"ראש הממשלה לא היה צריך להגיב כפי שהגיב לבג"ץ הגז"

הוועידה הלאומית השמינית לאנרגיה היתה אמורה להיות יום של חגיגה עבור כל החברות שפועלות במסגרת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. הכנס, שהיה אמור לעסוק בין היתר בספקולציות הנוגעות לחוזים בינלאומיים ליצוא גז טבעי, יעסוק בסופו של יום בעיקר בשאלת חבילת הפיצויים לדלק ולנובל אנרג'י כדי שאלו יתרצו ויוציאו את הגז מהים למרות פסיקת בג"ץ שקבעה כי פסקת היציבות אינה חוקתית.

בעקבות פסיקת בג"ץ, ליושב ראש המכון לאנרגיה יוסי רוזן יש תחושה עמוקה של דריכה במקום, ואולי אפילו דשדוש. בראיון ל"כלכליסט" הוא אמר כי "כולם מושלים חוץ מהממשלה. הרגולטור אמור לבדוק את החוק ולא לחוקק, אלא לראות אם שומרים על החוק. הבעיה שהוא (בג"ץ והפקידות הממשלתית — ל"ג) הפך להיות הרגולטור והוא מכתיב את הפעילות. זה ליקוי המאורות".

ראש הממשלה אמר שהפסיקה מאיימת על פיתוח המשק.

"זה כמובן מוגזם. רה"מ לא היה צריך להגיב כמו שהגיב, ומוטב אם היה אומר שאישרו את רוב המתווה, ושמה שלא תקין יטופל בהתאם להדרכת בג"ץ".

עכשיו שוב גיבשו צוות בין־משרדי. אנו צפויים לשנה נוספת של דחיות?

"אם זה היה עסק היו מתיישבים לשבוע וגומרים את זה. פיתוח מתווה הגז הוא נושא עסקי ומאקרו גורלי לכלכלה, ואנשים לא מבינים את משמעות קבלת ההחלטה. גיבוש ואישור פתרונות לפסקת היציבות צריכים לקחת שלושה חודשים, לא מעבר. יש למצוא את הנוסחה הגואלת שאומרת שנמצא מתווה אחר כדי שנוכל לשנות את החקיקה".

אולם בצד אישור מתווה הגז, רוזן מוטרד גם מהברחת ציבור המשקיעים מישראל. "מדובר בנושא מהותי לא רק בתחום הגז, מה שקרה גרם נזק הרתעתי", אמר. "אם אני משקיע, אני לא צריך לדאוג לחקיקה רטרואקטיבית — סיכון שאין לי שליטה או יכולת לכמת אותו".

אבל מה רוצים מהשופטים? הפוליטיקאים לא מסוגלים לגבש דעה אחידה.

"כל פעם שיש בחירות או פריימריז, הפוליטיקה מכתיבה מה הולך ויש תחרות מי יותר פופוליסטי. מה יהיה בעוד 4 שנים? זה בעיה של מישהו אחר. לדעתי צריך לאמץ את כללי הרגולציה של ה־OECD, שקובעים ששינוי מסגרת עבודה יתבצע רק 3 שנים אחרי יום ההכרזה שלה, בלי רטרואקטיביות עם כפיפות לשיקולי כלכלה ויכולת הביצוע".

יוסי רוזן. "יש פופוליזם לגבי בזן" | צילום: עמית שעל

הטלפון מלפיד ביטל את החגיגה

פרט למשק הגז, גם השינוי הארגוני בחברת החשמל תקוע כבר שנים. במשך 20 שנה התוכניות עברו גלגולים שונים, וכל ממשלה חדשה באה עם המצאות חדשות. רוזן, שהיה בעברו מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר בזן, מספר שלפני כשנתיים היה עד לכך שהשהשינוי הארגוני כמעט קרה. "הזמנתי את יוגב (מנכ"ל רשות החברות — ל"ג) לחגוג את האירוע, ואז הוא קיבל טלפון משר האוצר דאז יאיר לפיד שאמר שהוא לא יאשר את התוכנית, ובכך זה הסתיים", סיפר רוזן. "אנחנו שוב נמצאים באותו מקום, ואני רוצה לקוות שיש רפורמה חדשה".

אך לדברי רוזן, הוא לא רואה אפשרות כיום למכירת תחנות כוח לגורמים פרטיים. "אנחנו מדינה קטנה לרפורמות שמוצעות פה. זה נושא אסטרטגי וביטחוני", הוא הוסיף. "אני לא רואה את הקניינים שיבוא, וזה עוד מבלי להתייחס לכך שכשאתה קונה תחנות כוח אתה קונה חלק מהחובות של חברת החשמל. מי יכסה את החובות הללו? לכן אני סבור שצריך לבצע רפורמות שאפשר לבצע".

זה נשמע כאילו אתה מוותר מראש על הרפורמה בחברת החשמל.

"לא, אבל המהלך חייב להיות ברמה של ראש ממשלה ולא של שר התשתיות, בשל העובדה שהאוצר יכול לטרפד לו הכל. לכן צריך תהליך חקיקה כי חייבים למצוא פתרון שהמדינה לא תוכל לבטל".

זיהום רטרואקטיבי

אתמול פרסם המשרד להגנת הסביבה את הדו"ח הרבעוני שלו על הזיהום בחיפה, ממנו עולה אכיפה נמרצת יותר של מפעלים מזהמים. רוזן לא מבין את ההתלהמות הנלווית בדרך כלל לפרסומים.

כיו"ר בזן לשעבר, מה דעתך על המהלכים של השר להגנת הסביבה?

"לזה בדיוק אני קורא חקיקה רטרואקטיבית. החברה לישראל רכשה את בזן מהמדינה, וחלק ענק מכל הטענות על זיהומים מתייחס לתקופה שבה המדינה היתה בעלים. יש בבזן החלטה על תוכנית חומש בשווי 270 מיליון דולר לשיפור סביבה וגז טבעי. היא הגיעה להבנות עם המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות בשיעור של בין 10% ל־15%, אבל פתאום יש פופוליזם: מפרסמים חלקים מדו"ח והופכים את תושבי חיפה לנכים וחולים, ואז אומרים שהדו"ח בכלל מתייחס ל־10 שנים והכל עוד בבדיקות".