דרוש מדריך שמכיר את הג'ונגל של החסכונות

"אנחנו רוצים להציב שלטים בשבילי הג'ונגל כדי להזהיר את הישראלים שלא עומדים בפיתויים ומוצאים את חסכונותיהם להשקעות מחוץ לווילה, היזהרו לכם! אתם בג'ונגל! אבל אנחנו לא נסתפק רק בהצבת שלטים, אנחנו רוצים לעשות סדר בג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות". כך התבטא בשבוע שעבר בכנס "כלכליסט", יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר על עולם ההשקעות הלא מפוקחות.

נראה שההתבטאות החריפה והציורית של האוזר מקורה בפריחה חסרת תקדים בתחום זה. אנחנו רואים חדשות לבקרים פרסומים שונים על קרנות שונות המבטיחות תשואה כלשהי למשקיעים. אין צורך להכביר מילים על החורבן וההרס שגורמות קרנות "פונזי" למשקיעים וזה כשלעצמו דורש את התייחסות הרשות אך המטריד הוא שמלכודות הדבש למשקיעים רק עשויות להתגבר ולסכן עוד ועוד משקיעים על רקע הריבית הנמוכה ששוררת כבר מספר שנים ובייחוד על רקע ההפנמה שריבית אפסית זו צפויה עוד לשרור זמן רב.

כך יו"ר הפדרל ריזרב, ג'נט ילן, הודיעה כי הריבית הבסיסית כבר לא תשתנה ב-1% השנה כפי שהיא רק ניבאה בחודש דצמבר האחרון ובניגוד להצהרות, הריבית תעלה רק ב-0.5% במהלך שנת 2016. לא עכשיו, ביוני. הפליק פלאק שעשתה יו"ר הפדרל רזרב מעלה ספקות לגבי יכולתה או רצונה לעלות את הריבית גם ב-0.5% השנה והמשמעות למשקיעים היא שהריבית האפסית לא תשתנה בזמן הקרוב.

תצרפו לכך את הצהרת נגידת בנק ישראל על כך שהיא לא תמהר להעלות את הריבית אחר העלאת הריבית בארה"ב, תתקבל ההפנמה של המשקיעים הישראלים שהריבית האפסית הינה כאן להישאר למשך זמן רב.

ריבית אפסית זו היא קרקע פוריה לקרנות פונזי המחופשות לקרנות נדל"ן, קרנות אשראי וקרנות גידור שהן קרנות השקעה אלטרנטיביות לגיטימיות למשקיעים במיוחד בסביבת ריבית אפסית.

עד שהרשות תפעיל את פטישיה על שוק ההשקעות הלא מפוקחות רצוי יהיה שהמשקיעים יכירו את הכלים לזיהוי קרנות פונזי. אז איך אנחנו מבחינים בין קרנות השקעות טובות שכדאי להשקיע בהן לבין קרנות פונזי?

ראשית – פיקוח. ישנם מכשירי השקעה מצוינים הנמצאים תחת פיקוח של רשות ני"ע של ישראל, של ארה"ב ושל האיחוד האירופאי. מומלץ עד כמה שניתן להעדיף השקעות מפוקחות או לכל הפחות מבוקרות על ידי גוף ראוי.

שנית, "איפה הכסף" – להבדיל מחשבון מנוהל, שם הכסף מנוהל בבנק הלקוח ועל שמו של הלקוח, בהשקעות האלטרנטיביות הללו הכסף של הלקוח יוצא מרשותו ועובר לחשבון נאמנות. כשלעצמו זו איננה בהכרח בעיה, אולם חובתו של הלקוח לאמת את זהות הנאמן, האדמיניסטריטור של קרן ההשקעות ומשרד רוה"ח המבקר. כאשר אנו כותבים לאמת הכוונה איננה להסתפק בהצהרה של בעל קרן ההשקעה, אלא לאמת בפועל מול כל הגורמים שנרשמו.

כלל שלישי וחשוב הוא הפעלת היגיון בריא – אין ארוחות חינם. כך שאם קרן מסוימת מבטיחה תשואה מסוימת בדרך כזו או אחרת של הבטחה לתשואה יש להיזהר ולהתרחק.

איתור הסיכונים הוא הכלל הרביעי והחשוב בתהליך זיהוי של קרנות פונזי: השקעות הנושאות תשואה נאה בתקופה זו אינן השקעות נטולות סיכון. כשלעצמו אין בכך בעיה, משקיע אמור לקחת סיכון מחושב על מנת להשיג תשואה. הבעיה היא כאשר משקיע מתעלם מהצורך לאתר את סוג הסיכון ובאלו תנאים יתממש הסיכון.

דבר נוסף חשוב שרבים מהמשקיעים מתעלמים ממנו הוא – ייצוג. על המשקיע להיות מיוצג על ידי מישהו אובייקטיבי מטעמו. כפי שלא יעלה על הדעת לקנות נכס נדל"ן ללא עורך דין שיעמוד לצידך כך אין זה הגיוני שמשקיע יקנה קרן נדל"ן להשקעה ללא מומחה מטעמו שיבחן את ההשקעה הזו.

כך שאם נשתמש במילותיו של האוזר לתיאור התחום, אזי יש צורך במדריך מנוסה המכיר ובקיא בדרכי הג'ונגל. רצוי גם בשלב האחרון להתייחס למוניטין של בעל הקרן אם כי בהמלצה זו יש להיזהר כמעה כי אנו יודעים על כמה וכמה בעלי שם שהפעילו קרנות פונזי. ונקודה זו מביאה אותנו למסקנה הסופית: כל הבדיקות שביצענו כאן צריכות לקבל את הסימון וי. מספיק שבדיקה אחת שביצענו לא הייתה לשביעות רצוננו יש להימנע מההשקעה.

הכותב הוא מנכ"ל אולימפוס פאמילי אופיס