אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
62% - רף הפינוק החדש צילום: אוראל כהן

62% - רף הפינוק החדש

כשני שלישים מבכירי ענף הפיננסים - מנהלי בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות - ייאלצו להיפרד באוקטובר הקרוב מכל אגורה מעל עלות שכר שנתית של 2.5 מיליון שקל. מיהם הבכירים במערכת הפיננסית שהצליחו לחמוק מהחוק ועדיין להחזיק בתפקידים בכירים; למה תם עידן הבונוסים בענף הפיננסים; ומי ינהל את הבנק ובית ההשקעות הגדולים בישראל בשכר של 2.5 מיליון שקל

04.04.2016, 11:12 | רחלי בינדמן

שנת 2015 המשיכה לחייך לבכירי ענף הפיננסים. חרף הביקורת הציבורית הנוקבת, ולמרות טיוטת חקיקה לקביעת תקרה לשכר הבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות, שהפכה לאחרונה לחוק מחמיר אף יותר, חגיגת השכר נמשכה.

קראו עוד בכלכליסט

עלות שכרם המצרפית של 25 בכירים בחמשת הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עמדה אשתקד על 108 מיליון שקל - ממוצע של 4.3 מיליון שקל למנהל. עלות שכרם של 25 הבכירים בחמש חברות הביטוח הגדולות, מגדל, כלל, הראל, מנורה מבטחים והפניקס, עמדה על 94.5 מיליון שקל - ממוצע של 3.78 מיליון שקל לבכיר.

סוכנויות הביטוח מחוץ למשחק

עם זאת, יש להביא בחשבון כי בחלק מהחברות התברגו לרשימת שיאני השכר מנהלים שלא רלבנטיים לתקרת השכר החדשה, ובהם מנהלי סוכנויות ביטוח וחברות חיתום, שנכון להיום, תקרות השכר לא יחולו עליהם. למעשה, נראה כי מדובר בלקונה בחוק, שכן חברות הביטוח הגדולות מחזיקות היום בסוכנויות ביטוח גדולות, שנקראות מנהלי הסדרים פנסיוניים, המשווקות מוצרי פנסיה. הפניקס לבדה מחזיקה בשלוש כאלה - קלע, שקל ואגם לידרים - מגדל מחזיקה בסוכנות הביטוח הגדולה בישראל מבטח סימון, וגם לכלל ולהראל יש סוכנויות ביטוח. החוק לא כלל בהגדרה של גוף פיננסי סוכנות ביטוח, וכך נוצר אבסורד שעשוי לגרום לכך שמנכ"ל סוכנות הביטוח ירוויח יותר ממנכ"ל חברת הביטוח עצמה. כך, למשל, התברגו לרשימת שיאני השכר של הפניקס שלושה מנהלי סוכנויות ביטוח, ובהם איציק עוז, מנכ"ל אגם לידרים, שעלות שכרו בשנה שעברה עמדה על 6.7 מיליון שקל, בין היתר כיוון שהוא מייסד הסוכנות ושכרו כולל גם חלק מהרווח הנקי שלה.

לטבלת השכר המלאה של כלכליסט לחץ כאן

 

אחת הסיבות לעלויות השכר הגבוהות היא שמרבית המנהלים יושבים על הסכמי שכר קיימים ושמנים, אם כי אלה שחידשו את ההסכמים בשנים האחרונות כבר נאלצו ליישר קו עם הרוח שנשבה מירושלים. כך, לדוגמה, עלות שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות עמדה על 3.5 מיליון שקל "בלבד" - כולה על בסיס שכר שוטף וללא מרכיב בונוסים, שעלול היה, חלילה, להקטין עוד יותר את החבילה. זה קרה לאחר שלפני שנתיים עמדה חבילת השכר של לפידות במרכז עימות חריף עם המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, שטרפדה לו שכר מבוקש של כ־13 מיליון שקל. כך יצא שבזמן שמנכ"ל כלל איזי כהן זכה בשכר שעלותו 6.8 מיליון שקל, ומנכ"ל איילון הקטנה יותר, אמיל וינשל, התפנק בשכר בעלות של 4.9 מיליון שקל, נאלץ לפידות להקשיב לרחשי לב הציבור עוד בטרם נכנסה החקיקה לתוקף.

נראה כי גם במגדל עברו כבר נורמות השכר מפנה משמעותי, שכן המנכ"ל עופר אליהו, בנו של בעל השליטה שלמה אליהו, משך שכר בעלות של 2.7 מיליון שקל בלבד ללא בונוס. מלבדו ברשימת שיאני השכר במגדל מופיעים מנהלים שתקרת השכר לא תחול עליהם, כולם מבית ההשקעות מגדל שוקי הון, שמשכו שכר בעלות נמוכה מ־2.5 מיליון שקל, למעט מנכ"ל חברת החיתום רועי אייזנמן, שעלות שכרו ב־2015 עמדה על 3 מיליון שקל. ובעוד עופר אליהו מושך שכר נמוך יחסית בהשוואה לקולגות שלו, לא הסתפק הבעלים של המתחרה איילון, לוי יצחק רחמני, בדיבידנדים שהוא מקבל, ונהנה משכר בעלות של 4.7 מיליון שקל בתפקידו כיו"ר.

