אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל תיגע בקנרית: ברדיט רומזים שנדרשו להעביר מידע לממשל

דו"ח טכנולוגי

אל תיגע בקנרית: ברדיט רומזים שנדרשו להעביר מידע לממשל

חקירות מדינת המעקב האמריקאית מגיעות גם לרדיט, אב מתחנן בפני אפל שתפרוץ את האייפון של בנו המת, וגם בבריסל שוקלים חוקי מעקב חדשים אחרי פיגוע הטרור

03.04.2016, 13:53 | יוסי גורביץ

היא מתה, ג'ים

בימים עברו, נהוג היה להציב במכרות ציפור קנרית בכלוב. הסיבה: מכרות היו בלתי בטיחותיים להחריד, אחת הבעיות היתה גזים רעילים, ומאחר ולא היתה דרך למדוד את הצפיפות שלהם באוויר, הכורים היו מסתכלים שוב ושוב לעבר הציפור. אם זו היתה מתפגרת במפתיע, היה ניתן האות למנוסה מבוהלת.

הבאנר נעלם ואסור לדבר עליו הבאנר נעלם ואסור לדבר עליו הבאנר נעלם ואסור לדבר עליו

כיום משתמשים בשיטות מדעיות יותר, אבל הקנרית בכלוב נותרה כמטאפורה. בשנות השישים והשבעים, ספריות בארה"ב מצאו עצמן תחת מעקב של ה-FBI כמוקד לחתרנים מסוכנים ויצרו את מקבילת מדינת המעקב של הקנרית: שלט שעליו כתוב "ה-FBI לא ביקר כאן. שים לב אם שלט זה נעלם." המטרה פשוטה: לספרנים אסור להודיע לבאי הספרייה שהם תחת מעקב, אבל אי אפשר לחייב אותם לשקר להם ולומר שהם לא תחת מעקב.

מדינת המעקב התפתחה, ואת השטיק של הספרנים העתיקו לרשת. יש כמה אתרים בישראל שעליהם תוכלו למצוא באנר "לא נחקרנו על ידי השב"כ, שימו לב אם באנר זה נעלם". יש לא מעט אתרים בארה"ב, ודאי מאז שיבתה לחיים של מדינת המעקב לפני כעשור, ששמו באנרים כאלה. אחד מהם היה רדיט.

ביום שישי, הקנרית של רדיט נעלמה. לא ברור מה קרה. המנכ"ל אומר שאסור לו לומר שום דבר, וזה צריך לומר די הרבה. יש חקירה חשאית נגד מישהו ברדיט והחברה נאלצה למסור מידע, או שהיא מנהלת מאבק משפטי נגד מסירתו אבל נאסר עליה לדווח עליו. מישהו ב-FBI כנראה מעודד מתוצאות המאבק נגד אפל והחליט להרחיב את אחיזתו.

סביר, אגב, שבמדינה שבה יש מפקד צבאי – אלוף פיקוד העורף, תודה ששאלתם – השימוש בתרגיל קנרית כזה יכול לסבך מישהו משפטית. פנו לעורך דין זכויות האדם הקרוב למקום מגוריכם. השתמשו בסיגנל או אפליקציית הצפנה דומה.

ירושה דיגיטלית מול הצורך בהצפנה

אב מאיטליה, ליאונרדו פאברטי, פנה במכתב נואש למנכ"ל אפל, טים קוק, ובו הוא מתחנן בפניה לפרוץ את המכשיר של בנו בן ה-13, דאמה, שמת לאחרונה. פאברטי כתב שמכשיר האייפון 6 של דאמה מכיל את החודשיים האחרונים בחייו של בנו, בכלל זה תמונות והתכתבויות, ומשום שהסיסמה לא ידועה לבני משפחתו, אפל "מחזיקה את המידע כבן ערובה". 

לירושה הדיגיטלית אין חוקים לירושה הדיגיטלית אין חוקים לירושה הדיגיטלית אין חוקים

הנושא של כללי ירושה דיגיטליים איננו חדש, אבל גם לא מוסדר. סמארטפונים ומחשבים מכילים את רוב המידע החשוב על חייהם של מאות מיליונים. רובנו לא מחזיקים עותקים פיזיים, ואם מישהו מת והסיסמה לא ידועה לקרוביו או למוקירי זכרו, המידע נחסם.

הבעיה לא חדשה, כאמור, ואפל התמודדה איתה בעבר – בחוסר חן, יש לציין. היא דרשה מקרובי המשפחה להציג תעודות פטירה והוכחות לקשר שלהם לנפטר. הדרישות האלה הן הגיוניות והכרחיות: אחרת כל אחד יכול היה לטעון שאדם אחר מת ולהשתלט או למצער להקפיא את החשבונות שלו. הניסוח הקר היה מה שמשך המון תלונות.

אבל זה היה לפני שנתיים-שלוש. מאז אפל שינתה מדיניות. עכשיו, היא אומרת שהמידע הזה לא זמין לה יותר גם אם רצתה. אם היא תיענה עכשיו לבקשתו של פאברטי, היא פותחת את עצמה להתקפה מצד ה-FBI: הנה, כשאתם רוצים אתם יכולים.

בעיה שאין לה פתרון טוב. שהפתרון שלה הוא ככל הנראה עמידה על הכלל של גרימת הנזק המינימלי.

אולי די?

האינסטינקט הראשוני אחרי כל גל פיגועים במדינות המערב, הוא להדק את הפיקוח על הרשת. לעתים קרובות אין לדרישה הזו שום הצדקה. המפגעים בפריז, למשל, לא השתמשו בטלפונים מוצפנים. מפגעי ה-11 בספטמבר לא הצליחו להסוות את הקשר שלהם היטב; אחד מהם סורב לקבל אשרת כניסה לארה"ב משום שהיה בעל הופעה חשודה. אחר אמר למדריך הטיס שלו שהוא לא צריך ללמוד על נחיתות. המדריך המודאג פנה ל-FBI. זה קבר את התלונה.

גם בבלגיה שוקלים להגביר את המעקב, צילום: אם סי טי גם בבלגיה שוקלים להגביר את המעקב | צילום: אם סי טי גם בבלגיה שוקלים להגביר את המעקב, צילום: אם סי טי

אבל מיד אחרי הפיגועים, עלתה הדרישה ליותר מעקב אחרי אזרחים. התוצאה שלה בארה"ב היא ה-NSA והסמכויות יוצאות הדופן שלה. באירופה, צרפת כבר העבירה חוקים חריגים בהיקפם אחרי הפיגועים בפריז ובבלגיה שוקלים עכשיו חוקים דומים.

החוקים האלה לא יועילו למאבק בטרור. זו לא השערה; כל מערך הריגול של ה-NSA, שהפך את הפרטיות של תושבי ארה"ב לבדיחה חלולה, לא בלם ולו מזימת פיגוע אחת. במשך שנים טענה ה-NSA שהיא בלמה עשרות ואף מאות מזימות, עד שהקונגרס דרש נתונים, ואז היא הציגה מקרה אחד. שגם הוא הופרך. במקרה של פריז, חלק מהחשודים היו ברשימות של ארגוני הביטחון, אבל הם לא טופלו. הבעיה היא לא היעדר מידע. הבעיה היא חוסר תפקוד של שירותי הביטחון

שירותי בטחון תמיד רוצים יותר מידע. הבעיה היא שא. בדרך נפגעת פרטיות האזרחים, ב. עודף מידע יוצר יותר רעש ומקשה על מציאת האות (זו בעיה שה-NSA, ספציפית, מכירה אינטימית מאז שנות השישים), ג. החוקים האלה מתמרצים את הטרוריסטים.

המטרה של טרור היא לשנות מדיניות באמצעות הפעלת אלימות. כשמדינות המערב הופכות את עצמן למדינות מבצר מפוחדות, הן משחקות לידי הטרוריסטים. כי אלה, לצרכי הגיוס שלהם, אומרים שוב ושוב שהמדינות המערביות לא באמת ליברליות, הן ליברליות רק כלפי עצמן והליברליות הזו היא קליפה דקה מאד.

מעקב, והידיעה על מעקב, גוררת השתקה. היא גורמת לאנשים שמאתגרים את תפיסת שירותי הביטחון לפחד יותר. לך תדע, אולי זה יגרור האזנה. ואז, הם לא ימצאו שום דבר מפליל, כי אין, אבל אתה באמת רוצה שהרגלי הגלישה שלך ישכבו באיזו תיקיה של איזה שירות עלום שם? שפרטי המריבות עם החברה שלך יצוצו פתאום? שהמידע על מערכת היחסים המסובכת שלך עם ההורים יהיו זמינים לפתע לכל?

עד שמהחירות שלך לא נשאר דבר פרט לפורמליות. עד שיש לך בתי משפט חשאיים שלא חייבים לדווח לציבור מה הם עושים. עד שיש חקירה נגד שירות פורומים פופולרי ונאסר עליו אפילו לדווח על כך.

