אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחירים ירדו? תלוי את מי שואלים: הצרכנים חשים שמחירי המזון עלו - באוצר מתעקשים שההיפך צילום: אביגיל עוזי

המחירים ירדו? תלוי את מי שואלים: הצרכנים חשים שמחירי המזון עלו - באוצר מתעקשים שההיפך

93% מהציבור חשים כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה עקבית במחירי המזון בישראל, זאת בניגוד לסקירה שמפרסם האוצר לפיה בתקופה זו נרשמה ירידה משמעותית במחירי המזון - כמעט בכל הקטגוריות. יחד עם זאת מציינים באוצר כי מחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בין לאומית

27.03.2016, 13:01 | נורית קדוש

למרות ש-93% מהציבור חשים כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה עקבית במחירי המזון בישראל, הכלכלן הראשי במשרד האוצר טוען היום (א')כי ההיפך הוא הנכון. בסקירה השבועית שפרסם, טוען האוצר כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית במחירי המזון, כמעט בכל הקטגוריות המרכזיות. על פי הסקירה, מקורה של אותה ירידת מחירים אינה במעבר צרכנים ממותגים יקרים לתחליפים זולים או ממעבר מחנויות יקרות לסניפי דיסקאונט, אלא שהיא המתואמת עם מגמת הירידה של מדד המחירים לצרכן, ונרשמה על רקע ירידה במחירי הסחורות בעולם ומדיניות ממשלתית תומכת.

קראו עוד בכלכליסט

"השינוי במחירי המזון לא נבע משינוי תמהיל הצריכה בין מותגים יקרים וזולים. ירידת המחירים לא נבעה ממעבר לערוצי רכישה זולים, שכן המגמה בשנתיים האחרונות הייתה דווקא מעבר לערוצי רכישה יקרים יותר כגון חנויות נוחות". נטען בסקירה. עוד על פי האוצר, במהלך השנתיים האחרונות נרשמה ירידה ברמת הריכוזיות בשווקים רבים, אך דרושה בחינה מעמיקה יותר על מנת לזהות קשר חד משמעי בין התפתחות זו למגמה בתחום המחירים.

קניות בסופר, צילום: תומריקו קניות בסופר | צילום: תומריקו קניות בסופר, צילום: תומריקו

כאמור, הנתונים הינם בניגוד גמור לתפיסה הציבורית בישראל. על פי התפיסה הציבורית, נרשמה בשנתיים האחרונות עלייה עקבית במחירי המזון. כך, על פי סקר עדכני ממנו עולה כי כ-93 אחוזים מהנשאלים חשבו שמחירי המזון עלו במהלך השנתיים האחרונות בהשוואה לאחוז זניח בלבד שסבר שמחירי המזון ירדו. באוצר טוענים כי תפיסה זו אינה תואמת את המצב בפועל כאשר בשנתיים האחרונות נרשמה ירידת מחירים משמעותית בכמעט כל קטגוריות המזון. יחד עם זאת מציינים באוצר כי מחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בין לאומית. כך, ב-2011 היו מחירי המזון גבוהים ב-16 אחוזים מהממוצע במדינות ה-OECD, אך נראה כי חל שינוי מגמה כשבמקביל לירידת מחירי המזון בישראל, עלו המחירים במדינות ה-OECD בממוצע בכ-4 אחוזים בשנתיים האחרונות.

על מנת להבין יותר לעומק את המגמות בשווקי המזון, ואת הגורמים לירידות המחירים, עשה האוצר שימוש במאגר נתוני נילסן המאפשר לבחון את הנתונים מזוויות נוספות כגון השינויים בתמהיל סל הצריכה לאורך זמן וחלוקת השווקים בין היצרנים. מאגר הנתונים עליו התבססה הבחינה אינו מקיף את כלל מוצרי המזון אך הוא כולל ייצוג של מרבית מוצרי המזון הבסיסיים, מלבד ירקות ופירות. סך כל המכר הכספי המכוסה במאגר הנתונים עמד ב-2015 על כ-18 מיליארד שקל. לצורך חישוב השינויים במחירי מוצרי המזון קובע סל הצריכה הממוצע של 2013 (ברמת הפריט הבודד), זאת במטרה לנטרל השפעה של שינוי בתמהיל סל הצריכה על המחיר לצרכן. מבדיקה זו עולה כי ברוב קטגוריות המזון נרשמה ירידה כאשר הירידות החדות ביותר נרשמו בקטגוריות מלח וסוכר (9%-) שמן, רטבים וסלטי חומוס (6%-) ודגני בוקר (6%-). במקביל נרשמה עליית מחירים במוצרי הבשר, העוף והדגים (5%). בסך הכול, מחיר סל הצריכה הממוצע שנרכש ב-2013 ירד בשנתיים האחרונות בכ-2.3 אחוזים, זאת במקביל לעלייה של 4 אחוזים בשכר הממוצע במשק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
קודם כל צריך לתקן את אופן חישוב המדד, שלא כולל את מחירי המזון
שתמיד עולים פי 2-3 יותר ממנו. בעניין מחירי המזון - למי שקונה ברשתות זולות כמו 'מעיין 2000' יש הנחה משמעותית (20 אחוז ויותר) לעומת הרגילות, כך שזה תלוי ברשת הקבועה. יש הוזלות רק במוצרי ייבוא זולים. צריך עוד מהם והרבה.
עד  |  28.03.16
לכל התגובות