אם לא יהיו הפתעות, טבלאות השכר של 2016 כבר ייראו אחרת. באוקטובר הקרוב צפוי להיכנס לתוקף רף המקסימום של 2.5 מיליון שקל בשנה, והפעם התקרה תחול מיידית גם על הסכמי שכר קיימים. בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות עדיין מקווים כי בג"ץ, שאליו הם מתכוונים לעתור בקרוב, יקבע כי החקיקה החדשה פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות כמו חופש העיסוק וזכות הקניין.

כך, כבר ב־2016 צפויה חבילת השכר של בכירי הראל לקטון משמעותית, שכן בעקבות גרסת החוק המוקדמת שקידם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שדיברה על עלות שכר של 3.5 מיליון שקל, החליטו בהראל להחליף את המנהלים המשותפים של החברה־האם הראל השקעות - מישל סיבוני ושמעון אלקבץ, שמשכו שכר בעלות מצרפית של 12 מיליון שקל ב־2015 - ברונן אגסי, שיזכה לשכר בעלות של 3.4 מיליון שקל "בלבד". עם זאת, חבילת השכר של אגסי מעוררת ביקורת, אף שהיא נמוכה מעלות שכר קודמיו, כיוון שהיא מגיעה לאישור לאחר שתקרת השכר החדשה והנמוכה יותר אושרה כבר בכנסת. בשבוע הבא תבקש הראל מבעלי מניות המיעוט שלה לאשר את שכרו של אגסי, הגבוה בכ־900 אלף שקל מאותה תקרה. בהראל מציינים אמנם כי שכרו יעודכן בהתאם לחוק החדש "אם וככל שתהא חובה לעשות כן", אך בינתיים בוחרים להתנהל כאילו החוק לא רלבנטי.  

מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, צילום: אוראל כהן מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח | צילום: אוראל כהן מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, צילום: אוראל כהן

לפני שבועיים רשות ני"ע אף נתנה רוח גבית למהלכים מסוג זה, כאשר הודיעה כי תפטור מנכ"לים מכהנים, שתוקף הסכם השכר שלהם פג בחלוף שלוש שנים, מלהביאו מחדש לאישור בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית במקרה שלא חלו שינויים בתנאי ההעסקה.

הוראה זו תשחק לידי מנהלים שהחוזה שלהם תם לאחרונה, ועכשיו לא יצטרכו להתלבט אם לחדש אותו ברוח החוק החדש או להמתין, ממש כמו אגסי, עד כניסתו לתוקף. כך, למשל, מנכ"ל מיטב דש אילן רביב, שעלות שכרו אשתקד הסתכמה ב־3.6 מיליון שקל, חידש באחרונה את הסכם העסקתו, ובזכות ההקלה של הרשות לא נדרש להתמודד עם הדילמה של הפחתת תנאי החבילה. כמובן שאם בג"ץ לא יערים קשיים על כניסת החוק החדש לתוקף, רביב ודומיו יידרשו ליישר קו עם החוק החדש באוקטובר.

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, צילום: אוראל כהן אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס | צילום: אוראל כהן אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, צילום: אוראל כהן

ממשיכים או פורשים?

למרות דרכים כאלה ואחרות שהגופים הפיננסיים מוצאים כדי לדחות את הקץ, המבחן האמיתי יהיה בעוד חצי שנה. אז יצטרכו מנהלים שיושבים על הגדר להחליט אם הם ממשיכים בתנאי השכר החדשים או שהם מפנים את הכיסא.

דבר מעניין נוסף שצפוי להתרחש בשנה הקרובה רלבנטי דווקא למנהלים החדשים, שיתפסו כיסאות של מנהלים שפרשו ועוד עתידים לפרוש בגלל החוק. 2016 היא שנת מבחן, כיוון שבמהלכה יאוישו שתי משרות מפתח - זאת של מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל פסגות לאחר שחגי בדש הודיע על כוונתו לעזוב, וזאת של מנכ"ל הבנק הגדול בישראל, הפועלים, לאחר שציון קינן הודיע אף הוא על פרישה בשבוע שעבר.

עבור שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, ועבור קרן אייפקס, הבעלים של פסגות, יהיה זה אתגר לא פשוט לאתר מנכ"ל שיסתפק בחבילת שכר כה נמוכה מזו של קודמו - בין שמדובר במנהל מתוך המערכת, שכבר היום עלות שכרו גבוהה מ־2.5 מיליון שקל, ובין שמדובר במנהל מבחוץ שמכהן היום בתפקיד שבו עלות שכרו גבוהה יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות