משחקים בנדמה לי: מהפכת המציאות המדומה עדיין לא כאן

אם מהפכת המציאות המדומה תכבוש את העולם בשנים הקרובות, אוהביה יצטרכו לשלוח פרחים לבחור צעיר מאוד בשם פאלמר לאקי. ב-2009, בגיל 16 בלבד, הוא החל לבנות בגראז' של הוריו מוצר חדשני, שמשתמש בטכנולוגיה המודרנית כדי להגשים את חלום המציאות המדומה הוותיק, שמככב בספרים וסרטים מאז שנות השמונים. הוא הצליח לגייס מיליוני דולרים מגולשי קיקסטארטר ומכמה מהשמות הגדולים בתעשייה כדי לקדם את המיזם, ולבסוף מכר את החברה שהקים לפייסבוק ב-2 מיליארד דולר.

השבוע יוצאת לשוק הגרסה המסחרית של המוצר, שזכה לשם אוקולוס ריפט. אין מה לומר, זה הישג אדיר. ואולם, כרגע לפחות, הכתפיים של לאקי צרות מכדי לשאת על גבן מהפכה שלמה.

כל המבקרים מציינים שאין כמעט מה לעשות עם הריפט. היצע האפליקציות זניח, עדיין אין אתרים שמציעים תוכן איכותי | איור: ערן מנדל

השאלה היא לא אם הריפט יימכר: אוקולוס כבר מכרה מראש מאות אלפי יחידות, וכל המלאי אזל עד ליולי. התלהבות דומה נרשמת גם סביב מוצרים אחרים בקטגוריה, כמו גיר VR של סמסונג או Vive של HTC. הבעיה היא גם לא איכות המוצר: הקונצנזוס בתעשייה הוא שמדובר במוצר מוצלח ומעוצב היטב, שמספק חוויית גיימינג יוצאת מהכלל. אבל האם כל זה מספיק?

כמעט כל אתרי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, שהוזמנו לנסות את הגרסה הסופית של ריפט, שיבחו אותה מבחינה טכנית. ואולם, רק מעטים המליצו לרכוש את המוצר. ארס טכניקה הציעו למשתמשים לחכות לדור הבא. סקוט שיין ושון הוליסטר מאתר Cnet כתבו שמדובר במוצר "מדהים", אבל הודו שהם לא מתכוונים לקנות אותו, והוסיפו "גם לכם אין כרגע סיבה".

אוקולוס ריפט. לצערה של פייסבוק, מסתמן כמוצר שאין סיבה לקנות | צילום: בלומברג

כל המבקרים, ללא יוצא מהכלל, מציינים שמלבד משחקים אין כמעט מה לעשות עם הריפט. היצע האפליקציות זניח, אין עדיין אתרים שמציעים תכני VR איכותיים, צפייה בסרטים ב־VR היא חווייה מבלבלת ולא נעימה, ואפילו הפורנו עוד לא הגיע בגדול למציאות המדומה. "אוקולוס חייבת לספק תוכן מגוון יותר אם היא רוצה להתעלות מעל הקהל הראשוני שלה, של גיימרים גיקים", נכתב ב"ניו יורק טיימס".

נכון, משחקים הם תעשייה עצומה המגלגלת יותר כסף מתעשיית הקולנוע. עשרות מיליוני קונסולות המיועדות כמעט אך ורק לגיימינג נמכרות מדי שנה. קהילת הגיימרים הרציניים, השוק הפוטנציאלי של הריפט כרגע, אינה קטנה, ומדובר באנשים שמוכנים להשקיע אלפי דולרים במכונות משחקים אימתניות.

אלא שהמציאות המדומה לא תוכל להתבסס רק על גיימינג. קונסולות המשחקים הצליחו מכיוון שהן נכנסו לנישה של מוצרים לבית, והן זולות מספיק כדי לשמש כמתנת יום הולדת או חג מכובדת. אוקולוס ריפט לא רק עולה 600 דולר, הוא גם דורש מחשב שעולה לפחות פי שניים מכך. ועם כל הכבוד, גיימינג אינו הסיבה שעבורה פייסבוק ביצעה את עסקת הענק. צוקרברג מקווה שהמציאות המדומה תשנה את העולם, וכרגע לפחות אוקולוס רחוקה מאוד מלעשות את זה.

"הדבר המתסכל בריפט שאתה יכול לראות כמה טוב יותר הוא יכול להיות", כתבו שיין והוליסטר, שמדמיינים עתיד ובו נוכל לחוות אירועי ספורט וקונצרטים כאילו היינו שם, ליהנות מעולמות וירטואליים מרגשים ולבקר במקומות רחוקים. "אלה לא חלומות בלבד, מפתחים עובדים על כך כרגע. אבל התכנים האלה פשוט עדיין לא פה".

הדרך היחידה שהמציאות המדומה תהפוך למהפכה אמיתית היא אם תעשיית הטכנולוגיה כולה - מפתחי אפליקציות, יצרניות תכנים, חברות גדולות נוספות - יאמצו את הפלטפורמה ויפתחו אותה לאורך השנים הקרובות, גם אחרי ההתלהבות הראשונית. רבים חושבים שמהפכת הסמארטפונים החלה עם האייפון, אך בפועל הפיצ'ר המנצח של המכשיר מבית אפל היה התמיכה בחנות האפליקציות, שהושקה רק שנה אחרי האייפון המקורי. המהפכה הזאת הושלמה רק ב-2011, אחרי שכמה מכשירי אנדרואיד זכו להצלחה, ויצרו תחרות אמיתית ושוק תוכן רחב מספיק כדי שאינספור מפתחים ויוצרים ירצו להשתלב בו.

קשה לדעת מה יהיה הפיצ'ר המנצח, הקילר אפ, של אוקולוס. כל מה שאפשר להגיד כרגע הוא שהיא בהחלט צריכה אחד. אחרת, שנת 2016 תהיה עבור המציאות המדומה מה ש- 2015 היתה עבור תעשיית השעונים החכמים - שיא של הייפ שמתמוסס אט אט.