניהל, הצליח גפני לקבל כמה הצעות חוק לוועדת הכספים, אולם הטיפול שלו בהן היה חלקי. הוא הביא בשבוע שעבר לאישור הצעת חוק שקובעת שיש להרחיב את חובת הדיווח על הון - יוזמה נוספת שעלתה מספר פעמים בחוקי ההסדרים האחרונים ונפלגה פעם אחר פעם.

לפי התיקון, אדם שטוען שאינו תושב ישראל אך נמצא בארץ מעל ל־183 ימים בשנה (יותר מחצי שנה), יהיה חייב להגיש לרשות המסים מסמכים המבססים את טענתו שאינו תושב ישראל - וזאת בניגוד למצב היום שהוא אינו מחויב לכך. מי שלא יצליח להוכיח שהוא תושב חוץ, ייאלץ לשלם מס גם על הכנסותיו בחו"ל. מלבד החלטה זו, נקבע גם שתושבי ישראל שמעבירים מעל לחצי מיליון שקל בשנה ונהנים בנאמנות שגדולה מחצי מיליון שקל בשנה (מעל גיל 25) יידרשו להגיש דו"ח שנתי לרשות המסים.

הצעת החוק אושרה בוועדה, אך גפני עדיין לא העביר אותה לאישור המליאה. בנוסף, הוא גם פיצל מהחוק סעיפים שנגעו לחברות בית ולקרנות נאמנות - וכלל לא דן בהן. ושכחלון יתפוצץ.

שאלות ותשובות

העלמת מס חמורה תיחשב להלבנת הון

מה הן עבירות מקור והלבנת הון?

עבירת מקור היא העבירה שבאמצעותה הושג הון לא חוקי, למשל סחר בסמים, סחיטה באיומים, הברחת הון או גניבה. עבירות מס לא נחשבו לעבירות מקור, מלבד הפצת חשבוניות פיקטיביות. הלבנת הון היא הכנסת ההון הלא חוקי לתוך המערכת החוקית.

מה החידוש בחוק שאושר בשבוע שעבר?

החוק שוועדת חוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הופך חלק מעבירות המס לעבירות מקור, כך שיהפכו לעבירות הלבנת הון. מדובר בעבירות שיש בהן יסוד נפשי, כלומר כוונה ורצון להעלים מס.

אילו היקפים ייחשבו לעבירת מקור?

העלמת הכנסות של יותר מ־2.5 מיליון שקל בארבע שנים או יותר ממיליון שקל בשנה; העלמת מע"מ של 480 אלף שקל ומעלה בארבע שנים, או 170 אלף שקל ומעלה בשנה; ומקרקעין, העלמת נכסים של 1.5 מיליון שקל ומעלה. גם דיווח פרטים כוזבים על זהות הצדדים בעסקה ייחשב לעבירה.

בכמה הוחמרה הענישה לעומת המצב הקיים?

ראשית, עונש המאסר המרבי עלה משבע לעשר שנים. אולם נראה שמה שירתיע יותר את המעלימים הוא שעכשיו אפשר יהיה לחלט נכסים שלהם הקשורים להעלמת המס - לתפוס באופן זמני או קבוע כספים ונכסים שלהם. זאת נוסף לענישה הקיימת כיום של תשלום המס עם הצמדה וריבית. את החילוט יאשר בית המשפט.

האם גביית המס אמורה לגדול כתוצאה מכך?

כיום, כשהרשות לאיסור הלבנת הון מזהה תנועות שחשודות בעבירות מקור, היא אינה יכולה להעביר את המידע לרשות המסים, אולם החוק כבר מאפשר לרשויות להחליף מידע. הרשות לאיסור הלבנת הון מזהה תנועות המעלות חשד לעבירות מס של כ־2 מיליארד שקל בשנה.

האם אפשר להסדיר את ההון לפני כניסת החוק?

נוהל גילוי מרצון מעניק חסינות מהליך פלילי למי שפונה לרשויות. ועדת החוקה ביקשה להאריך את משך הנוהל ולהרחיב אותו גם לעבירות הלבנת הון. היועץ המשפטי לממשלה טרם הכריע בנושא.

האם ניתן יהיה לפנות להליך של כופר?

במסלול כופר בעבירות מס ניתן להגיע להסדר של קנס ותשלום המס במקום הגשת אישומים פליליים. לרשות אין סמכות לעשות זאת בנוגע לעבירות הלבנת הון, וטרם התקבלה החלטה אם הליך הכופר יהיה רלבנטי לעבירות אלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות