אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בעוד עשור מחשבים יקבעו מי יקבל אשראי ומי לא" צילום: עמית שעל

"בעוד עשור מחשבים יקבעו מי יקבל אשראי ומי לא"

רותי שמחה, שעומדת בראש קרן האשראי ויולה קרדיט,תומכת בתחרות בשוק האשראי, אבל מזהירה מפני כאוס שעלול להיווצר ומפני גל של פשיטות רגל. התחרות מהבנקים, שמתחילים להסתובב לה במגרש הביתי של חברות הטכנולוגיה וההייטק, דווקא לא מטרידה אותה

30.03.2016, 21:53 | מאיר אורבך

מי ישמור על האזרחים שלא ייקחו אשראי גבוה מדי? זו התהייה הראשונה של רותי שמחה, שותפה מייסדת בקרן ויולה קרדיט, אל מול השינויים המתרחשים בשוק האשראי בעת הזאת. אסור לטעות בחיוביות של השינויים הללו, מדגישה שמחה – אבל במקביל, אסור להתעלם מהרבה מאוד סימני אזהרה שמרחפים מעליהם. "אני בעד תחרות שתוריד את הריבית, תייעל את המערכת הבנקאית ותעניק אשראי לאנשים שעד כה הבנקים לא טיפלו בהם", היא אומרת, אבל מיד מסייגת: "חשוב שהמצב לא יהפוך לכאוס. שלא יקרה שאנשים ייקחו אשראי שהם לא יכולים להחזיר, ויגיעו למצב של פשיטת רגל. שלא יצטרכו להתחיל לפנות אנשים מהבתים שלהם".

איך מונעים את זה?

"דירוג האשראי ללווים פרטיים הוא בקרה חשובה, ואני תומכת בו מאוד. אבל דירוג לבדו לא יכול לפתור את הכל. אם תהיה תחרות פרועה השוק ייצא משליטה, ואנשים שלא מקבלים אשראי מהבנקים יקבלו אשראי בריבית של 30% בשנה וגם ייקחו אותו. זה אסון. אני רוצה שתהיה תחרות שתיטיב עם הצרכן, אבל בטווח ארוך היא עלולה דווקא לפגוע בו".

אבל אם אדם בוגר ושקול רוצה לקחת מיליון שקל אשראי בריבית של 30%, וחושב שהוא יכול להחזיר אותו, למי יש מנדט לומר לו לא לקחת?

"הרגולציה לא צריכה להגביל את האנשים, היא צריכה להגביל את נותני האשראי. אדם יכול לקחת כמה שהוא רוצה, אבל אם הוא נופל, הוא מפיל איתו עוד גורמים ומזה צריך להיזהר".

צריך להטיל מגבלות גם על הבנקים?

"כן. זה צעד נכון להוציא מהם את חברות כרטיסי האשראי, וצריכים לקום פה עוד גופים שיהוו תחרות חדשה לבנקים. אבל נראה שוועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים לא חשבה על הכל עד הסוף. לא כל מה שעובד בארצות הברית יעבוד גם בישראל, ולמשק הישראלי יש את הבעיות שלו".

כלומר?

"חברות כרטיסי האשראי ייהפכו לחברות אשראי צרכני, הרי מה שמעניין בהן הוא תיקי האשראי שלהן. אז הן ייתנו הרבה יותר אשראי ורמת המינוף תעלה, ובשביל לפצות על הסיכון בגלל העלאת רמת המינוף, הריבית תעלה.

רותי שמחה. "אנשים ייקחו אשראי ב־30% ריבית. זה אסון", צילום: עמית שעל רותי שמחה. "אנשים ייקחו אשראי ב־30% ריבית. זה אסון" | צילום: עמית שעל רותי שמחה. "אנשים ייקחו אשראי ב־30% ריבית. זה אסון", צילום: עמית שעל

"מעבר לכך, ההמלצה שהופיעה בדו"ח הביניים לא לתת לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי היא בעייתית. הרי אנחנו רוצים להגדיל את מספר המתחרים, שחוץ משלוש החברות, שהיו עד עתה בבעלות הבנקים, יהיו עוד מתחרים. אז אם אנחנו מפרידים את החברות ולא מאפשרים לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, בעצם נשארנו עם אותן שלוש חברות, פשוט העברנו אותן מיד ליד. תחרות נעשית על ידי הגדלת מספר המתחרים. אם הבנקים יתחרו בחברות כרטיסי האשראי, אז הצלחנו להשיג את זה".

איך ייראה שוק האשראי בישראל בעוד עשור? "הרוב יהיה דיגיטלי. מחשבים יהיו אלו שיחליטו מי יקבל אשראי ומי לא. הם ישאבו נתונים ממאגר נתוני אשראי מוסדר".

 

זה טוב?

“זה ינגיש את האשראי לצרכנים. כל העולם הולך לשם, וגם אנחנו. אי אפשר לעצור את זה. אם זה ייעשה בצורה מבוקרת, זה יהיה טוב".

"האשראי להייטק לא מעניין את הבנקים"

 

ויולה קרדיט מתמחה במתן אשראי לחברות טכנולוגיה, בעיקר חברות בתחילת דרכן, כאלו שפעילותן מסוכנת מדי עבור הבנקים. כהגדרתה של שמחה, הקרן ברה מהווה מוצר משלים לתעשיית ההון־סיכון שמשקיעה בהון של אותן חברות. האשראי שוויולה מספקת להן ניתן בריבית גבוהה יותר מזו הבנקאית, ובדרך כלל כנגדו מקבלת ויולה קרדיט גם מניות בחברה שמבקשת אשראי, לצד ביטחונות נוספים אם זו תקרוס; המודל המדויק משתנה לפי צורכי החברה הלווה. "אין שתי עסקאות דומות", מסבירה שמחה. "יש חברות שרוצות לשלם מאוחר יותר, ויש כאלו שרוצות על ההתחלה לשלם את הקרן והריבית, ולכל אחת אנחנו מתאימים את ההלוואה. כמות המניות שאנחנו מקבלים משתנה בהתאם לכל חברה". אבל, היא מדגישה, האשראי מוויולה קרדיט לא מהווה תחליף להשקעת אקוויטי של קרנות הון־סיכון. "לחברות שבאות אלינו כבר צריכים להיות משקיעים. כך, הן כבר הוכיחו את עצמן: הן גייסו כספים ונמצאות בצמיחה, עם הכנסה מסוימת".

יפעת אורון, מנכ"לית לאומי־טק, צילום: עמית שעל יפעת אורון, מנכ"לית לאומי־טק | צילום: עמית שעל יפעת אורון, מנכ"לית לאומי־טק, צילום: עמית שעל

עד לאחרונה נהנתה ויולה קרדיט ממעמד בכיר בתחום ההלוואות להייטק, מאחר שהבנקים הדירו ממנו את רגליו. אבל התחרות בשוק האשראי, וכניסתם המסיבית של הגופים המוסדיים אליו, אילצה את הבנקים לחפש מנועי צמיחה חדשים. לפתע אפיקים שלא היו אטרקטיביים עבורם בעבר הופכים להיות מעניינים, ובכלל זה חברות הייטק וחברות טכנולוגיה. כך קרה שכדי להתמודד עם הירידה בהכנסות עקב התגברות התחרות, שני הבנקים הגדולים החלו לגלות עניין בתעשיית ההייטק המקומית, ואף להשקיע בה: לאומי הקים את לאומיטק בראשות יפעת אורון (לשעבר מקרן ההון־סיכון ורטקס), ובבנק הפועלים עומד בראש התחום יוסי ויניצקי (לשעבר מקרן ההון־סיכון אתגר).

שמחה, מצדה, אינה מוטרדת מהתחרות. "בנק לאומי עובד איתנו בשיתוף פעולה, והוא המתקדם ביותר מבין הבנקים שבענף. יש הבדל גדול בינינו לבין הבנקים: אנחנו לא מתעניינים בפעילות השוטפת של הלקוח, אלא רק באשראי שלו; לעומת זאת, הבנקים מתעניינים במשכורות של העובדים, בסחר חוץ ובכל הפעילות השוטפת של החברות. על זה הם מרוויחים הרבה מאוד כסף. האשראי הוא רק חלק קטן מהפעילות של הבנקים מול החברות הללו, וההתמקדות היא בעיקר באשראי חייבים (אשראי אל מול ביטחונות של כספים שלקוחות החברה אמורים להעביר אליה – מ"א). הבנקים העיקריים שמתחרים איתנו היום הם בנקים מחו"ל, למשל בנק סיליקון ואלי (SVB), שפעיל פה מאוד ומתמחה גם הוא בחברות טכנולוגיה".

יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים, צילום: אריאל שרוסטר יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים | צילום: אריאל שרוסטר יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים, צילום: אריאל שרוסטר
הבנקים הישראליים לומדים להכיר את הלקוחות באמצעות הפעילויות האחרות, ואחר כך הם יתרחבו.

“גם אם הם יתרחבו, זה יהיה בצורה מאוד שמרנית. הם לא יודעים לאמוד סיכונים של חברות טכנולוגיה, והסיכונים בחברות מאוד צעירות לא מתאימים להם. הם יתרחבו בחברות יותר בוגרות וגדולות".

והמוסדיים?

"הם לא שם. אין להם בכלל את המומחיות בתחום".

"ענף המכשור הרפואי מעניין"

 

שמחה (52) החלה את דרכה בעולם העסקים לפני 24 שנה במחלקת האשראי העסקי בבנק הפועלים, ומשם עברה לויולה, קבוצת קרנות השקעה שהוקמה על ידי אהרן דוברת, שלמה דוברת, אבי זאבי והראל בית־און.

היא גויסה לקבוצה על ידי אהרן דוברת המנוח, שאותו היא מכנה "המנטור שלי", ושהעניק לה הדרכה רבה בתחילת דרכה בתחום. "אהרן היה המנהל הטוב ביותר שהכרתי", היא מספרת: "איש חכם, עם שפע של אינטליגנציה רגשית ואנרגיה יוצאת דופן. למדתי ממנו הרבה על ניהול, גיוס אנשים, ועל חשיבותם של איסוף מידע ולמידה מתמדת כבסיס לקבלת החלטות נכונות. לאורך הדרך לצדו הבנתי כמה חשוב לעבוד עם אנשים שיש אליהם הערכה אישית ומקצועית. גם בקרן, אבל גם בחברות שאנחנו משקיעים בהן".

פקידים, הלאה: מחלקות ה־IT יהיו הגדולות בבנקים עוד בתוכנית, תחרות על כוח אדם עם סטארט־אפים והשקעות בחברות טכנולוגיה רן אברמסוןלכתבה המלאה

אילו חברות אתם מחפשים?

"חברות עם הנהלה טובה, שזה בעינינו העיקר. אנחנו מחפשים גם טכנולוגיה יציבה ואופק הכנסות. אבל מפני שאנחנו פועלים כמו בנק, אנחנו מסתכלים גם על הדאונסייד: בוחנים מי המשקיעים וכמה חוב החברה יכולה לשאת על גבה. לא ניתן הלוואה של 10 מיליון דולר לחברה שמוכרת במיליון דולר. יש חברות עם לקוחות ענק, כמו וולמארט ואיביי, שמעניקים להן ערך גבוה. אנחנו יודעים גם להעריך את הקניין הרוחני של החברה".

אהרן דוברת. “היתה לו אנרגיה יוצאת דופן. ממנו למדתי על חשיבותם של איסוף המידע והלמידה המתמדת כבסיס לקבלת החלטות נכונות", צילום: צביקה טישלר אהרן דוברת. “היתה לו אנרגיה יוצאת דופן. ממנו למדתי על חשיבותם של איסוף המידע והלמידה המתמדת כבסיס לקבלת החלטות נכונות" | צילום: צביקה טישלר אהרן דוברת. “היתה לו אנרגיה יוצאת דופן. ממנו למדתי על חשיבותם של איסוף המידע והלמידה המתמדת כבסיס לקבלת החלטות נכונות", צילום: צביקה טישלר

חברות הפרסום באינטרנט (אדטק) מעניינות אותך?

"אנחנו מתעניינים בחברות מסוימות בענף, כמו קליקטייל, שיצרה פלטפורמה חכמה מאוד לניתוח התנהגות גולשים. עדיין יש צורך בחברות שנותנות פלטפורמה לפרסום, אבל אנחנו לא עבדנו עם חברות סרגלי הכלים".

היכן לא תשקיעו?

"יש תחומים שאנחנו לא מבינים בהם ולא ניגע בהם, כמו למשל ענף התרופות, אבל אנחנו כן נעניק אשראי לחברות בענף המכשור הרפואי. הן מעניינות אותנו".

מה קורה בתרחיש הגרוע ביותר, כשחברה מגיעה לחדלות פירעון?

"אנחנו משתדלים להימנע מלהגיע לבית המשפט. פעמים רבות אנחנו מחכים, ונותנים למשקיעים פריסה של ההלוואה. אבל כאשר אנחנו נדרשים לכך, אנחנו יודעים איך לממש את השעבודים. מניסיון העבר, אנחנו מכסים יותר מ־50% מהחוב בתהליך כזה".

"יש בועה בהייטק, אבל עבורי זה מייצר עוד הזדמנויות"

מהן ההתפתחויות האחרונות במימון להייטק?

"מה שקורה כיום בשוק ההייטק הוא מצב לא נורמלי, ואני חוששת שמתפתחת בועה. ב־2015 היו השקעות הון בחברות הייטק בישראל בהיקף של ארבעה מיליארד דולר, ואנחנו מודאגים מאוד מהשוויים הגבוהים שלפיהם מתבצעות ההשקעות. לכן במחצית הראשונה של 2015 שמנו ברקסים ולא נתנו אשראי, כי זרם יותר מדי כסף בשוק. כרגע יש התייצבות ורגיעה בשוק, ולהערכתי, בחמש השנים הקרובות נראה כאן תעשייה פורחת, עם הרבה חברות ששוות מיליארד דולר. בסיכומו של דבר, כנותנת אשראי, דווקא זרימת הכסף הגבוהה יצרה עבורי שוק גדול יותר, והחברות שגדלו ירצו יותר אשראי. יש גם מגוון רחב יותר של תעשיות, בעוד שלפני עשור היו רק תקשורת, שבבים וקצת טכנולוגיה רפואית".

זה הגדיל את השוק אבל עשה אותו מסוכן יותר.

"זה לא עשה אותו יותר מסוכן, יש לי פשוט יותר מבחר, ואני בוחרת למי לתת ולמי לא. בשנה האחרונה נוספו לענף 1,200 חברות חדשות; מבחינתי זה שוק לשנים הבאות, אלו חברות שיזדקקו לאשראי".

נראה הרבה אקזיטים בשנה הקרובה?

"יש עדיין הרבה חברות ציבוריות מתחום הטכנולוגיה, גם חברות אמריקאיות, גם חברות סיניות, שיש להן כסף בקופה, כך שיהיו אקזיטים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות