אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העירייה מכרה נכס של תושב חוץ מבלי ליידעו, ביהמ"ש פיצה אותו צילום: shutterstock

העירייה מכרה נכס של תושב חוץ מבלי ליידעו, ביהמ"ש פיצה אותו

אזרח בריטי שמע על מכירת הנכס שלו 7 שנים אחרי שהעירייה נקטה נגדו בהליכי גבייה. הוא תבע את העירייה וזכה

05.04.2016, 11:33 | עו"ד ענת גוראל

אזרח בריטי עזב את הארץ ב-1986 כשהוא משאיר אחריו נכס ברחוב אלנבי בתל אביב, שהושכר לאורך השנים ושימש, בין היתר, כקיוסק וכדוכן פלאפל. בשנת 2005 אירעה במקום שריפה והנכס הוכרז מסוכן.

ב-2009 נודע לבעלים כי הנכס נמכר על ידי כונס נכסים מטעם עיריית תל אביב. זו הייתה הפעם הראשונה, לטענתו, שהתוודע לכך שהנכס צבר חובות.

מתבבר, כי לטענת העירייה ב-2002 נוצר בנכס חוב ארנונה ומים של  30 אלף שקל. מאז ועד 2009 היא פעלה בדרכים שונות לגבייתו, אך לא הצליחה. לבסוף – לאחר שהחוב תפח למעל 270 אלף שקל – מכרה את הנכס.

הטענה המרכזית בתביעה שהוגשה כשנה לאחר מכן הייתה כי הנתבעים פעלו מאחורי גבו של התובע, לא התריעו בפניו על עצם החוב ועל ההליכים הקיצוניים שננקטים נגדו. לטענתו, הנתבעים יכלו ליידע אותו בשלל דרכים: החל מיצירת קשר עם עורכת הדין שלו וכלה באיתור ביתה של אשתו בבני ברק. כמו כן, ניתן היה לסיים את העניין ע"י הטלת עיקול על החשבון שלו במועד היווצרות החוב והוא היה מטפל בזה.

התובע העריך את הנזקים שנגרמו לו בשל רשלנות הנתבעים – העירייה וכונס הנכסים – ב-283 אלף שקל.

בניין עיריית תל אביב, צילום: אוראל כהן בניין עיריית תל אביב | צילום: אוראל כהן בניין עיריית תל אביב, צילום: אוראל כהן

הנתבעים הודיעו כי פעלו כדין ותחת פיקוח ראש ההוצאה לפועל. לתובע נשלחו מכתבי דרישה בהתאם להוראות החוק – לכתובת המגורים הרשומה במרשם האוכלוסין. העירייה לא אמורה לבלוש אחריו. עוד נטען, כי התובע ידע על החוב והתעלם ממנו, וכי העירייה לא הייתה חייבת לעקל את חשבון הבנק של התובע לפני מימוש הנכס.

התנהלות בעייתית

שופט בית משפט השלום בתל אביב רחמים כהן דחה את טענות הנתבעים אחת לאחת. השופט קבע כי פקודת המסים מסמיכה את העירייה לגבות מסים גם באמצעות מכירת נכסי נדל"ן אולם יש תנאי סף: עליה להתריע על החוב באמצעות משלוח הודעות לעסקו של החייב או למקום מגוריו.

העירייה לא הציגה כל ראיה ששלחה לתובע דרישות כלשהן. ההתראות שנשלחו לאחר מכן היו במסגרת פעולות כונס הנכסים בהוצאה לפועל, ואינן עונות על דרישות פקודת המסים ולא על חוק ההוצאה לפועל. כך, הדבקת התראה על נכס שהתובע לא היה בו מזה שנים אינה חוקית, וכך גם המצאתה לאחותו.

עוד נקבע כי בניגוד לטענותיה, העירייה הייתה חייבת לבצע עיקול של חשבון הבנק לפני מימוש הנכס. בנוסף, בעת הליכי ההוצאה לפועל היה עליה לפעול לפי "עקרון ההדרגתיות" ולממש את נכסי התובע מן הקל אל הכבד.

השופט אמנם קבע כי אופן המכירה בידי הכונס לא היה פגום אולם עניין זה לא מרפא את ההתנהלות הבעייתית ואת הפגיעה בקניינו של התובע.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבעים התרשלו במספר מובנים, ובהם ההתעלמות המוחלטת מכך שהתובע לא מתגורר בארץ, והסתרת פרטים מראש ההוצאה לפועל.

בהתאם לחוות דעת שמאית, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי של 143 אלף שקל (שווי ההפרש בין השמאות לסכום המכירה). הנתבעים ישלמו זאת ביחד ולחוד, בתוספת מע"מ והפרשי ריבית והצמדה מנובמבר 2010, ואף ישלמו 45 אלף שקל שכ"ט עורך דין והוצאות משפט.

לפסק הדין

• ב"כ התובע: עו"ד רון לוינטל

• ב"כ העירייה: עו"ד חיים מאיר

• ב"כ הכונס: עו"ד חיים זליכוב, עו"ד ירון בן-דן

* עורכת דין ענת גוראל עוסקת בהוצאה לפועל

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות