אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנסת הגנה על מעלימי המס בשם הפרטיות צילום: אלכס קולומויסקי

הכנסת הגנה על מעלימי המס בשם הפרטיות

בכל מה שנוגע למלחמה במעלימי המס, שר האוצר הצליח להעביר רק חלק מהחוקים שרצה. החוקים שנועדו להילחם בהעלמות המס נעלמו מחוק ההסדרים. בשבועות האחרונים אושרו עוד כמה חוקים, כאשר הבולט שבהם הוא הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון

31.03.2016, 06:56 | עמרי מילמן
מושב הכנסת שהסתיים אתמול כלל מהלכים חשובים והחלטות שהיוו מרכיב משמעותי במלחמה בהון השחור, ולצדם רפורמות חשובות שלא קודמו ואף נתקעו — בין שבגלל כשלים מקצועיים ובין שבגלל שיקולים של פוליטיקה קטנה.

קראו עוד בכלכליסט

בכל מה שנוגע למלחמה במעלימי המס, שר האוצר משה כחלון הצליח להעביר רק חלק מהחוקים שרצה. החוקים שנועדו להילחם בהעלמות המס נעלמו מחוק ההסדרים בעקבות דרישתם של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני.

יולי אדלשטיין , צילום: אלכס קולומויסקי יולי אדלשטיין | צילום: אלכס קולומויסקי יולי אדלשטיין , צילום: אלכס קולומויסקי

אף שחוקים אלה לא עברו בחוק ההסדרים, כשבועיים אחרי אישור התקציב אושר חוק שמחייב לקוחות שביקשו חוות דעת מעורכי דין או רואי חשבון לדווח על כך לרשות המסים במקרים מסוימים. הלקוח צריך לדווח על חוות דעת שסותרת את עמדת רשות המסים או כאשר שכר הטרחה של היועץ תלוי בחיסכון המס. הלקוח מחויב לדווח על כך שקיבל חוות דעת, אבל לא מחויב לפרט מה היא כוללת.

בשבועות האחרונים אושרו עוד כמה חוקים, כאשר הבולט שבהם הוא הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. כלומר עבירות המס החמורות יוגדרו כעבירות שביצוען מסייע בהלבנת ההון. משמעות הדבר היא כי הענישה על עבירות אלה תהיה חמורה יותר — עד עשר שנות מאסר — וכי רשות המסים תוכל לחלט רכוש בגובה הסכום המעורב בעבירה. מעבר לכך, בעקבות החוק רשות המסים תוכל לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר, ולהפך.

נוסף לכך הצליחו כחלון ורשות המסים להרחיב את חובת הדיווח בכמה תחומים. למשל, מי שטוען כי אינו תושב ישראל (ולכן לא נדרש לשלם מס על הכנסות מחו"ל) אך נמצא בארץ יותר מ־183 יום בשנה, יחויב בדיווח. כמו כן יחויב גם מי שמעביר יותר מחצי מיליון שקל בשנה לחו"ל או נהנה מנאמנות ששווי נכסיה יותר מחצי מיליון שקל.

אולם אחד הצעדים החשובים ביותר לרשות המסים עוד לא אושר וכלל לא בטוח שיעבור בהרכב הפוליטי הנוכחי. מדובר בהצעת החוק שתחייב את הבנקים להעביר נתונים על חשבונות פרטיים, וזאת על סמך שאילתות רוחביות שתגיש רשות המסים ושיקבלו את אישור היועץ המשפטי לממשלה (כך, למשל, חשבונות המעבירים יותר ממיליון שקל בשנה לאיי קיימן — מקלט מס ידוע).

להצעה זו אין רוב בוועדת החוקה שבה היא נידונה. למעשה אין לה ולו תומך אחד. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי הודיע שלא יתמוך בה כמו שהיא — והוא עוד המתון שבחבורה. גפני, שעל פי מחקרים שונים, המגזר שאותו הוא מייצג מוביל בהעלמת מס, מתנגד אף הוא להצעה. למעשה גפני דרש כי ההצעה תידון בוועדה שלו, ועדת הכספים. לגפני מצטרפים חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כמו בני בגין ורויטל סויד, שמבקשים להגן על פרטיות האזרחים.

נראה כי כחלון, שתמך בהצעה, כבר נואש מלקדם אותה כלשונה, וגם ברשות המסים מבינים כי אם לא יביאו הצעה "רכה" יותר — הם לא ינצחו במערכה הזו. ח"כ מנואל טרכטנברג מציע להוסיף שני שלבי סינון בין הנתונים שיוציאו הבנקים לבין מה שתקבל בסוף רשות המסים. נראה שדווקא הצעה זו עשויה להיות הצעת הפשרה שתתקבל על ידי שני הצדדים.

אולם גם אם יעבור חוק זה, העבודה של רשות המסים והאוצר בכל הנוגע למלחמה בהון השחור רחוקה מלהסתיים. כך למשל, שוב ושוב נדחה הטיפול בהצעת החוק שאמורה להסדיר את חברות הארנק אשר מהוות מסלול נוח לבעלי שכר גבוה להימנע מתשלום מס הכנסה. כמו כן לא טופלו פרצות מס שמאפשרות למי שעשה את הונו בארץ, כמו סמי עופר, להימנע מתשלום מס על הכנסותיו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות