אי הסדרת התרומות עלול לגרום לכך שצה"ל לא יוכל לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו

מבקר המדינה בחן את מערכת התרומות לצה"ל ומצא כי למרות שצה"ל הצהיר כבר לפני שנים כי יסדיר את הנושא, עדיין נשענים בצה"ל על תרומות בשביל לממן נושאים שאינם רווחת החיילים וכי מערכת התרומות כולה במהלך 2014, אינה יעילה או מוסדרת לפי צרכי הצבא.

אחד הממצאים המטרידים שמצא המבקר הוא כי במהלך 2014 העסיקה האגודה למען החייל חברה פרטית לצורך גיוס כספים טלפוני עבור חיילי צה"ל. עבור שירותי הגיוס הללו שילמה האגודה לחברה עמלות מהתרומות שגייסה. על פי נתוני האגודה, בשנים 2014-2012 גייסה חברת הטלמרקטינג כ-14.8 מיליון שקל, כ-13.9 מיליון שקל וכ-14.8 מיליון שקל בהתאמה, אולם בשנים אלה שילמה האגודה לחברת הטלמרקטינג עמלה בשיעור ממוצע של כ-44.3% מהכספים שגייסה החברה.

אלא שלא כאן נגמר המחדל, על פי מבקר המדינה כספי התרומות שגייסה חברת הטלמרקטינג (בניכוי העמלה לחברת הטלמרקטינג) יועדו בעיקר למימון הוצאות של מנגנון האגודה. למעשה, האגודה למען החייל הטעתה את התורמים, שכן לפי המבקר בעת פנייתם הטלפונית לתורמים פוטנציאלים הציגו להם אנשי חברת הטלמרקטינג, כי כספי התרומה נועדו לרווחת החיילים, שעה שבפועל התקבולים שהועברו בדרך זו לאגודה שימשו ברובם לתשלום העמלה לחברת הטלמרקטינג ולמימון המנגנון התפעולי של האגודה.

למרות שכבר בינואר 2011 מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי שני, ועדה ציבורית לבחינת נושא פעילות האגודה למען החייל ולב"י (הקרן למען ביטחון ישראל), רק ביולי 2015, כארבע שנים לאחר פרסום המלצות הוועדה הציבורית וכשנה וחצי לאחר המועד שקבע המנכ"ל לשעבר ליישום המלצות הוועדה הציבורית, יישם משרד הביטחון את ההמלצה העיקרית של הוועדה הציבורית, בנוגע להקמת ארגון חדש שתחת ניהולו יפעלו שני גופים נפרדים אחד שיגייס תרומות והשני שיעסוק בתפעול- מימוש התרומות ובהפעלת מתקני הנופש ובתי החייל.

אותה וועדה כתבה כי "ליקויים שנחשפו ברבים במהלך השנים הביאו לאבדן האמון של התורמים באגודה. אמון זה לא שוקם, אף כי האגודה טוענת כי תיקנה את מרבית הליקויים וביצעה בשנים האחרונות מהלכי התייעלות נרחבים... כל אלה הובילו לכך שהאגודה מתקשה לגייס תרומות בלתי " (לפרויקטים מסוימים-ע"מ). המבקר התייחס גם שדחיית אימוץ ההמלצות של הוועדה, נוכח חוסר היעילות של מערך ההתרמה הקיים והנזקים הנגרמים למערך זה גרם להימשכות הנזקים.

מהנתונים שהציג מבקר המדינה עולה כי בשנים 2014-2011 הסתכמו התרומות לחיילי צה"ל דרך האגודה ולב"י בכ-190 מיליון שקל לשנה בממוצע.

כספים שלא מימנו את תפעול האגודה וכבר הגיעו לחיילים הגיעו לייעוד שלדעת מבקר המדינה אינו ראוי. כבר בדוח קודם מ-2009, התייחס מבקר המדינה לסוגיית ייעוד התרומות וקבע כי האגודה למען החייל צריכה להמנע ממצב בו התרומות מממנות מטרות שאינם לצורכי רווחה, אולם פקודת מטכ"ל כי שימוש בתרומות יהיה גם להקמת מתקנים רפואיים כמו מרפאות או אמבולנסים. במקרה אחר, באוגוסט 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", אישרה המינהלת קבלת תרומות של מקלחות שדה וגנראטורים - ציוד שצה"ל אמור לספק בעצמו לחייליו. המבקר ציין כי "פריטי ציוד ופרויקטים שנועדו להצלת חיים, לטיפול בנפגעים ולמתן שירותי רפואה הם במהותם תחומים הנמצאים בליבת העשייה של צה"ל, והם אינם אמורים להיות תלויים בכספי תרומות."

נושא נוסף שעלה בביקורת הוא הקשר שבין קציני צה"ל לארגון הידידים בארה"ב. למרות פקודות צה"ל והוראותיו האוסרות על קיום קשר ישיר בין חיילים לתורמים, ולמרות חוות דעתו של הפצ"ר לשעבר, אלוף במיל' אביחי מנדלבליט (כיום היועץ המשפטי לממשלה), קצינים בצה"ל קיימו במשך שנים קשר ישיר עם ארגון הידידים בארה"ב, בין היתר, דיווחו קציני צה"ל ישירות לארגון הידידים בארה"ב על סטאטוס התקדמות פרויקטים הממומנים בכספי תרומות שגייס הארגון.המבקר ציין כי הקשר הישיר בין החיילים לארגו הידידים בארה"ב , מלבד היותו נוגד את הפקודות, עלול לגרום להיעדר שוויוניות בין יחידות צה"ל בקבלת תרומות, וכן לקבלת תרומות ביחידות שונות באופן שאינו תואם את צורכי צה"ל ואת סדרי העדיפויות שלו.המבקר קבע כי צריך לעקור את התופעה מהשורש.

המשפחות ממשיכות לגייס תרומות

המבקר מצא מקרים רבים מהשנים 2014-2012 שמעידים על תופעה רחבת היקף בה קצינים וחיילים היו מעורבים בגיוס עצמאי של תרומות באמצעות האינטרנט, וקיבלו תרומות בניגוד להוראות, בכסף ובפריטים שונים, כולל ציוד לחימה כמו אפודי מגן, יראורים (פנס להרכבה על הרובה) וביגוד.

לפי מבקר המדינה "תופעה זו גורמת לפערים באיכות הציוד בין יחידות שונות בעלות אותו צביון שירות, דבר העלול לפגוע פגיעה מוראלית בחיילים, ולגרום לתחרות מזיקה בין יחידות צה"ל השונות. כמו כן, קבלתם של פריטים אלה ביחידות השונות נעשית ללא פיקוח ובקרה של צה"ל על כמותם, בטיחותם, איכותם והתאמתם ליעדם." תופעה זו החריפה במהלך מבצע "צוק איתן".

עוד עלה בביקורת, כי בחלק מהיחידות בצה"ל הוקמו קבוצות של הורי חיילים הפועלות, בין היתר, לגיוס כספים עבור היחידות שבהן משרתים ילדיהם. למרות שצה"ל מסר באוקטובר האחרון למבקר המדינה תגובה האומרת כי הנהלים חודד בנושא וכי בוצעו תחקירים, בבדיקה נוספת של מבקר המדינה, לאחר תגובה זו מצא המבקר כי "עדיין נמשכה התופעה של גיוס תרומות ליחידות בצה"ל וזאת, בין היתר, באמצעות מימון המונים ופרסומים שונים באתרי האינטרנט"

המבקר סיכם את הביקורת עם אזהרה חמורה לגבי הפגיעה הפוטנציאלית בצה"ל וכתב "הממצאים שעלו בביקורת הם בחלקם חמורים, וביניהם תופעה נרחבת שבה קצינים וחיילים מקיימים קשר ישיר עם תורמים ומעורבים בגיוס ובקבלת תרומות, בכסף ובפריטים שונים, ובהם ציוד לחימה, בניגוד לפקודות ולהוראות וללא פיקוח ובקרה של צה"ל; אי-ההסדרה של תהליך ההתרמה באמצעות פקודות מתאימות; ואי-קיום פקודות צה"ל הקיימות בכל הקשור למערך ההתרמה. כל אלה עלולים לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו, לעורר לחצים בלתי ראויים למתן תרומות כלפי הורי החיילים וקרוביהם ולפגוע בשמו הטוב של צה"ל, כצבא שאינו אוכף את פקודותיו על חייליו, ואשר אינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו."

ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות. החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה- גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, ע"פ הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו ע"י צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל לקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".

תגובת דובר צה"ל:

"צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית.

"באוגוסט 2015, כחלק מהפקת הלקחים מדו"חות ביקורת קודמים והבנה כי דרוש גוף אחוד שמאגד את נושא התרומות תחתיו, הוקם באגף כוח האדם ענף התרומות והרווחה אשר אמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכלל יחידות צה"ל. בימים אלו מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסדרת פקודות הצבא בנושא תרומות ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו מספר אגרות בנושא וכן התקיים כנס צה"לי בהשתתפות נציגי השלישות באגפים ובזרועות בו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי הצבא לתורמים.

"הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ציין במספר רב של דיונים כי הוא "רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא מוסדיות הקיימת בצה"ל". במסגרת זו סיכם מספר מנגנוני פעולה לצמצום תופעה זו ולאכיפת האיסור לתרומות מסוג זה. עוד ציין במספר הזדמנויות כי הוא רואה צורך במיקוד התרומות בצה"ל לחיזוק חיילי החובה והשתלבותם בצה"ל, רווחתם והוקרה לאחר שחרורם (מקצוע/ תואר לכל חיילי שהשלים שירותו).

"באשר למקרים המוצגים בדו"ח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כלל המקרים נבדקו. במידה ונמצאו ליקויים, הם תוקנו ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים כנגד הנוגעים בדבר. הנושא עלה במספר דיונים ובמספר פורמי מטכ"ל וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו.

תגובת האגודה למען החייל וקרן לב"י: "במרץ 2015 נחתם הסכם בין האגודה למען החייל, קרן לב"י ומשרד הביטחון. השינוי הארגוני שאיחד בין האגודה ללב"י פתר, למעשה , את הליקויים שהועלו בדו"ח- רובם ככולם. האגודה למען החייל וקרן לב"י עובדות כגוף אחד בראשות וועד מנהל ויו"ר אחד, כדי לייעל ולרכז את נושא גיוס התרומות ומימושן לרווחת החיילים. על פי ההסכם, כל הוצאות המנהליות והוצאות ההנהלה ממומנות מזה כתשעה חודשים ע"י משרד הביטחון, כך ש- 100% מכל תרומה מגיעים לייעודם -לרווחת החיילים. ביטלנו את מרכז ההתרמה הטלפוני, אשר מימונו נעשה ע"י חלק ניכר מהתרומות. אנו פועלים בשקיפות מלאה כלפי הציבור, התורמים, צה"ל ומשרד הביטחון, והכל פתוח לביקורת ציבורית. ההתנהגות חריגה המוזכרת בדו"ח התגלתה עקב בדיקה שיזמה האגודה, והנושא טופל במלוא החומרה עם הגילוי, עוד במהלך שנת 2013. הנוהל לטיפול בנושא – תוקן והוטמע זה מכבר על פי המלצות מבקר המדינה".