קצרצרים

1. אובר שוב מציגה תקדים משפטי: המנכ"ל הנכלולי שלה, טראוויס קלאניק, נכשל בניסיונו לחסל תביעה שטוענת שהוא קשר קשר עם הנהגים של החברה כדי שאלה יתאמו מחירים באמצעות האלגוריתם של אובר – גם אם הנהג יכול היה להרוויח יותר. על ידי קשירת הקשר הזו, טוענים התובעים, אובר הצליחה לדחוק מהשוק חברות מתחרות – כי הנהגים של אובר, לכאורה נהגים עצמאיים, תיאמו את המחירים ביניהם. בכך, אומרים התובעים, קשרה אובר קשר לדפוק את הציבור. בית המשפט הסכים שיש ראיות משכנעות לקשר, וקלאניק יצטרך להעיד. כהערת אגב, העובדה שאובר מאלצת את הנהגים שלה לתבוע מחירים על פי אלגוריתם שלה שומטת את הקרקע מתחת לטענה מרכזית שלה – שהנהגים הם קבלנים עצמאיים וכלל אינם עובדיה. באופן מעניין, התביעה איננה נגד אובר עצמה אלא נגד קלאניק כמנכ"ל שלה.

טרוויס קלאניק. תביעה אישית , צילום: בלומברג טרוויס קלאניק. תביעה אישית | צילום: בלומברג טרוויס קלאניק. תביעה אישית , צילום: בלומברג

2. הסנאטור רון וויידן מאורגון, תומך קבוע בזכויותיהם של גולשים לפרטיות ויריב נחוש של ה-NSA (הוא זה שאילץ את ראש המודיעין הלאומי להעיד עדות שקר בפני הקונגרס) הודיע שאם התומכים של מדינת המעקב יעלו חוק שהמטרה שלו היא פגיעה בהצפנה, הוא יהרוג את החוק על ידי פיליבסטר. השטיק הזה, שימיו כימי רומא הרפובליקנית, אומר שהמתנגד לחוק צריך לדבר על הדוכן עד שחולף הזמן להצבעה. מדובר באמצעי לשיתוק דיונים שנחשב לאמצעי אחרון, והוא מצהיר על התנגדות בלתי מתפשרת לחוק. נעדכן.

3. מכירים את המצב שבו אתם באים להתנתק משירות שאתם לא רוצים לשמוע עליו יותר כי הוא נוכל וגנב, ואז צריכים להתמודד שעות עם נציגי שירות לקוחות שהמטרה שלהם היא שבירת רוחכם? נציגים שאומרים שוב ושוב שהם כמובן ינתקו אותך אם זה מה שאתה באמת רוצה, אבל לא כדאי שתאזין קודם למבצע החדש שלהם? לא כדאי שתקשיב להקלטה של סבתך עליה השלום בוכה בכי תמרורים כשהיא שומעת שאתה עומד לעבור לחברה המתחרה? רק עוד 87 דקות על הקו! ובכן, גם בארה"ב מכירים את התופעה ועכשיו שוקלים במדינת קליפורניה להעביר חוק שיאפשר למשתמש להתנתק משירותי טלפוניה דרך הרשת, בלי לעבור דרך נציג.

תסביר בקשה למה אתה רוצה להתנתק, צילום: shutterstock תסביר בקשה למה אתה רוצה להתנתק | צילום: shutterstock תסביר בקשה למה אתה רוצה להתנתק, צילום: shutterstock

4. האם זה אייפון בכיס שלך או שאתה שמח לראות אותי? פסיכי נשק מארה"ב, קירק קג'לברג ממינסוטה, המציא אקדח מתקפל בקוטר 0.38 שנראה כמו אייפון. הסיבה: קג'לברג נוטה להסתובב עם אקדח ברישיון, אבל גילה לתדהמתו שכאשר אנשים מן הישוב רואים מישהו בפומבי עם אקדח גלוי, ועוד יותר מכך עם אקדח מוסתר, הם נוטים להתקף פחד שמא הם עומדים להיות קורבן לטבח. מעשי טבח מצד פסיכי נשק בארה"ב מתרחשים על בסיס יומי כמעט. הפתרון של קג'לברג לא היה להפסיק להסתובב עם אקדח, אלא לייצר אקדח שנראה כמו אייפון. הכלי מסוגל להכיל שני קליעים בלבד, כך שהוא לא באמת נשק אפקטיבי אלא יותר הצהרת כוונות.

5. סוכנות הידיעות האמריקאית הוותיקה AP מצטרפת סוף סוף למציאות: היא שינתה את מדריך סגנון הכתיבה שלה, האורים והתומים של כתיבה עיתונאית אמריקאית, כך שמעתה יכתבו "אינטרנט" באות קטנה (internet) ולא גדולה (Internet). כמו כן, מעתה (ליתר דיוק מחודש יוני, עם צאת המדריך החדש) יכתבו web ולא Web. הסיבה: הכרה בכך שאין אינטרנט או רשת אחת, עם שם מובחן, אלא הרבה רשתות. הרשת היא מעתה סתם שם עצם, פשוט, יומיומי, ולא משהו משונה ומיוחד כפי שהיתה לפני 20 שנים.  
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות