וייטנאם מותירה אבק לשווקים המתפתחים

בתוך שלושה עשורים הפכה וייטנאם מאחת המדינות העניות להבטחה הגדולה של אסיה. רבים מעריכים כי היא שתחליף את סין בשרשרת הערך של הייצור העולמי. וייטנאם הקומוניסטית מבצעת משנות השמונים רפורמות שנושאות אותה בהדרגה מכלכלה מנוהלת לליברליזציה ולשוק חופשי. כך הציגה המדינה צמיחה ממוצעת של 7% ב־1991–2010. בחמש השנים האחרונות עלתה הצמיחה על 5% בשנה, אך כדי שווייטנאם תימנה עם המדינות בעלות ההכנסה הבינונית־גבוהה לנפש על שיעור הצמיחה בה לחזור ל־7%. הבעיה היא שהרפורמות הכלכליות שעשויות להביאה ליעד אטיות מדי, שכן הן מיושמות בידי אותם קובעי המדיניות שמתנגדים לשינויים פוליטיים וחברתיים.

ב־2015 רשמה וייטנאם צמיחה של 6.7%, נתון גבוה מהיעד הממשלתי והגבוה ביותר זה חמש שנים. ביקושים פנימיים, עלייה ביצוא והגברה של ההשקעות הזרות האיצו את הצמיחה, בניגוד מוחלט למגמות בשווקים המתפתחים.

שכנותיה של וייטנאם סבלו מההאטה בסין בעוד היא הגדילה את היצוא ב־8% לעומת 2014 ומשכה השקעות שיא של 14.5 מיליארד דולר. שיעור האינפלציה ב־2015 נפל לשפל של 14 שנים, 0.63%, בעקבות צניחת מחירי הנפט והסחורות. כך קטנו ההכנסות מיצוא ב־5.5 מיליארד דולר, אבל לא גרעו מהצמיחה.

הרפובליקה היא היצואנית הגדולה של פלפל וקפה רובוסטה בעולם. בשנים האחרונות מעבירות חברות בינלאומיות רבות את ייצור מוצרי הטקסטיל וההנעלה לווייטנאם, שם השכר עדיין נמוך מאוד לעומת סין ותאילנד.

וייטנאם חתומה על יותר הסכמי סחר חופשי מכל מדינה באזור. היא צפויה להיות המרוויחה הגדולה מהסכם סחר חופשי רב־מדיני שעתיד לפתוח לה גישה לשווקים הרווחיים ביותר, ארה"ב ויפן.

רשויות המדינה מודעות לבעיה שבהפיכתה לבית חרושת עולמי למוצרים זולים מוטי עבודה. לכן מטרתן היא להעלות את הייצור המקומי בשרשרת הערך. כך הן מתמרצות חברות הייטק בינלאומיות להביא את מרכזי הייצור שלהן לווייטנאם ולהפוך אותה למוקד יצוא אזורי. גם קרנות הון סיכון החלו לזהות את הפוטנציאל של כוח עבודה זול אך משכיל מבחינה טכנולוגית. כך, אחת הקרנות הגדולות בעמק הסיליקון, 500 Startups, פתחה קרן ייעודית המשקיעה בסטארט־אפים וייטנאמיים.

רגישה לזעזועים חיצוניים

אמנם וייטנאם צעירה והגיל הממוצע בה נמוך מ־40, אך קצב ההזדקנות בה הוא המהיר בעולם, ונתון זה עלול לפגוע בכוח העבודה, בצריכה ובחוב הלאומי. מספר התושבים מעל גיל 65 צפוי להכפיל את עצמו בתוך שני עשורים, וזו תחזית בעייתית מאוד עבור מדינה שעדיין תלויה בעבודה זולה.

חלק מהבעיות שהיא מתמודדת עמן אופייניות למדינה שהפיתוח הכלכלי בה בשלבים מוקדמים — מוסדות כושלים, תשתיות בלתי הולמות, שחיתות ורגולציה מסורבלת. גם המגזר הציבורי לא יעיל, מהווה נטל על התקציב ומסכן את הצמיחה. הרשויות נוקטות צעדים כמו מכירת נכסי ממשלה ושיפור הרגולציה, אך ההתקדמות אטית. בינתיים תקציב המדינה רושם גירעונות כרוניים גבוהים (השנה הוא צפוי להיות 7% מהתמ"ג). כך מזנק החוב הלאומי ומתקרב ל־65% מהתמ"ג, הגבול העליון שהרשויות קבעו. החוב במט"ח הוא כ־70% מהחוב הלאומי.

התסיסה בשווקים, התחזקות הדולר מול מטבעות המדינות המתפתחות והפיחות במטבע שביצעה סין השליכו גם על הדונג הווייטנאמי. המדינה יזמה שלושה פיחותים של 1% בדונג ב־2015. בתחילת השנה הודיע הבנק המרכזי על הקלות במשטר אך עתודות המט"ח נותרו נמוכות, כ־31 מיליארד דולר. אלה, בצירוף התלות בכסף זר והחוב הגבוה במט"ח, הופכים את וייטנאם לפגיעה לזעזועים חיצוניים.

שוק המניות גדל ב־6.1%

קרנות הנאמנות המתמקדות בשוקי ספר מגדילות אחזקות בווייטנאם. 2015 היתה השנה העשירית ברציפות שבה המשקיעים הזרים הגדילו את אחזקותיהם בבורסת וייטנאם, בכ־100 מיליון דולר נטו. זאת בניגוד לבריחת ההון הזר המסיבית מיתר השווקים המתפתחים.

המדד המרכזי של וייטנאם, VN Index, מורכב מ־303 חברות הנסחרות בבורסות הו צ'י מין והאנוי. שווי השוק של המדד הוא 55 מיליארד דולר. ב־2015 עלה המדד ב־6.1%.

השורה התחתונה

וייטנאם היא השקעה מסוכנת כמו כל שוקי הספר, אך היא עשויה להניב תשואה גבוהה ביחס למדד שוקי הספר ולשאר השווקים המתפתחים

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים